משתמש:פולע/התייסדות חסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

משתמש:פולע/התייסדות חסידות חב"ד (עריכה)

גרסה מ־19:30, 7 בפברואר 2021

נוספו 3,598 בתים , 7 בפברואר 2021

←‏התייסדות שיטת חב"ד: הרחבה

חזותיקוד ויקי

פולע

מנטרים

4,016

עריכות

@@ שורה 33: / שורה 33: @@
 ==התייסדות שיטת חב"ד==
-לאור המחלוקות בין הצדדים, החלה שיטת אדמו"ר הזקן, בערך משנת [[תקל"ו]] (1776), לקבל ביטוי ממשי. עם זאת, על כינוי התנועה וחסידיה בשם 'חב"ד', נכתב לראשונה באגרת שכתב אדמו"ר הזקן ב[[קיץ]] בשנת [[תקס"ה]]. באותה אגרת סיכם מול רבי אברהם מקאליסק, על כל מה שעבר ביניהם החל מאז יצא רבי אברהם לחלוק על שיטת אדמו"ר הזקן בחסידות, בשנת תקנ"ח, ועל הנהלת מעמדות ארץ ישראל על ידו, בשנת [[תקס"ג]], כמו גם על הקשר בין שני הדברים האלו. באותה אגרת כותב רבינו הזקן{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נא}}{{הערה|ראו מסביב לחסידות, דור ראשון - אדמוה"ז, בסוף פסקת 'התייסדות חסידות חב"ד'}}. :
+{{ציטוט צף|אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]]}}
+בשנת [[תקל"ב]], ייסד אדמו"ר הזקן את השיטה, שהפכה לחסידות חב"ד, עוד בחייו של רבו המגיד ממעזריטש. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.
+בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של המגיד ממעזריטש ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי[מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשרו]] לאדמו"ר הזקן, ובשנת [[תק"מ]] מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=בטאון חב"ד|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך [[בטאון חב"ד]] שבט תשל"ג]}}.
+במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת תקנ"ה נערך מפקד על ידי ה[[שד"ר|שד"רים]] וה[[משפיעים]] שמינה [[אדמו"ר הזקן]] להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי [[רוסיה]] ואוקראינה{{הערה|שם=בטאון חב"ד}}.
+בשנת [[תקנ"ז]] הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] נאמד במאה אלף{{הערה|[[הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות (ספר)|הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות]], עמוד 29.}}, מה שהביא לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] הגביל את הנסיעה אליו ב[[תקנות ליאזנא|שורת תקנות מיוחדות]] והדפיס את [[ספר התניא]] מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.
+בפגישתם של [[אדמו"ר הזקן]] עם ר' [[נחמן מברסלב]] בשנת [[תק"ע]] שנים ספורות לפני הסתלקותו, שאל אותו ר' נחמן האם נכונה העובדה כי לאדמו
+ר הזקן ישנם כ-80,000 חסידים, ואדמו"ר הזקן השיב שאכן הדבר ייתכן, היות והרבה מחסידיו משמשים כמלמדים ומחזיקים [[קופת צדקה]] [[דמי מעמד|המיועדת עבור החזקת ביתו]] והם מחנכים את ילדיהם לתת בזה צדקה, וממילא גם ילדים אלו נחשבים לחסידים שלו{{הערה|1=[https://toratchabad.com/%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91 פגישתם של אדמו"ר הזקן ורבי נחמן מברסלב].}}.
+על כינוי התנועה וחסידיה בשם 'חב"ד', נכתב לראשונה באגרת שכתב אדמו"ר הזקן ב[[קיץ]] בשנת [[תקס"ה]]. באותה אגרת סיכם מול רבי אברהם מקאליסק, על כל מה שעבר ביניהם החל מאז יצא רבי אברהם לחלוק על שיטת אדמו"ר הזקן בחסידות, בשנת תקנ"ח, ועל הנהלת מעמדות ארץ ישראל על ידו, בשנת [[תקס"ג]], כמו גם על הקשר בין שני הדברים האלו. באותה אגרת כותב רבינו הזקן{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נא}}{{הערה|ראו מסביב לחסידות, דור ראשון - אדמוה"ז, בסוף פסקת 'התייסדות חסידות חב"ד'}}:
 {{ציטוט|תוכן=הנה בחורף תקס"ג באו אלי הני נחותאי הידועים ובקשו ממני לבטל כל השלוחים במדינתנו מכל המעמדות הישנים, רק שיסבבו בעצמם ויעשו להם מעמדות חדשים מאוהבים אמיתיים שאינם מכונים בשם חב"ד.|מקור=אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נא}}
 בראשית התייסדות שיטת חב"ד{{הערה|ראו דרכי החסידות, פרק ג', הערה 1}}, כארבעים אברכים מוכשרים מהעיירות הסמוכות לליוזנא, התקבצו ובאו ללמוד אצל אדמו"ר הזקן. אברכים אלו נחלקו לפי רמות לימוד, ונפתחו עבורם 'חדרים': חדר א', חדר ב' וחדר ג'. אדמו"ר הזקן סידר סדר חדש: א. חובת לימוד [[גמרא]] בעיון חבורה חבורה בענין אחד, ולא פחות מארבע שעות ביום. ב. במשך השבוע מחוייבים להיות שיעור אחד ולהיות בקי בזה. ג. לימוד גמרא למיגרס לא פחות מדף אחד ליום. ד. פעמיים בשבוע, ביום ובשעות הקבועים לכך, יפלפלו ביניהם וכל אחד יעריך קושיותיו וישוביו. בנוסף לאדמו"ר הזקן, מסרו שיעורים אחיו של אדמו"ר הזקן: הרה"ק [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|ר' יהודה ליב]], [[מרדכי פוזנר|הרה"ק ר' מרדכי]] והרה"ק ר' [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]]{{הערה|[[התמים (ורשה)|התמים]] חוברת ב' עמ' נב.}}.
 ==מהות ודרכי השיטה==
 {{ערך מורחב|חסידות חב"ד#מהות שיטת חב"ד}}