11,343
עריכות
מ
←היחס למדינה: יכול להתפרש לתשתי פנים, ויש בזה משום הסכנה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
מ (←היחס למדינה: יכול להתפרש לתשתי פנים, ויש בזה משום הסכנה) |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
בשל כך התנגדו רבותינו נשיאנו והרבי לרעיון הציוני, וכן גם היחס היה למדינת ישראל (שמדינת ישראל היה תולדה מהרעיון הציוני), כך שעצם קיום מדינת ישראל אסור. | בשל כך התנגדו רבותינו נשיאנו והרבי לרעיון הציוני, וכן גם היחס היה למדינת ישראל (שמדינת ישראל היה תולדה מהרעיון הציוני), כך שעצם קיום מדינת ישראל אסור. | ||
למרות ההתנגדות החריפה לרעיון העקרוני שבהקמת המדינה, ובעולות שנלוו להגשמתו על ידי החלשת שמירת התורה והמצוות בקרב עם ישראל, בדיעבד, לא התנגדו בסופו של דבר [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] בהקמת המדינה, בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את איסור שלושת השבועות{{הערה|מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23.}}. יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביוטי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר [[יצחק ברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]]}}. | |||
למרות ההתנגדות החריפה לרעיון העקרוני שבהקמת המדינה, ובעולות שנלוו להגשמתו על ידי החלשת שמירת התורה והמצוות בקרב עם ישראל, | |||
מסיבה זו שלל הרבי [[מסירת שטחים]], שכן היות ומדובר בסכנה של פיקוח נפש - קובעת ההלכה כי פיקוח נפש דוחה את איסור שלושת השבועות, ובכללם את איסור התגרות באומות{{הערה|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ שו"ע כשיש מצב של פיקוח-נפש — אסור למסור אף שעל מארץ ישראל, ופלא שישנם הפוסקים פס"ד שפיקוח-נפש דוחה שטחים, שעצם פסק זה הוא פיקוח-נפש!"|מקור=מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט}}}}. | מסיבה זו שלל הרבי [[מסירת שטחים]], שכן היות ומדובר בסכנה של פיקוח נפש - קובעת ההלכה כי פיקוח נפש דוחה את איסור שלושת השבועות, ובכללם את איסור התגרות באומות{{הערה|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ שו"ע כשיש מצב של פיקוח-נפש — אסור למסור אף שעל מארץ ישראל, ופלא שישנם הפוסקים פס"ד שפיקוח-נפש דוחה שטחים, שעצם פסק זה הוא פיקוח-נפש!"|מקור=מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט}}}}. | ||
| שורה 32: | שורה 31: | ||
===ציונות דתית=== | ===ציונות דתית=== | ||
{{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית]] ו[[אתחלתא דגאולה]]}} | {{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית]] ו[[אתחלתא דגאולה]]}} | ||
הרבי התנגד בחריפות לשקפת ה[[ציונות דתית]] הסוברת שהקמת מדינה ישראל הינה בגדר 'אתחלתא דגאולה', עד שבין השאר כינה הרב [[אברהם יצחק קוק]] את הרצל '''משיח'''. במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת ה[[גאולה]], שמטרתה שלימות ה[[תורה]] ו[[מצוות]]. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}}: "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא ד[[גאולה]].{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו שניצולו מ[[השואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל", (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''. | |||
אך למרות זאת סבר [[הרבי]] שמדינת ישראל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה. וכך כותב [[הרבי]]{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}: | אך למרות זאת סבר [[הרבי]] שמדינת ישראל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה. וכך כותב [[הרבי]]{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}: | ||