ליקוטי אמרים - דף השער: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:


*'''ספר ליקוטי אמרים''' -  
*'''ספר ליקוטי אמרים''' -  
:*''"ליקוטי":'' ברוב [[ענווה|ענוונותו]] קרא לספר בשם "ליקוטי אמרים", להורות שאין בדבריו שום חידוש אלא ליקוט בלבד מדברי קודמיו.
:*''"ליקוטי":'' ברוב [[ענווה|ענוונותו]] קרא לספר בשם "ליקוטי אמרים", להורות שאין בדבריו חידוש, אלא ליקוט בלבד מדברי קודמיו.
:*''"אמרים":'' תוכן הספר הוא דברים שרבינו השיב לשאלות של חסידים שנכנסו עליו ליחידות (אמרים: דברים שנאמרו בע"פ.)
:*''"אמרים":'' תוכן הספר הוא תשובות שהשיב רבינו לחסידים שנכנסו עליו ליחידות (אמרים: דברים שנאמרו בע"פ.)


*'''חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים''' - לחלק הראשון של "ליקוטי אמרים" קורא [[אדמוה"ז]] בשם ספר של בינונים, כי מטרת הספר היא להורת דרך בעבודת ה' עבור "[[בינונים]]".
*'''חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים''' - לחלק הראשון של "ליקוטי אמרים" קורא [[אדמוה"ז]] "ספר של בינונים", כי מטרת הספר היא להורת דרך בעבודת ה' עבור "[[בינונים]]".


*'''מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נ"ע''' - הספר נלקט מדברים שנכתבו בספרים (מקובל מפי חסידים הראשונים שכוונתו לספרי [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה הקדוש]]), וממה שקיבל בע"פ מרבותיו [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]].
*'''מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נ"ע''' - הספר נלקט מדברים שנכתבו בספרים (מקובל מפי חסידים ראשונים שכוונתו לספרי [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה הקדוש]]), וממה שקיבל בע"פ מרבותיו [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]].


*'''מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו''' - הפסוק מעיד שכל אדם יכול לעבוד את ה', ב[[פה|פיו]], [[לב|ליבו]] ו[[מעשה|מעשיו]], וזה בהישג יד.
*'''מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו''' - הפסוק מעיד שכל אדם יכול לעבוד את ה', ב[[פה|פיו]], [[לב|ליבו]] ו[[מעשה|מעשיו]], וזה בהישג יד.


*'''לבאר היטב איך הוא קרוב מאד בדרך ארוכה וקצרה''' - יש שני אופנים להגיע ל[[אהבת ה']]:
*'''לבאר היטב איך הוא קרוב מאד בדרך ארוכה וקצרה''' - יש שני אופנים להגיע ל[[אהבת ה']]:
:'''"דרך קצרה וארוכה":''' (דרך קלה להשגה, אך אינה משפיע באמת על האדם, ולאורך זמן) - האדם מעורר את רגשי לבו באופנים שונים לעבודת [[השי"ת]], ועל ידי התעוררות זו הוא מגיע לידי [[רשפי אש]] של אהבת ה'. בדרך זו אמנם קל יותר לבוא לידי אהבת ה', כי לא נדרש בה הרבה מן האדם אלא רק לעורר את האהבה שב[[לב]]. אך מכל מקום זו דרך ארוכה, כי באותה שעה יש לאדם התעוררות גדולה, אבל כעבור מעט זמן מתבטל כוח ההתעוררות והאדם חוזר למקומו הראשון.
:'''"דרך קצרה וארוכה":''' (דרך קלה להשגה, אך אינה משפיע באמת על [[פנימיות]] האדם, ולאורך זמן) - האדם מעורר את רגשי לבו לעבודת [[השי"ת]], ועל ידי זה הוא מגיע לידי [[רשפי אש]] של [[אהבת ה']]. בדרך זו אמנם קל יותר לבוא לידי אהבת ה', כי לא נדרש בה הרבה עבודה מן האדם אלא רק לעורר את האהבה שב[[לב]]. אך מכל מקום זו דרך ארוכה, כי באותה שעה יש לאדם התעוררות גדולה, אבל כעבור מעט זמן מתבטל כוח ההתעוררות והאדם חוזר למקומו הראשון.
:והסיבה לכך היא, שאמנם בשעת מעשה האדם מרגיש התעוררות גדולה, אבל כיון שעשה זאת ללא עבודה על ה[[מידות|מידותיו]] ו[[שכל|שכלו]], זה לא שינה את פנימיותו ומהותו, ובתוך תוכו עדיין הוא נשאר כמקודם עם כל אותן ה[[מידות]] וה[[תאווה|תאוות]] המונעות ממנו להתקרב לאלוקות באמת. לכן בפועל יהיו הרבה מניעות ועיקובים בדרך שלא יניחו לו להפוך לבו באמת לאהבת ה'.
:והסיבה לכך היא, שאמנם בשעת מעשה האדם מרגיש התעוררות גדולה, אבל כיון שעשה זאת ללא עבודה על ה[[מידות|מידותיו]] ו[[שכל|שכלו]], זה לא שינה את פנימיותו ומהותו, ובתוך תוכו עדיין הוא נשאר כמקודם עם כל אותן ה[[מידות]] וה[[תאווה|תאוות]] המונעות ממנו להתקרב לאלוקות באמת. לכן בפועל יהיו הרבה מניעות ועיקובים בדרך שלא יניחו לו להפוך לבו באמת לאהבת ה'.
:'''"דרך ארוכה וקצרה":''' (דרך הדורשת עבודה פנימית, אבל משנה את פנימיותו באמת) - ואילו הדרך ה"ארוכה וקצרה" שהיא הדרך המבוארת בספר התניא, דורשת עבודה פנימית, כי בכדי להפוך את רגשי הלב מתאוות [[עולם הזה]] לאהבת ה' אמיתית, מוכרחת עבודת ה[[מוח]] אצל כל אחד לפי ערכו. היינו לימוד והשגה בגדלות ה'(כפי שמבואר רבות ב[[פנימיות התורה]]), ולאחר מכן התבוננות והעמקת הדעת בעניינים שלמד והשיג, כדי שמההשגה שבמוח יתעורר גם בלבבו רגשי אהבה לה'.
:'''"דרך ארוכה וקצרה":''' (דרך הדורשת עבודה פנימית, אבל משנה את פנימיותו באמת) - ואילו הדרך ה"ארוכה וקצרה" שהיא הדרך המבוארת בספר התניא, דורשת עבודה פנימית, כי בכדי להפוך את רגשי הלב מתאוות [[עולם הזה]] לאהבת ה' אמיתית, מוכרחת עבודת ה[[מוח]] אצל כל אחד לפי ערכו. היינו לימוד והשגה בגדלות ה'(כפי שמבואר רבות ב[[פנימיות התורה]]), ולאחר מכן התבוננות והעמקת הדעת בעניינים שלמד והשיג, כדי שמההשגה שבמוח יתעורר גם בלבבו רגשי אהבה לה'.
:ונמצא שבדרך זו אין סגולות ותחבולות קלות לעורר את הלב, אלא נדרשת מהאדם "יגיעה רבה ועצומה כפולה ומכופלת"{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ב]].}}. אבל כיון שבדרך זו נשתנית מהותו ופנימיותו של האדם, ועל ידה הוא הופך בסופו של דבר את רגשי ליבו לאהבת ה' באמת, אז יוצא שהיא דרך קצרה, שהרי דוקה על ידה מגיעים לתכלית המטרה, בפועל ממש אשר על כן היא "דרך ארוכה ''וקצרה''"
:ונמצא שבדרך זו אין סגולות ותחבולות קלות לעורר את הלב, אלא נדרשת מהאדם "יגיעה רבה ועצומה כפולה ומכופלת"{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ב]].}}. אבל כיון שבדרך זו נשתנית מהותו ופנימיותו של האדם, ועל ידה הוא הופך בסופו של דבר את רגשי ליבו לאהבת ה' באמת, אז יוצא שהיא דרך קצרה, שהרי דוקה על ידה מגיעים לתכלית המטרה, בפועל ממש אשר על כן היא "דרך ארוכה ''וקצרה''"


*'''בעזרת ה' יתברך''' - מלבד הפירוש הפשוט ש"בעזרת [[השי"ת]] קאי על כתיבת הספר יש משמעות נוספת: אדמוה"ז בא לעודד ולחזק את האדם הלומד את הספר ולהודיעו אע"פ שהדרך המבוארת בו היא "ארוכה וקצרה" שזו עבודה פנימית, קשה, מתמדת וביגעה רבה כל ימי חייו, מכל מקום, הובתחנו שיש  לנו עזר מלמעלה, ואם רק נתייגע כראוי, אז יתקיים "בעזרת ה' יתברך"{{הערה|משיחת ש"פ תזריע מצורע תשמ"ב.}}
*'''בעזרת ה' יתברך''' - מלבד הפירוש הפשוט ש"בעזרת [[השי"ת]] קאי על כתיבת הספר יש משמעות נוספת: אדמוה"ז בא לעודד ולחזק את האדם הלומד את הספר ולהודיעו אע"פ שהדרך המבוארת בו היא "ארוכה וקצרה" שזו עבודה פנימית, קשה, מתמדת וביגעה רבה כל ימי חייו, מכל מקום, הובתחנו שיש  לנו עזר מלמעלה, ואם רק נתייגע כראוי, אז יתקיים "בעזרת ה' יתברך"{{הערה|משיחת [[פרשת תזריע-מצורע|ש"פ תזריע מצורע]] [[תשמ"ב]].}}


{{קטע תניא|קטע=דף השער|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/דף השער והקדמה - דף השער|דף השער}}}}
{{קטע תניא|קטע=דף השער|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/דף השער והקדמה - דף השער|דף השער}}}}
שורה 30: שורה 30:
כשמתחילים מחזור חדש ב[[שיעורים יומיים#תניא|לימוד השיעורים היומיים על ספר התניא]] לומדים גם את דף השער, מפני שהוא חלק מהספר ממש. [[אדמוה"ז]] בעצמו כתב אותו.
כשמתחילים מחזור חדש ב[[שיעורים יומיים#תניא|לימוד השיעורים היומיים על ספר התניא]] לומדים גם את דף השער, מפני שהוא חלק מהספר ממש. [[אדמוה"ז]] בעצמו כתב אותו.


מסופר על [[הרבי הריי"צ]], כשהיה ילד קטן, הוא למד את [[אותיות האל"ף בי"ת]] מתוך דף השער של ספר התניא{{הערה|[[לקו"ש]] מתורגם חלק ב' הוספות עמ' 175.}}.
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר בשם אביו [[אדמו"ר המהר"ש]]: השער של ליקוטי אמרים תניא הוא [[תורה]]. שמעתי מאבי ([[אדמו"ר ה'צמח צדק']]) ביאורים ארוכים על כל מלה של דף השער של התניא.
 
והמשיך אדמו"ר הרש"ב: כאשר אבי התחיל ללמוד עמי תניא, התחיל מהמילים "ספר ליקוטי אמרים הנקרא בשם ספר של בינונים"{{הערה|משיחת [[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[ה'ת"ש]] עמ' 144}}.
 
מסופר על [[הרבי הריי"צ]], כשהיה ילד קטן, הוא למד את [[אותיות האל"ף בי"ת]] מתוך דף השער של ספר התניא{{הערה|לקו"ש מתורגמים, חלק ב', הוספות עמ' 175.}}.


==סיכום==
==סיכום==
1,796

עריכות