משתמש:איקס/שושלת נשכיז: הבדלים בין גרסאות בדף

→ העריכה הקודמת

משתמש:איקס/שושלת נשכיז (עריכה)

גרסה מ־18:13, 18 במאי 2021

הוסרו 2,027 בתים , 18 במאי 2021

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

איקס

785

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-שושלת נשכיז
+==שושלת נשכיז==
 שושלת נשכיז (נעשכיז, נסכיז) הייתה שושלת חסידית שפעלה ברחבי [[ווהלין]] (כיום [[אוקראינה]]). אבי השושלת היה רבי [[מרדכי מנשכיז]]. משושלת זו התפצלו שושלות אוסטילה וקובלה. חסידות נובומינסק אף היא מקורה בשושלת זו.
+==תולדות השושלת==
-תוכן עניינים
-תולדות השושלת
-.1 אוסטילה
-קובלה
-החסידות לאחר השואה
-לקריאה נוספת
-קישורים חיצוניים
-הערות שוליים
-תולדות השושלת
 רבי מרדכי נולד לרב דב בער מטולצ'ין בשנת [[תק"ב]]. היה מגדולי תלמידיו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. כיהן בלשנוב, קאוולי, לודמיר ונסכיז'[1].היה בעל מופת גדול וצדיקי דורו החשיבוהו מאוד. דברי תורתו נדפסו בספר "רשפי אש". נפטר ב[[ח' ניסן]] [[תק"ס]]. מתלמידיו היה רבי נטע מ[[חלם]]. חתנו היה רבי חיים מסאטינוב.
 ממשיכו היה בנו השלישי רבי יצחק מנשכיז. נולד בסביבות שנת תק"ן. היה חתנו של הרב מאיר בנו של [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]]. היה תלמידם של [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]], רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ושל [[החוזה מלובלין]]. כאביו היה בעל מופת ואף הוא זכה לשבחים גדולים מצדיקי דורו. תורותיו הודפסו בספר "זיכרון טוב" ו"תולדות יצחק". נפטר ללא בנים ב[[כ' שבט]] [[תרכ"ח]].
-אוסטילה
+==אוסטילה==
 בנו הגדול של רבי מרדכי היה רבי יוסף קצנלבוגן מאוסטילה שבווהלין. נולד בשנת [[תקכ"ג]]. היה חתנו של רבי יהודה מאיר משפיטובקה. נפטר ב[[ח"י אלול [[תק"צ]]. בניו היו:
@@ שורה 45: / שורה 36: @@
 כמו כן כיהן ב[[תל אביב]] רבי אברהם קצנלבוגן[3] ([[תרל"ז]] - [כ' אדר]] [[תש"ג]]) בן רבי יוסף דוד מ[[לוצק]] וחתן רבי מרדכי דב טברסקי מטומשפול[4] (נכדו של רבי יעקב ישראל מצ'רקס). לאחר פטירתו, עלה לישראל בנו הצעיר ר' ברוך שהיה אסיר ציון יותר מעשר שנים, והתיישב בבית אביו והמשיך לנהל את [[בית המדרש]], לצידם של חסידי [[לוצק]], הרב לוי גרוסמן (מחבר הספר שם ושארית) והרב מרדכי שרייבמן.
-קובלה
+==קובלה==
 בנו השני של רבי מרדכי היה רבי יעקב אריה שפירא מקובל שבווהלין. נולד בשנת [[תק"ם]]. היה נחשב ל[[אדמו"ר]] גדול בדורו. כיהן בקובלי, נסכיז וטריסק. נפטר ב[[כ"ז אלול]] [[תקצ"ז]]. חתניו היו רבי אברהם טברסקי מטריסק ורבי מנחם מאניש מרגליות [[אב"ד]] מאציוב[5].
@@ שורה 56: / שורה 47: @@
 בן נוסף של רבי יעקב אריה היה רבי לוי יצחק מקאמין, חתנו של דודו רבי יוסף מאוסטילה. בנו רבי יוסף מילא את מקומו בקאמין. היה חתנו של רבי אברהם מאוסטרהא.
-החסידות לאחר ה[[שואה]]
+==החסידות לאחר ה[[שואה]]==
 חלק מאדמו"רי השושלת ורוב חסידיהם, נהרגו ב[[שואה]]. צאצאי השושלת שכיהנו באדמו"רות ועלו ל[[ישראל]], היו ציוניים, ומשפחתם לא המשיכה באדמו"רות.
 בשנות ה-90 פתח רבי ישראל שטרן ([[תשכ"ב]] - [[תשע"ג]], בנו של הרב מאיר רבה של [[מירון]] וחתנו של רבי אברהם חיים ראטה מ[[שומרי אמונים]]) [[בית כנסת]] בשם נעשכיז ב[[אשדוד]]. עם השנים נאסף סביבו קהל אוהדים ו[[חסידים]]. רבי ישראל לא היה צאצא ישיר לאדמו"רים, אלא דרך אשתו[6]. בשנת [[תשע"ד]] הוכתר ל[[אדמו"ר]] בנו רבי מרדכי, חתנו של רבי שלום מאיר מפאליטשאן[7].
+[[קטגוריה: ערכים במרחב האישי]]
-.
-קישורים חיצוניים
-ספר יזכור לקהילת [[לוצק]] תמונה 317 (313 בדפי הספר), בספריית העיר ניו יורק. מאמר על השושלת מאת מאיר שמעון גשורי. (ביידיש)
-הערות שוליים
- עיירה קטנה במחוז ווהלין
- ראו עליו ועל בנו ר' אברהם בספר הזיכרון ליהדות [[לוצק]], עמ' 585 בדפי האתר, 581 בדפי הספר. אתר 'יזכור' ספריית ניו יורק.
- ספר לוצק עמ' 316. אלפסי-תרמ"א | אנשי שם ע' 9. ספרו. מצבתו. צאצאיו
- צאצאים ע' 169 בסוף ובע' הבא מס' 170 קטע 98
- בנו של רבי חיים מרדכי בעל ה"שערי תשובה" על [[השולחן ערוך]]. חתנו היה רבי מנחם נחום מלודמיר. בנו ממלא מקומו היה רבי אפרים מרגליות, חתן דודו מטריסק. בנותיו של רבי אפרים היו:חיה אשת רבי שלום יוסף (בנו של רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין). פייגא מינצא אשת רבי יצחק מאיר מזינקוב. יוכבד אשת רבי משה מקוריסטשוב. שרה אשת רבי אברהם דב [[מרחמסטריבקה]]. גיטל אשת רבי מנחם נחום השני ממקארוב. בן נוסף שלו היה רבי מרדכי מדוביסאר חתנו של רבי מנחם נחום ממקארוב וחותנו של רבי אליעזר בן רבי יוסף מראדוויל.
- חמותו, בת רבי מרדכי גולדמן מ[[זוויהל]], הייתה נכדת אדמו"רי נשכיז, דרך סבה רבי שלמה גולדמן, חתנו של רבי אלתר מדויד [[הורדוק]], חתנו של רבי לוי יצחק מקאמין, בן רבי יעקב לייב מקובלה בנו של רבי מרדכי מנשכיז.