חיים דובער חן: הבדלים בין גרסאות בדף

החסיד הרב '''דובער חן''' (מכונה: "ר' בערק'ה". [[תרס"ח]]-[[ד' סיון]] [[תש"נ]]), היה דמות חסידית אופיינית, סמל לאיש [[מסירות נפש]] אשר סבל רבות במאסר בברית המועצות. לאחר שניצל מהקומוניסטים עלה ל[[ארץ ישראל]] והתפרנס כ'מלמד דרדקי'(מלמד ילדים).

נולד בשנת [[תרס"ח]] ב[[עיירה]] ה[[חסידים|חסידית]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]] ואמו מרת חנה פרידא דבורה. בילדותו קיבל חינוך [[חסידי|חסידות]] מאביו ומסבו הרב [[מאיר שמחה חן]], שהיה אז מגדולי החסידים וגביר גדול.  

כנער לקחו סבו הרב מאיר שמחה חן אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. כאשר נכנס סבו ל[[יחידות]], התלווה אליו גם בערק'ה. הרבי שוחח עם סבו, מסופר שמרוב התרגשות הוא הסתתר מאחורי הסבא, ואז לפתע הסיט הרבי את ראשו הצידה, פנה אליו ואמר: {{מונחון|"דו זאלסט לערנען, ווייל דו דררפסט לערנען"|תלמד, משום שאתה צריך ללמוד}}.  

בבחרותו למד בסניפי ישיבות '[[תומכי תמימים]]' המחתרתיות , ואף דאג שאחיו ר' אברהם אהרן, ר' דוד לייב ור' פייביש, ילמדו גם הם בישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עשה זאת ללא ידיעת הוריו, לאור החשש שהוריו ינזקו על ידי השלטונות.

לאור רדיפתם של השלטונות, שולחה המשפחה מנעוול, רכושה הוחרם, וכאשר נתורו חסרי כל, עברו ל[[קרמנצ'וג]] בה התגוררו חסידים רבים. לאחר שנים אחדות, עברה המשפחה ל[[מוסקבה]], שם מצא אביו של ר' בערק'ה מקור פרנסה באפיית מיני מאפה בביתו, וזאת כדי שלא יצטרך לחלל שבת. בעבודה זו הצליח לפרנס בדוחק את שבעת ילדיו.