אגרת הקודש - סימן ט"ו: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(הרחבה)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק ט"ו''' של [[אגרת הקודש]] המבאר את עניין הספירות.
'''פרק ט"ו - להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם'''


==מבוא לפרק==
==מבוא==
"הספירות העליונות" - שמהם משתלשל למטה העשר ספירות בגוף האדם ולהבין מעט משמעותם והוא על ידי שכתוב "מבשרי אחזה אלוקה" שעל ידי בשר האדם ניתן להבין את הנמשל העליון בספירות הקדושות.
אגרת זו מבארת את עניין ה[[ספירות]], שידיעת עניין זה היא '''מצווה רמה ונשאה המביאה ללב שלם''', והוא היסוד לקיום אמיתי ופנימי של כל [[תרי"ג מצוות|תרי"ג המצוות]].{{ש}}
:יתכן שסודרה כאן משום שהיא מעין המשך [[אגרת הקודש - פרק י"ד|לקודמת]]: בקודמת התבאר שכל שנה יורד לעולם אור עליון יותר, וכאן מוסבר כיצד מתבטא גילוי האור בנשמה המלובשת בגוף{{הערה|שלכן יכולה הנשמה המלובשת בגוף להוות משל על הספירות העליונות.}}.


וכדי להבין ולו במעט נקדים שהקדוש ברוך הוא נקרא אין סוף וכשמו כן הוא אין סוף ואין תכלה ואינו מתחלק ואינו מוגבל ואין סוף להתפשטותו. אלא שבכוחו ליצור מצב גבולי. החיבור בין כוח הגבול והכוח הבלתי מוגבל נעשה על ידי הבורא יתברך באופן של התחלקות לעשר ספירות ומשם לתת חלוקה של אורות וכלים האורות הם הספירות: חכמה-בינה-דעת, חסד גבורה ותפארת, נצח והוד, יסוד ומלכות. והכלים הם כלי הספירות. האורות משתלשלים מהכוח הבלתי מוגבל היינו האור האין סופי. והכלים השתלשלו מהכוח הגבולי בבריאה. בתחילת סדר ההשתלשלות הם מעורבים זה בזה האורות עם הכלים. כמו שנאמר: "איהו וחיוהו חד איהו וגרמוהי חד" (הוא והאורות דבר אחד הוא והכלים דבר אחד). אך לפי סדר השתלשלות נמשכו והתחלקו לאורות ולכלים. עצם לימוד סדר ההשתלשלות הוא מצווה חשובה מאד כי דבר זה מביא לאהבת השם ויראתו ולכן במאמר זה יעשה נסיון חלקי להסברת עיקרי הדברים.
==גוף האגרת==
==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת ט"ו|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ט"ו}}}}
{{קטע תניא|קטע=אגרת ט"ו|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ט"ו}}}}


==סיכום הפרק==
==סיכום==
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם בעניין הספירות, שהרי מבשרי אחזה אלוה, וכשם שהקדוש ברוך הוא ממלא את העולם כך הנשמה ממלאה את הגוף אך נדרש להרחיק הדמיון מהערך המדומה. וכמשל העץ הנשרף שהוא רחוק ושלא בערך לעץ העומד על בוריו.
בתחילה מקדים שלנשמה יש שייכות לעשר הספירות, ולכן ע"י הנשמה אפשר להבין בהן קצת. אך מיד מבהיר שההבנה אפשרית רק '''במשל'''{{הערה|בנשמה האלוקית כפי שירדה '''להתלבש בגוף'''}}, אך בספירות עצמן (בנמשל) לא שייכת הבנה כלל.
:על פי הקדמה הנ"ל, מסביר כיצד [[נפש השכלית|הנפש השכלית]] היא משל לספירות '''כפי שהן משתקפות בנשמה''' (אך בספירות עצמן{{הערה|מהן נמשכה הנשמה.}} אין שום הבנה כלל):
* '''המשל:''' לנפש השכלית יש [[ספירות|שכל]] ו[[מידות (ספירות)|מידות]], ובכל אחת מהמידות יש [[חיצוניות (בחסידות)|חיצוניות]] ו[[פנימיות (בחסידות)|פנימיות]].
* '''הנמשל:''' עניין הספירות כפי שהן משתקפות [[מוחין ומידות|במידות ובמוחין]] של [[נפש אלוקית|הנפש האלוקית]].


כל פעולה בעולם נעשית על ידי העשר ספירות שהשתלשלו ממקורן העליון עשר ספירות קדושות.
==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
{{להשלים}}
*[[נפש השכלית|הנפש השכלית]]
*[[נפש אלוקית|הנפש האלוקית]]
*[[חיצוניות ופנימיות המידות]]
*[[ספירות]]
*[[מוחין ומידות]]
 
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_node_4741/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף
*[https://abc770.org/article_node_4741/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק י"ד|פרק י"ד]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ט"ז|פרק ט"ז]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק י"ד|פרק י"ד]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ט"ז|פרק ט"ז]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
1,617

עריכות