27,062
עריכות
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== שנותיו הראשונות וצעירותו == | == שנותיו הראשונות וצעירותו == | ||
רבי נחמן נולד בא' ב[[ניסן]] ה'[[תקל"ב]] בעיירה [[מז'יבוז']] שב[[אוקראינה]], שבהּ התגורר הבעל שם טוב, אבי-סבתו. אביו של רבי נחמן, הרה"ק רבי שמחה, היה בנו של הצדיק הקדוש רבי [[נחמן מהורדנקא]], אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, ועל שמו קרוי רבי נחמן. אמו הצדקת פייגא שאחיה הקדושים קראו לה "פייגלע הנביאה" הייתה בתה של הצדקת מרת אדל - | רבי נחמן נולד בא' ב[[ניסן]] ה'[[תקל"ב]] בעיירה [[מז'יבוז']] שב[[אוקראינה]], שבהּ התגורר הבעל שם טוב, אבי-סבתו. אביו של רבי נחמן, הרה"ק רבי שמחה, היה בנו של הצדיק הקדוש רבי [[נחמן מהורדנקא]], אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, ועל שמו קרוי רבי נחמן. אמו הצדקת פייגא שאחיה הקדושים קראו לה "פייגלע הנביאה" הייתה בתה של הצדקת מרת אדל - שהייתה ידועה ברוח הקודש - בתו היחידה של הבעל שם טוב. לאחר [[הסתלקות]] אביה הק' אף הנהיגה קבוצה של חסידים. | ||
מנעוריו התבלט בכישרונותיו המיוחדים וקדושתו הנוראה. הרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל וללמוד שעות רבות. התחתן מיד אחרי בר המצווה שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, התחילו להימשך אליו חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו המיוחדת, צדקותו, חסידותו ותורתו המופלאים. | מנעוריו התבלט בכישרונותיו המיוחדים וקדושתו הנוראה. הרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל וללמוד שעות רבות. התחתן מיד אחרי בר המצווה שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, התחילו להימשך אליו חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו המיוחדת, צדקותו, חסידותו ותורתו המופלאים. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
בתחילת התקרבותו של רבי נתן שטרענהארץ - תלמידו המובהק של רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שלשה סיפורי מעשיות, כשהמעשה השני מובא משמו של אדמו"ר הזקן{{הערה|אבני"ה ברזל, אות ו.}}. | בתחילת התקרבותו של רבי נתן שטרענהארץ - תלמידו המובהק של רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שלשה סיפורי מעשיות, כשהמעשה השני מובא משמו של אדמו"ר הזקן{{הערה|אבני"ה ברזל, אות ו.}}. | ||
באחת מן השנים אמר רבי נחמן לתלמידיו ב[[ראש השנה]] שאין ללמוד את כל ספרי הדרוש והמוסר, אלא אלו המיוסדים על פי דברי רז"ל בגמרא, מדרשים וספר הזוהר, והספרים שחוברו על פי דברי הבעל שם טוב שהם ספריו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], וספר '''ליקוטי אמרים'''{{הערה|חיי מוהר"ן ב, ע' 38 (ירושלים תשכ"ה).}}. חוקרי החסידות דנו האם | באחת מן השנים אמר רבי נחמן לתלמידיו ב[[ראש השנה]] שאין ללמוד את כל ספרי הדרוש והמוסר, אלא אלו המיוסדים על פי דברי רז"ל בגמרא, מדרשים וספר הזוהר, והספרים שחוברו על פי דברי הבעל שם טוב שהם ספריו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], וספר '''ליקוטי אמרים'''{{הערה|חיי מוהר"ן ב, ע' 38 (ירושלים תשכ"ה).}}. חוקרי החסידות דנו האם הייתה כוונת רבי נחמן לספר ה[[תניא]] של אדמו"ר הזקן שנקרא על שם חלקו הראשון 'לקוטי אמרים', או לאחד מהספרים שליקטו את תורת [[המגיד ממזריץ']] ונערך על ידי תלמידיו הנושא גם הוא את השם 'ליקוטי אמרים'. בספר [[בית רבי]]{{הערה|ע' סו.}} מובא בשם אחד מהרבנים "נכדי רבינו"{{הערה|בדרך כלל מכונה בספר בשם זה הרב [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] ששימש כאדמו"ר בקאפוסט).}} בנוגע לדיון זה, שבנוגע לפועל רואים שספר התניא של אדמו"ר הזקן שגור על לשונותיהם של תלמידיו. עוד מובא שם בשמו בנוגע לדמותו של רבי נחמן, "שדרך הרב היה להעמיד עצמו בניסיונות . . אדם גדול מאוד גיבור מלחמה". | ||
ה[[אדמו"ר הזקן]] העריכו והפליא את יראתו{{הערה|1=נשיאי חב"ד ובני דורם מפי הרמ"ל שפירא.}}. | ה[[אדמו"ר הזקן]] העריכו והפליא את יראתו{{הערה|1=נשיאי חב"ד ובני דורם מפי הרמ"ל שפירא.}}. | ||