11,698
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:עשרה בטבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חומת ירושלים]] | [[קובץ:עשרה בטבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חומת ירושלים]] | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=י' בטבת}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=י' בטבת}} | ||
'''עשרה בטבת''' הוא יום [[תענית]] לזכר המצור על העיר [[ירושלים]] שהחל בו, על ידי נבוכדנצר מלך [[בבל]], שהוביל לחורבן [[בית המקדש הראשון]]. יום זה חמור מבין שאר הצומות ש[[מדרבנן]], בכך שהוא היחיד שצמים בו גם אם יחול ב[[שבת]] (כיום אפשרות זו אינה מעשית, מאז החל לנהוג [[הלוח העברי]] | '''עשרה בטבת''' הוא יום [[תענית]] לזכר המצור על העיר [[ירושלים]] שהחל בו, על ידי נבוכדנצר מלך [[בבל]], שהוביל לחורבן [[בית המקדש הראשון]]. יום זה חמור מבין שאר הצומות ש[[מדרבנן]], בכך שהוא היחיד שצמים בו גם אם יחול ב[[שבת]] (כיום אפשרות זו אינה מעשית, מאז החל לנהוג [[הלוח העברי]]). ב[[ביאת המשיח]], יהפך עשרה בטבת - עם כל הצומות - [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|ליום שמחה ומועד]]. | ||
==דינים ומנהגים== | ==דינים ומנהגים== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
מי שלא ישן, מותר לו לאכול עד שיעלה עמוד השחר{{הערה|1=[[סידור הרב]] 'סדר ספירת העומר' (שהצום מתחיל בעלות השחר). וראה הנסמן ב'התקשרות', גיליון רפב עמ' 18 הע' 4.}} השוכב לישון ובדעתו להשכים לאכול או לשתות, יתנה בפירוש לפני השינה שיוכל לאכול או לשתות. ואם רגיל לשתות בקומו, אין צריך להתנות לשתייה{{הערה|1=שו"ע סימן תקס"ד ונו"כ. בכף-החיים שם ס"ק ז אוסר זאת משום אכילה לפני עלות השחר, אבל ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגות קודש]] [[הרבי]] חלק ג' עמ' עה איתא, שגם לפי האוסרים זאת בכלל על-פי הזוהר, מותר לכל הדיעות באם עושה זאת לרפואה, לכוון דעתו בתפילה וכיוצא בזה.}} | מי שלא ישן, מותר לו לאכול עד שיעלה עמוד השחר{{הערה|1=[[סידור הרב]] 'סדר ספירת העומר' (שהצום מתחיל בעלות השחר). וראה הנסמן ב'התקשרות', גיליון רפב עמ' 18 הע' 4.}} השוכב לישון ובדעתו להשכים לאכול או לשתות, יתנה בפירוש לפני השינה שיוכל לאכול או לשתות. ואם רגיל לשתות בקומו, אין צריך להתנות לשתייה{{הערה|1=שו"ע סימן תקס"ד ונו"כ. בכף-החיים שם ס"ק ז אוסר זאת משום אכילה לפני עלות השחר, אבל ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגות קודש]] [[הרבי]] חלק ג' עמ' עה איתא, שגם לפי האוסרים זאת בכלל על-פי הזוהר, מותר לכל הדיעות באם עושה זאת לרפואה, לכוון דעתו בתפילה וכיוצא בזה.}} | ||
קטנים שיש בהם דעת להתאבל על ירושלים, מאכילים אותם מאכלים פשוטים, ולא יאכלו מעדנים{{הערה|1=ראה משנ"ב סימן תק"נ ס"ק ה, כף החיים שם ס"ק ט ונטעי-גבריאל בין-המצרים (ח"א) פ"ו עמ' סח, וש"נ.}} | קטנים שיש בהם דעת להתאבל על ירושלים, מאכילים אותם מאכלים פשוטים, ולא יאכלו מעדנים{{הערה|1=ראה משנ"ב סימן תק"נ ס"ק ה, כף החיים שם ס"ק ט ונטעי-גבריאל בין-המצרים (ח"א) פ"ו עמ' סח, וש"נ.}}. | ||
=== [[שחרית]] === | === [[שחרית]] === | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
=== קריאת התורה === | === קריאת התורה === | ||
קוראים 'ויחל' ב[[שחרית]] ובמנחה גם אם יש רק שלושה מתענים{{הערה|1=ספר-המנהגים שם. וש"נ.}} | קוראים 'ויחל' ב[[שחרית]] ובמנחה גם אם יש רק שלושה מתענים{{הערה|1=ספר-המנהגים שם. וש"נ.}} | ||