1,617
עריכות
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
''' | '''אגרת הקודש ב' - קטונתי מכל החסדים''' | ||
==מבוא | ==מבוא לאגרת== | ||
בדיעבד התברר, שמאסר [[פטרבורג]] היה ירידה לצורך עליה. שחרור אדמו"ר הזקן [[י"ט כסלו - חג הגאולה|בי"ט כסלו]] ונצחון החסידות גרם להתעלות עצומה, ומתואר ע"י רבותינו כ'''תקופה חדשה''' בהפצת החסידות וכ'''גדלות שניה''' ברבי עצמו.{{ש}} | |||
אדמו"ר הזקן חשש שה"ויגבה ליבו בדרכי ה" העצום שנפעל אצל החסידים ע"י הנצחון יפיל אותם בישות ומידות לא טובות, וכתב את [[אגרת הקודש]] "קטונתי" כדי להכניס את [[אורות וכלים|האורות בכלים]]. | |||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
שורה 9: | שורה 11: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
עניינה של אגרת זו מבואר בשיחת [[הרבי הריי"ץ]] שקטע ממנה מובא ב[[היום יום]] ליום [[תבנית:היום יום/ו' מנחם אב|ו' אב]], ועל הרקע לכתיבתה ומשמעותה מובא שם בתאריך [[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|י' באב]]{{הערה|בשם [[אדמו"ר המהר"ש]].}}: | |||
*א) מתחלה היה אגרת הקודש "קטנתי" מסיימת "ורוח נכאה כולי", ואחרי אשר אמר [[רבינו הגדול]] שלש פעמים - ב[[ליאזנא]] - המאמר "כמים הפנים" גו' כפירוש רש"י ולא כתרגומו, אז הוסיף התיבות "וכולי האי - הפנים וגו'", ובזה נטע בה[[חסיד]]ים [[מידות טובות|מדות טובות]]. | |||
*ב) אם הרבי לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" - באגרת הקודש קטנתי - היה לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת. | |||
באגרת תובע [[אדמו"ר הזקן]] שחסד ה' צריך להביא את האדם לשפלות, ולא - זהו סימן לגסות רוחו שעליו לתקנה. | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[אמת]] | |||
*[[יעקב אבינו]] | *[[יעקב אבינו]] | ||
*[[ישמעאל]] | *[[ישמעאל|חסד דקליפה]] | ||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק א'|פרק א']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ג'|פרק ג']]}} | {{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק א'|פרק א']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ג'|פרק ג']]}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] |
עריכות