39,916
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
חג השבועות הוא החג היחיד שמחויבים לאכול סעודת החג, וכלשון הגמרא: "חלקהו, חציו לה', וחציו לכם". | חג השבועות הוא החג היחיד שמחויבים לאכול סעודת החג, וכלשון הגמרא: "חלקהו, חציו לה', וחציו לכם". | ||
נהוג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב. אחד מהטעמים הוא, לזכר מאכלי החלב שבני ישראל אכלו ביום קבלת התורה: כיון שבמצות שחיטה נצטוו בני [[ישראל]], כרוב וכולן של המצוות, במתן תודה, מיד נאסרו כל מאכלי הבשר שלהם והכלים שהשתמשו בהם, כי לפני מתן תורה לא היו בני ישראל בגדר בר זביחא — לכן לא יכלו לאכול שום מאכל ותבשיל של בשר, [הם גם לא יכלו בו ביום לשחוט בהמות כשרות כי לכולי עלמא ב[[שבת]] ניתנה [[תורה]]. ולכן היו מוכרחים לאכול רק מאכלי חלב.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%D7%97%D7%92+%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=346 שערי המועדים עמ' שסד (עמ' 346)]</REF> | נהוג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב. אחד מהטעמים הוא, לזכר מאכלי החלב שבני ישראל אכלו ביום קבלת התורה: כיון שבמצות שחיטה נצטוו בני [[ישראל]], כרוב וכולן של המצוות, במתן תודה, מיד נאסרו כל מאכלי הבשר שלהם והכלים שהשתמשו בהם, כי לפני מתן תורה לא היו בני ישראל בגדר בר זביחא — לכן לא יכלו לאכול שום מאכל ותבשיל של בשר, [הם גם לא יכלו בו ביום לשחוט בהמות כשרות כי לכולי עלמא ב[[שבת]] ניתנה [[תורה]]. ולכן היו מוכרחים לאכול רק מאכלי חלב.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%D7%97%D7%92+%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=346 שערי המועדים לחג השבועות עמ' שסד (עמ' 346)]</REF> | ||
חג השבועות הוא גם יומא דהלולא [-יום פטירתו] של דוד המלך עליו השלום. וכן יומר דהילולא של ה[[בעל שם טוב]] הקדוש, מחולל ומייסד תנועת ה[[חסידות]]. | חג השבועות הוא גם יומא דהלולא [-יום פטירתו] של דוד המלך עליו השלום. וכן יומר דהילולא של ה[[בעל שם טוב]] הקדוש, מחולל ומייסד תנועת ה[[חסידות]]. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
[[הריי"צ]] היה מברך לפני חג השבועות, במכתבים ובע״פ, בהנוסח ״לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות״. הרבי מסביר את פשר הברכה כי זה הוא היסוד לקבלת התורה. וביאור הענין הוא: | [[הריי"צ]] היה מברך לפני חג השבועות, במכתבים ובע״פ, בהנוסח ״לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות״. הרבי מסביר את פשר הברכה כי זה הוא היסוד לקבלת התורה. וביאור הענין הוא: | ||
'''שמחה:''' להיות אשר לימוד התורה וקיום המצות קשור בנםיונות ובהעלמות והםתרים, לזאת צריכה להיות קבלת התורה בשמחה, כמרז״ל דמצות שקבלו עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר. | '''שמחה:''' להיות אשר לימוד התורה וקיום המצות קשור בנםיונות ובהעלמות והםתרים, לזאת צריכה להיות קבלת התורה בשמחה, כמרז״ל דמצות שקבלו עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר. | ||
'''פנימיות:''' קיום התורה והמצוות צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק בלבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה, וגם לא רק בכחות הנפש דשכל ומדות. כל וה — גם הכוחות — הם חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התומ״צ צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%u05d7%u05d2+%u05d4%u05e9%u05d1%u05d5%u05e2%u05d5%u05ea שערי המועדים עמ' קכד (עמ' 115)]</REF> | '''פנימיות:''' קיום התורה והמצוות צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק בלבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה, וגם לא רק בכחות הנפש דשכל ומדות. כל וה — גם הכוחות — הם חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התומ״צ צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%u05d7%u05d2+%u05d4%u05e9%u05d1%u05d5%u05e2%u05d5%u05ea שערי המועדים לחג השבועות עמ' קכד (עמ' 115)]</REF> | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
== קישורים == | == קישורים == | ||
*[[שבועות (מנהגים)]] | *[[שבועות (מנהגים)]] | ||
*[[תורה]] | |||
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1475 הרבי מחלק כוס של ברכה במוצאי חג השבועות] | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1475 הרבי מחלק כוס של ברכה במוצאי חג השבועות] | ||