2,913
עריכות
מ
הגהה
מ (הגהה) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ב[[ו' תשרי]] תשכ"ה, [[הסתלקות|נסתלקה]] [[הרבנית חנה]] אם [[הרבי]]. לרב [[יוסף וינברג]] כאב הדבר מאוד, כי הרבנית היתה מקשיבה כל שבוע ל[[שיעורים בספר התניא|שיעורים בתניא]] שהיה מוסר כל שבוע ב[[רדיו]]. בשל כך, עלה לו רעיון לבקש מהרבי ש[[התוועדות עם הרבי|יתוועד]] '''כל''' [[שבת]] (לא כפי שהיה עד אז, שהייתה התוועדות רק ב[[שבת מברכים]]), וכך הוא יחזור בשיעורו בקביעות נקודות מהשיחה, לעילוי נשמת הרבנית. | ב[[ו' תשרי]] תשכ"ה, [[הסתלקות|נסתלקה]] [[הרבנית חנה]] אם [[הרבי]]. לרב [[יוסף וינברג]] כאב הדבר מאוד, כי הרבנית היתה מקשיבה כל שבוע ל[[שיעורים בספר התניא|שיעורים בתניא]] שהיה מוסר כל שבוע ב[[רדיו]]. בשל כך, עלה לו רעיון לבקש מהרבי ש[[התוועדות עם הרבי|יתוועד]] '''כל''' [[שבת]] (לא כפי שהיה עד אז, שהייתה התוועדות רק ב[[שבת מברכים]]), וכך הוא יחזור בשיעורו בקביעות נקודות מהשיחה, לעילוי נשמת הרבנית. | ||
ב[[חול המועד סוכות]] [[כתיבה לרבי|כתב]] על כך הרב ווינברג לרבי, תשובת הרבי היתה: {{ציטוטון|ת"ח ת"ח על הענין ועל ההודעה אודותו. והרי בכ"ע מצפה כל אחד לעניין של נח"ר, בפרט בעת כו'}}. הרבי מתח קו על המילים במכתב הרב ווינברג {{ציטוטון|אולי היה}}, | ב[[חול המועד סוכות]] [[כתיבה לרבי|כתב]] על כך הרב ווינברג לרבי, תשובת הרבי היתה: {{ציטוטון|ת"ח ת"ח על הענין ועל ההודעה אודותו. והרי בכ"ע מצפה כל אחד לעניין של נח"ר, בפרט בעת כו'}}. הרבי מתח קו על המילים במכתב הרב ווינברג {{ציטוטון|אולי היה}}, סימן חץ וכתב ש{{ציטוטון|כדאי לסדר}}. כמו כן הקיף בעיגול את המילים {{ציטוטון|במשך | ||
השנה}}, והוסיף על מכתבו ב[[כתב יד קודש]]ו: {{ציטוטון|וזה מחזק סברתי | השנה}}, והוסיף על מכתבו ב[[כתב יד קודש]]ו: {{ציטוטון|וזה מחזק סברתי להתוועדות - בלי־נדר - בשבת קודש, על כל פנים בקיצור בכמות}}. | ||
בהמשך מכתבו | בהמשך מכתבו של הרב ווינברג, הוא כתב שאין לו מספיק תקציב בשביל להאריך את זמן השידור ברדיו ולמסור את שיחות הרבי. על כך - הקיף הרבי בעיגול את המילים {{ציטוטון|וההוצאות הכרוכות בזה}}, וכתב: {{ציטוטון|מחצה עלי}}! | ||
ואכן, מיד לאחר [[חודש תשרי]], בשבת [[פרשת נח]] "מתחיל לבאר (בכל שבת קודש) פירוש רש"י (על התורה) ע"פ "פשוטו של מקרא", ו"יינה של תורה" שבפרש"י"{{הערה|מתוך שלשלת היחס בהקדמה ל[[היום יום]]}}. | ואכן, מיד לאחר [[חודש תשרי]], בשבת [[פרשת נח]] "מתחיל לבאר (בכל שבת קודש) פירוש רש"י (על התורה) ע"פ "פשוטו של מקרא", ו"יינה של תורה" שבפרש"י"{{הערה|מתוך שלשלת היחס בהקדמה ל[[היום יום]]}}. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בתחלה - בשנת תשכ"ה, נהג הרבי לומר את פירושו על הדיבור המתחיל הראשון והאחרון של הפרשה, ללא הבדל בין רש"י ארוך לקצר, תמיד הייתה זאת שיחה ארוכה עם המון ביאורים. | בתחלה - בשנת תשכ"ה, נהג הרבי לומר את פירושו על הדיבור המתחיל הראשון והאחרון של הפרשה, ללא הבדל בין רש"י ארוך לקצר, תמיד הייתה זאת שיחה ארוכה עם המון ביאורים. | ||
כאשר הפסיק הרבי את אמירת השיחות, ו[[#רקע#המשך|חזר לאמרם בזכות ר' יוסף וולדמן]], החל הרבי לבחור ברש"י מתוך הפרשה, ללא סדר | כאשר הפסיק הרבי את אמירת השיחות, ו[[#רקע#המשך|חזר לאמרם בזכות ר' יוסף וולדמן]], החל הרבי לבחור ברש"י מתוך הפרשה, ללא סדר מסוים. בפעמים הראשונות ארע, שר' יוסף וולדמן, שהיה לו 'קאך' [=חביבות מיוחדת] בביאורי הרבי, שלמד היטב לפני ההתוועדות את הרש"י הראשון והאחרון בפרשה, מצא את עצמו עומד בהתוועדות, בלי מושג על הרש"י עליו מדבר הרבי. | ||
מתוך צערו על כך, כתב לרבי: {{ציטוטון|כ"ק אדמו"ר שליט"א, בבקשה אולי יואיל בטובו להודיענו, ואם אפשר לפני שבת קודש, איזה פירוש רש"י יפרש במשך ההתוועדות בשבת קודש הבעל"ט?}} | מתוך צערו על כך, כתב לרבי: {{ציטוטון|כ"ק אדמו"ר שליט"א, בבקשה אולי יואיל בטובו להודיענו, ואם אפשר לפני שבת קודש, איזה פירוש רש"י יפרש במשך ההתוועדות בשבת קודש הבעל"ט?}} | ||
הרבי אכן ענה לו, שבדרך כלל ההחלטה על כך נופלת רק לפני ההתוועדות, או בשבת עצמה. ובכל אופן, השבוע יבואר פירוש רש"י על הפסוק "אם כסף תלווה את עמי"{{הערה|שמות כב כד}}. | הרבי אכן ענה לו, שבדרך כלל ההחלטה על כך נופלת רק לפני ההתוועדות, או בשבת עצמה. ובכל אופן, השבוע יבואר פירוש רש"י על הפסוק "אם כסף תלווה את עמי"{{הערה|שמות כב כד}}. | ||
ר' יוסף הודה על כך לרבי, וביקש שכאשר זה אפשרי, יעדכן אותו הרבי לפני ההתוועדות ברש"י המדובר. הרבי אכן שעה לבקשתו, ובבוקר יום השבת, הודיע לו הרבי באמצעות ר' [[שלום ישראל | ר' יוסף הודה על כך לרבי, וביקש שכאשר זה אפשרי, יעדכן אותו הרבי לפני ההתוועדות ברש"י המדובר. הרבי אכן שעה לבקשתו, ובבוקר יום השבת, הודיע לו הרבי באמצעות ר' [[שלום ישראל חודקוב]], על איזה רש"י ידבר השבוע. | ||
מאותה שבת ואילך, היה ר' יוסף שולח בכל יום שישי את בקשתו הקבועה אל הרבי, ולמחרת | מאותה שבת ואילך, היה ר' יוסף שולח בכל יום שישי את בקשתו הקבועה אל הרבי, ולמחרת בבוקר היה קם מוקדם ונעמד ליד [[חדר הרבי|חדר היחידות]], בשביל שאם הרבי כבר החליט על הרש"י עליו ידבר, יזכה לגעת מהו ולהתכונן אליו. | ||
לאחר שהעניין נודע בין החסידים, החלו רבים מאנ"ש, והתמימים לחכות יחד עם ר' יוסף, וכאשר הרבי עדכן את ר' יוסף באיזה רש"י ידובר, פנו כולם לעיין בו ולהכין את עצמם להתוועדות. בהמשך, התחיל הגבאי להכריז בבית הכנסת את הרש"י עליו ידבר הרבי{{הערה|שם=קאך}}. | לאחר שהעניין נודע בין החסידים, החלו רבים מאנ"ש, והתמימים לחכות יחד עם ר' יוסף, וכאשר הרבי עדכן את ר' יוסף באיזה רש"י ידובר, פנו כולם לעיין בו ולהכין את עצמם להתוועדות. בהמשך, התחיל הגבאי להכריז בבית הכנסת את הרש"י עליו ידבר הרבי{{הערה|שם=קאך}}. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
הרב וולדמן נבהל וכתב לרבי, שאולי ההוראה מהמאורע היא רק שצריכים להפסיק להכריז על הרש"י השבועי '''ברבים''', אך מדוע ללמוד מכך שצריכים להפסיק עם אמירת ה[[מראי מקומות]] גם אליו באופן אישי?! הרבי לא קיבל את הצעתו, וענה לו ש: {{ציטוטון|אם כן, מהי ההוראה בזה?}}. | הרב וולדמן נבהל וכתב לרבי, שאולי ההוראה מהמאורע היא רק שצריכים להפסיק להכריז על הרש"י השבועי '''ברבים''', אך מדוע ללמוד מכך שצריכים להפסיק עם אמירת ה[[מראי מקומות]] גם אליו באופן אישי?! הרבי לא קיבל את הצעתו, וענה לו ש: {{ציטוטון|אם כן, מהי ההוראה בזה?}}. | ||
למרות זאת, לא התייאש ר' יוסף, ולקראת שבת [[פרשת שמיני]] הכניס את מכתבו הקבוע אל הרבי, מתוך תקווה קלושה שאולי ייעתר הרבי לבקשתו וישוב לבאר את פירוש רש"י. למחרת בבוקר, נעמד ר' יוסף כהרגלו ליד חדרו של הרבי, אולם לאכזבתו הגדולה חלף הרבי על פניו ונכנס לחדרו תוך שהוא מתעלם ממנו לחלוטין ר' יוסף התעצב מאוד, ופתאום למרבה הפתעתו, נפתחה הדלת של [[גן עדן | למרות זאת, לא התייאש ר' יוסף, ולקראת שבת [[פרשת שמיני]] הכניס את מכתבו הקבוע אל הרבי, מתוך תקווה קלושה שאולי ייעתר הרבי לבקשתו וישוב לבאר את פירוש רש"י. למחרת בבוקר, נעמד ר' יוסף כהרגלו ליד חדרו של הרבי, אולם לאכזבתו הגדולה חלף הרבי על פניו ונכנס לחדרו תוך שהוא מתעלם ממנו לחלוטין ר' יוסף התעצב מאוד, ופתאום למרבה הפתעתו, נפתחה הדלת של [[גן עדן התחתון]] כדי סדק צר, בעדו ראה את הרבי עומד ומסמן לו להתקרב אליו. ר' יוסף ניגש במהירות אל הרבי, ומה רבה הייתה שמחתו כאשר הרבי אמר לו: "וישמע משה וייטב בעיניו - ובתנאי שלא יכריז..." סדר זה המשיך עוד שנים רבות, כשהרבי אומר ביחידות לר' יוסף ובתנאי לא יפסיק{{הערה|שם=קאך}}. | ||
==מבנה== | ==מבנה== | ||
את השיחה הרבי פותח בסדרה ארוכה של שאלות, ובמהלכן מקיף את הפירוש מכל צד: שואל עליו בין 8 ל-20 קושיות (!), משווה את הדברים עם מקורם ב[[גמרא]] וב[[מדרש]], עם דברי רש"י במקומות אחרים בפירושו ועם דעות מפרשים אחרים; דן בתוכן הפירוש ונושא ונותן בדברי פרשני רש"י העיקריים. | את השיחה הרבי פותח בסדרה ארוכה של שאלות, ובמהלכן מקיף את הפירוש מכל צד: שואל עליו בין 8 ל-20 קושיות (!), משווה את הדברים עם מקורם ב[[גמרא]] וב[[מדרש]], עם דברי רש"י במקומות אחרים בפירושו ועם דעות מפרשים אחרים; דן בתוכן הפירוש ונושא ונותן בדברי פרשני רש"י העיקריים. | ||
אחר כך הרבי, מדייק בכל פרט בכל תיבה - החל | אחר כך הרבי, מדייק בכל פרט בכל תיבה - החל במילים שהעתיק רש"י מן הפסוק ב"דיבור המתחיל" ועד ב[[מראי מקומות|מראה-מקום]] המדויק אם צויין בפירושו. לאחר הפסק של שירת [[ניגון]] (כמובן בהתוועדות), פותח באמירת התשובה. לרוב, התשובה היא פתיחת כיוון הבנה חדש, שעל ידו עונה על כל הפרטים. | ||
==בן חמש למקרא== | ==בן חמש למקרא== | ||
בשיחות אלו, הרבי תמיד מתעכב על כך, שרש"י אינו מביא את פירושו באופן שרק חכם גדול יכול לעמוד על עומקו ולהבינו היטב. אלא אפילו ילד ש"בן חמש שנים למקרא", יכול להבין (על סמך מה שכבר למד בעבר) את הפירוש ולענות על כל התמיהות | בשיחות אלו, הרבי תמיד מתעכב על כך, שרש"י אינו מביא את פירושו באופן שרק חכם גדול יכול לעמוד על עומקו ולהבינו היטב. אלא אפילו ילד ש"בן חמש שנים למקרא", יכול להבין (על סמך מה שכבר למד בעבר) את הפירוש ולענות על כל התמיהות המתעוררות לפעמים. | ||
להבנה של ה"בן חמש שנים למקרא", יש מעלה לגבי ההבנה של מבוגרים יותר. כי מכיון שהוא למד בינתים רק את המקרא{{הערה|לפי הנהוג פעם, שעד גיל עשר למדו רק מקרא.}}, ולכן מוחו נקי מאופני לימוד של ספרים אחרים, ופנוי ללימוד על פי הפשט. הבן חמש שנים גם שואל הרבה על הפשט של הכתוב, דבר שלא שמים לב אליו מבוגרים יותר{{הערה|[https://toratchabad.com/%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%A8%D7%A9%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 ראה מעיינותיך]}}. | להבנה של ה"בן חמש שנים למקרא", יש מעלה לגבי ההבנה של מבוגרים יותר. כי מכיון שהוא למד בינתים רק את המקרא{{הערה|לפי הנהוג פעם, שעד גיל עשר למדו רק מקרא.}}, ולכן מוחו נקי מאופני לימוד של ספרים אחרים, ופנוי ללימוד על פי הפשט. הבן חמש שנים גם שואל הרבה על הפשט של הכתוב, דבר שלא שמים לב אליו מבוגרים יותר{{הערה|[https://toratchabad.com/%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%A8%D7%A9%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 ראה מעיינותיך]}}. | ||