אגרת הקודש - סימן ז': הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(הרחבה)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק ז'''' של [[אגרת הקודש]] מבאר את תוכן המאמר "אין לו חלק באלקי ישראל", כי נסוב אודות חלק הגילוי הפרטי ממעל אל כל [[נשמה]] של [[יהודי]]
אגרת הקודש ז' - '''אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו'''


==מבוא לפרק==
==מבוא==
בפרק זה [[אדמו"ר הזקן]] יבאר את דבר התפילה אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו להבין מהו חלק וגורל.
אגרת זו מבארת את משמעות המילים '''חלק וגורל''' בעבודת ה' - איך אפשר לומר "חלק" על הקב"ה? ומה ההבדל בין "חלק" לבין "גורל"?{{ש}}


חלק הוא הארה מאיתו יתברך הבאה עלינו מלמעלה ובדרך כלל הארה זו מתחלקת לתרי"ג מיני המשכות כתרי"ג מצוות התורה. אך זהו בדרך כלל. ובדרך פרט לכל אדם יש צורך שיהיה לו עניין אחד שבו הוא זהיר יותר ובו הוא מהיר יותר.
* האגרת מעלה על נס את חשיבותו של כל אחד ואחת מבני ישראל כפרט: בכללות חייב כל אחד בכל המצוות, אבל בפרטיות לכל דור העבודה המיוחדת לו, ובפרטי פרטיות לכל אחד ואחת העבודה המיוחדת לו '''לשמה ירדה נשמתו הפרטית לעולם'''.{{ש}}


והגורל הוא בא מלמעלה בדרך שאין יד שכלנו מגעת שם והוא כגורל שלמעלה מן הדעת.
* לגבי סידור אגרת זו '''באמצע''' האגרות המדברות במעלת '''הצדקה''' אולי אפשר לומר, שאחרי שיהודי "תופס" שצדקה נותנת לו חיים מאושרים בגשמיות{{הערה|[[אגרת הקודש - פרק ג'|אגה"ק ג']].}}, וגם חיים מאושרים ברוחניות{{הערה|[[אגרת הקודש - פרק ד'|אגה"ק ד']].}} וגם מקיימת את כל העולם{{הערה|[[אגרת הקודש - פרק ה'|אגה"ק ה']].}} ולמעלה מכל זאת שנותנים לו דבר שאינו  מערכו ולא מגיע לו כלל{{הערה|[[אגרת הקודש - פרק ו'|אגה"ק ו']]}}, מובן ופשוט שהוא מכריז מיד '''אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו!'''
==גוף הפרק==
 
==גוף האגרת==
{{קטע תניא|קטע=אגרת ז'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ז'}}}}
{{קטע תניא|קטע=אגרת ז'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ז'}}}}


==סיכום הפרק==
==סיכום האגרת==
אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו להבין לשון חלקנו וגרלנו, אך העניין הוא כי ביעקב נאמר ויבן שם מזבח ויקרא לו א-ל אלוהי ישראל כי אף שהקדוש ברוך הוא הוא מובדל וקדוש ואינו נתפס כלל בתוך העולמות כתפיסת נשמת האדם בגופו ורק הארה מהארה מאור הנשמה נתפס בגוף כך לגבי למעלה אף שהוא מובדל מהעולמות מכל מקום בצמצום עצום ורב בהארה מהארה ממנו יתברך נתפס בעולם בתורה בדרך כלל ומתחלק לתרי"ג מיני כוחות והמשכות. ועוד יתירה מכך מתחלק לאין מספר הלכות.
"חלקם" של ישראל הוא שמירת תורה ומצוות, ועל ידם ממשיכים ישראל את חיות העולמות:{{ש}}


מכיוון שכל הנשמות כלולות באדם הראשון כמו שכל המצוות כלולות ברצונו יתברך, ועל דרך אדם הראשון בא יעקב אבינו שהוא תיקון אדם הראשון וכלולות בו כל ההמשכות והארות מאיתו יתברך על ידי לימוד התורה. ולכל אחד יש את חלקו בתורה.
* '''בכללות''' נחלקת חיות זו לתרי"ג המשכות (הנמשכות ע"י הנשמה - הכלולה מתרי"ג, ומקיימת תרי"ג מצוות),
* '''ובפרטות''' היא נחלקת לאין-ספור הלכות הנמשכות ע"י אין-ספור נשמות.
'''המשכת''' החיות היא ע"י תורה ומצוות, אבל '''גילוי''' ההמשכה הוא בשעת התפילה.{{ש}}{{ש}}


ובדרך פרט כל אחד צריך להיות זהיר במצווה מסוימת יותר מכל המצוות שבהם הוא מאיר יותר ולכן נקרא חלק והגורל הוא למעלה מטעם ודעת.
:על פי כל הנ"ל יובן מהו "חלק" ומהו "הגורל":
==מושגים יסודיים בפרק==
* '''חלק''' העבודה '''הכללית''' של שמירת תורה ומצוות.
* '''גורל''' היא עבודתו '''הפרטית''' של האדם, הניתנת לו מלמעלה בלי טעם. לדעת מהי '''אצלי''' עבודה זו{{הערה|שבשבילה ירדה '''נשמתי''' לעולם.}} הוא ע"י שימת לב לעבודה שבה יש לי חיות מיוחדת{{הערה|או לחילופין - זו '''שקשה''' לי במיוחד לקיים.}}.
 
==מושגים יסודיים==
{{להשלים}}
{{להשלים}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_node_4696/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף.
*[https://abc770.org/article_node_4696/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף.


{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק ו'|פרק ו']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ח'|פרק ח']]}}
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק ו'|פרק ו']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ח'|פרק ח']]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
1,624

עריכות