אגרת הקודש - סימן י"ב: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק י"ב''' של [[אגרת הקודש]] מבאר החילוק בין "מעשה" ה[[צדקה]] שהוא דבר ההווה שהוא באדם לפי טבע בריאתו, לבין "עבודת" ה[[צדקה]] שהיא יותר מטבעו.
'''אגרת הקודש י"ב - והיה מעשה הצדקה שלום'''


==מבוא לפרק==
==מבוא==
והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח. ודרוש ביאור, מה ההבדל בין שלום לביטחון. אלא שיובן על פי מאמר רבותינו זיכרונם לברכה בפירוש "עושה שלום במרומיו" שלום בא לחבר בין שני דברים הפכיים, בין אש ומים, וזה נעשה על ידי מידת הרחמים המאזנת בין חסד וגבורה. אבל כשיש צורך לביטחון דהיינו כששני הצדדים מנוגדים ונפרדים זה מזה אזי נדרש משהו נעלה יותר ואז צריכה להיות פעולה שאינה מעשה אלא עבודה.
אגרת זו מבארת את ההבדל שבין '''מעשה''' הצדקה לבין '''עבודתה'''.{{ש}}
באגרות הקודמות התבאר שצדקה מגלה אלוקות{{הערה|באגרות ד', ו', ח' כיצד מועילה הצדקה ל[[עבודת השם]] באגרת ט'  כיצד מגלה הצדקה אלוקות ב[[דברי הרשות]] ובאגרת י' כיצד היא מועילה ואפילו '''לחוטאים'''.}}, ואגרת זו מוסיפה שצדקה מועילה גם '''לעבודת הבירורים.'''


==גוף הפרק==
==גוף האגרת==
{{קטע תניא|קטע=אגרת י"ב|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק י"ב}}}}
{{קטע תניא|קטע=אגרת י"ב|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק י"ב}}}}


==סיכום הפרק==
==סיכום==
[[הקב"ה]] עושה שלום בפמליא של מעלה ושל מטה. על ידי [[אלוקות|גילוי אלוקות]] יתברך הוא מיישב את הסתירה שבין [[מידת החסד]] שהיא לבוש המלאך [[מיכאל]] לבין מידת ה[[גבורה]] של המלאך [[גבריאל]], בגלוי אלוקותו שלמעלה מבחינת ה[[מידות]] וה[[אמות]] בהם אין החילוק של [[ספירת החסד|חסד]] ו[[גבורה]], ובפמליא של מטה הוא טוב ורע הנלחמים זה בזה ועל ידי עבודת האדם בהתבודדות עם קונו ועסק ה[[תורה]] לשמה ו[[צדקה]] זוכים לבירור זה ומפרידים הטוב מהרע.
* בתחילת האגרת מבואר מהו שלום: השפעת חיים עצומה (מאור אין סוף) שרק בכוחה לאחד את המידות המנוגדות חסד וגבורה.
* בהמשך מוסבר, שגילוי שפע זה '''למעלה''' תלוי בצדקה '''למטה'''. ושפע זה לא נשאר למעלה, אלא יורד מטה מטה  עד נפש האדם. ומהו אותו "שלום" בנפש האדם? - שיתברר הטוב מהרע, וישאר אך הטוב לבדו.
* ובסיום האגרת מבאר את ההבדל בין '''מעשה''' הצדקה '''לעבודתה''':
:'''א. מעשה:''' צדקה הבאה מהרחמנות '''הטבעית'''{{הערה|"טבע" הוא כל דבר שאינו נלמד ונרכש. [[תניא - פרק א'|בפרק א']] בתניא הוסבר שרחמנות טבועה ביהודי מלידה אפילו מצד נפשו '''הבהמית'''.}} -  פועלת "שלום" רק בשעת התפילה.
:'''ב. עבודתה:''' צדקה שאדם נותן '''ביגיעה''' (יותר ממה שהיה נותן מצד טבעו) - פועלת שלום בנפשו בקביעות '''"השקט ובטח עד עולם"'''.


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים==
*[[שלום (בחסידות)|שלום]]
*[[צדקה#עבודת הצדקה|עבודת הצדקה]]


{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק י"א|פרק י"א]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י"ג|פרק י"ג]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק י"א|פרק י"א]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י"ג|פרק י"ג]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
1,535

עריכות