37,406
עריכות
מ
החלפת טקסט – "דבר מלכות (שיחות)|" ב־""
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "דבר מלכות (שיחות)|" ב־"") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
המספר '''אחד''' מורה על מצב שיש רק טוב וקדושה, היינו שאין מציאות שנייה המחולקת. והיא אחדות מושלמת ופשוטה (היינו שאיננה מורכבת מב' דברים). לכן בבריאת העולם גבי בריאת היום הראשון נכתב "יום אחד" ולא "יום ראשון" כבשאר הימים שכן [[הקב"ה]] היה יחיד בעולמו{{הערה|פירוש רש"י על בראשית א', ה'}}. | המספר '''אחד''' מורה על מצב שיש רק טוב וקדושה, היינו שאין מציאות שנייה המחולקת. והיא אחדות מושלמת ופשוטה (היינו שאיננה מורכבת מב' דברים). לכן בבריאת העולם גבי בריאת היום הראשון נכתב "יום אחד" ולא "יום ראשון" כבשאר הימים שכן [[הקב"ה]] היה יחיד בעולמו{{הערה|פירוש רש"י על בראשית א', ה'}}. | ||
כמו כן מורה מספר אחד על המשכת אור ה[[בלי גבול]] שמעלתו היא החוזק של ה[[אור]] שהוא למעלה משייכות לעולם אך חסרה אצלו ההתקשרות עם [[כלי]] המקבל, ולכן [[בית המקדש הראשון]] שנבנה על ידי [[שלמה המלך]] כהמשכה מלמעלה למטה - נחרב, שכן אמנם היה בו גילוי אלוקות רב, אך הוא לא חדר בעולם באופן שהוא יקבל אותו, אלא ללא התחשבות בו כלל. לכן, אף שאילו ישראל זכו הייתה הכניסה לארץ באופן של גאולה ובית המקדש נצחיים שאין אחריהם גלות{{הערה|ספרי, דברים א, ב. וראה מגלה עמוקות אופן קפה}}, מאחר וזה לא נעשה באופן שהעולם התחתון יוכל לקבל את הגילוי - זה לא היה בית נצחי{{הערה|[[ | כמו כן מורה מספר אחד על המשכת אור ה[[בלי גבול]] שמעלתו היא החוזק של ה[[אור]] שהוא למעלה משייכות לעולם אך חסרה אצלו ההתקשרות עם [[כלי]] המקבל, ולכן [[בית המקדש הראשון]] שנבנה על ידי [[שלמה המלך]] כהמשכה מלמעלה למטה - נחרב, שכן אמנם היה בו גילוי אלוקות רב, אך הוא לא חדר בעולם באופן שהוא יקבל אותו, אלא ללא התחשבות בו כלל. לכן, אף שאילו ישראל זכו הייתה הכניסה לארץ באופן של גאולה ובית המקדש נצחיים שאין אחריהם גלות{{הערה|ספרי, דברים א, ב. וראה מגלה עמוקות אופן קפה}}, מאחר וזה לא נעשה באופן שהעולם התחתון יוכל לקבל את הגילוי - זה לא היה בית נצחי{{הערה|[[דבר מלכות]] [[מטות]] [[מסעי]] סעיפים ג'-ו'}}. | ||
ענינו של [[ראש חודש]] הוא יום אחד, כיון שבזמן ש[[קידוש החודש|קידשו את החודש]] על פי ה[[ראייה]] הוא היה יוצא יום אחד מלבד זמנים בהם לא היו מגיעים עדים שהיה שני ימים. גם כאשר מחשבים את החודש על פי החשבון של הלוח שנה ויש שני ימי ראש חודש עיקרו הוא ביום השני{{הערה|משנה תורה להרמב"ם הלכות קידוש החודש פרק ח' הלכה ד'}}. | ענינו של [[ראש חודש]] הוא יום אחד, כיון שבזמן ש[[קידוש החודש|קידשו את החודש]] על פי ה[[ראייה]] הוא היה יוצא יום אחד מלבד זמנים בהם לא היו מגיעים עדים שהיה שני ימים. גם כאשר מחשבים את החודש על פי החשבון של הלוח שנה ויש שני ימי ראש חודש עיקרו הוא ביום השני{{הערה|משנה תורה להרמב"ם הלכות קידוש החודש פרק ח' הלכה ד'}}. | ||