27,062
עריכות
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
מ (החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==לשכות עזרת נשים== | ==לשכות עזרת נשים== | ||
בארבעת פינות ה[[עזרת נשים]] היו ארבע לשכות גדולות, כל אחת מהן | בארבעת פינות ה[[עזרת נשים]] היו ארבע לשכות גדולות, כל אחת מהן הייתה בת ארבעים [[אמה]]. | ||
===לשכת הנזירים=== | ===לשכת הנזירים=== | ||
'''לשכת הנזירים'''{{הערה|1=מסכת תמיד פרק ב' משנה ה'.}} | '''לשכת הנזירים'''{{הערה|1=מסכת תמיד פרק ב' משנה ה'.}} הייתה ממוקמת בצדה הדרומי מזרחי של עזרת הנשים. לשכה זו יועדה לנזירים שסיימו את תקופת נזירותם. שם בישלו הנזירים את קרבנות ה[[שלמים]] שחייבים להקריב ושם גם גילחו את שערם ושמו אותו תחת דוד מיוחד. | ||
===לשכת מצורעים=== | ===לשכת מצורעים=== | ||
'''לשכת המצורעים''' | '''לשכת המצורעים''' הייתה ממוקמת בצידה המערבי צפוני של עזרת הנשים. לשכה זו נועדה לטהרת המצורעים, טבילתם בשמיני לטהרתן. מיקום הלשכה נקבע כיון שהיה צריך להכניס את ידיו ל[[שער נקנור]] שבפתח [[העזרה]], כדי לקיים את נתינת דם האשם על תנוך אוזנו ועל בהונות ידו ורגלו הימנית{{הערה|1=ויקרא יג יד.}}, אשר צריך להיות "לפני ה'"{{הערה|1=ויקרא יד יא.}}. על אף שלא נכנס לעזרה רק לשער ניקנור שלא נתקדש, הצריכוהו טבילה בלשכת המצורעים. | ||
===לשכת העצים=== | ===לשכת העצים=== | ||
[[קובץ:לשכת העצים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לשכת העצים בבית המקדש]] | [[קובץ:לשכת העצים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לשכת העצים בבית המקדש]] | ||
'''לשכת העצים''' | '''לשכת העצים''' הייתה ממוקמת בצידה הצפוני מזרחי של עזרת הנשים. שם היו מכינים את העצים ל[[אש]] התמיד הדולקת בקביעות על [[מזבח הנחושת]], ושם היו גם בודקים אותם שלא יהיו בהן תולעים, שהרי אסור להקריב [[תולעת]] - שהיא דבר טמא - על גבי המזבח. עבודה זו היו עושים [[כהנים]] בעלי מומין, שהם פסולין לעבודות [[בית המקדש]]. | ||
===לשכת השמנים=== | ===לשכת השמנים=== | ||
'''לשכת השמנים''' | '''לשכת השמנים''' הייתה ממוקמת בצידה הדרומי מערבי של עזרת הנשים. לשכה זו שמשה לאכסון של השמן והיין שנצרך לעבודות בית המקדש, כגון: הדלקת ה[[מנורה]], נסכי הקרבן ועוד. | ||
כאשר חכמים מנו את אשר היה בלשכות בית המקדש, שכח [[רבי אליעזר בן יעקב]] מה | כאשר חכמים מנו את אשר היה בלשכות בית המקדש, שכח [[רבי אליעזר בן יעקב]] מה הייתה משמשת הלשכה הדרומית מזרחית, ואבא שאול אמר שבה היו נותנים [[יין]] ו[[שמן]] והיא הייתה נקראת [[לשכת בית השמנים]]. כאשר רבי אליעזר בן יעקב שכח למה שמשה הלשכה הרביעית בעזרה, אמר אבא שאול לשכת [[כהן גדול]] הייתה. על פי הסברו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] הוא אמר זאת לסגולה, שכן [[שמן]] זית היא סגולה לזכרון, וכן כהן גדול שהיא דרגה השווה לשמן, שכן כהן גדול נמשך בשמן. אבא שאול הוא ענין הזכרון, השם שאול רומז ל[[יסוד]], השם אבא רומז ל[[חכמה]], והשם אבא שאול היא בחינת [[יסוד אבא]] שביסוד, ולכן זכר מה היה בלשכות אלו. ושרשו היה ממנשה בן יוסף{{הערה|1=[[הרבי]] בשם [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=2190eb5a-adab-4b1a-800e-5bae0dd63fe6&st=%D7%90%D7%91%D7%90+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C&pgnum=214 התוועדויות תשמ"ב].}}. | ||
היו בה [[יין]] ושמן. על פי [[תורת החסידות]] זה רומז על צירוף עניני ה[[יין]] הרומז על שמחה ועבודה בהתפעלות והתלהבות, ושמן - עבודה בביטול ובחשאי, שזהו ענינו של [[שמן]] זית שנמשך אחר התפילה בביטול ואינו מהבהב. למרות שהיו בה [[יין]] ושמן היא נקראת לשכת בית שמניא, כי עיקר ההדגשה היא ענין הביטול{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=6dc5f073-d00d-4254-8b27-3011c9b4e7a8&st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=226 חלק ד'].}}. | היו בה [[יין]] ושמן. על פי [[תורת החסידות]] זה רומז על צירוף עניני ה[[יין]] הרומז על שמחה ועבודה בהתפעלות והתלהבות, ושמן - עבודה בביטול ובחשאי, שזהו ענינו של [[שמן]] זית שנמשך אחר התפילה בביטול ואינו מהבהב. למרות שהיו בה [[יין]] ושמן היא נקראת לשכת בית שמניא, כי עיקר ההדגשה היא ענין הביטול{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=6dc5f073-d00d-4254-8b27-3011c9b4e7a8&st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=226 חלק ד'].}}. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
===לשכת פנחס המלביש=== | ===לשכת פנחס המלביש=== | ||
'''לשכת פנחס המלביש''' | '''לשכת פנחס המלביש''' הייתה אחת משתי הלשכות שהיו ליד [[שער נקנור]]. בלשכה זו אוכסנו [[בגדי כהונה]]. מקור השם "פנחס המלביש" הוא, מפני שכך היה שם הראשון שעסק בבגדי הכהונה, ונקראו כולם על שמו{{הערה|1=רא"ש מדות א. ד.}}. | ||
ששה ותשעים חלון (כעין תא ארון), היו ב[[מקדש]], בלשכה זו, להניח בהן הבגדים, ארבעה חלונות לכל משמר מעשרים וארבעת המשמרות. שם כל משמר היה כתוב על חלונותיו הסגורות. | ששה ותשעים חלון (כעין תא ארון), היו ב[[מקדש]], בלשכה זו, להניח בהן הבגדים, ארבעה חלונות לכל משמר מעשרים וארבעת המשמרות. שם כל משמר היה כתוב על חלונותיו הסגורות. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
ב[[בית המוקד]] היו ארבע לשכות: | ב[[בית המוקד]] היו ארבע לשכות: | ||
===לשכת עושי [[לחם]] הפנים=== | ===לשכת עושי [[לחם]] הפנים=== | ||
'''לשכת עושי [[לחם]] הפנים''' | '''לשכת עושי [[לחם]] הפנים''' הייתה בצד הדרומי מזרחי של בית המוקד. בלשכה זו היו האחראים לכך מכינים ואופים את [[לחם הפנים]]. | ||
===לשכת בית המוקד=== | ===לשכת בית המוקד=== | ||
'''לשכת בית המוקד''' | '''לשכת בית המוקד''' הייתה בצד הצפוני מערבי של בית המוקד. מלשכה זו היו יורדים ל[[מקוה]] שהיה תחת בית המוקד. בלשכה זו היו שתי מדורות, אחת גדולה שלידה התחממו הכהנים שעלו מהמקוה, והשנייה קטנה יותר שדלקה תמיד שממנה היו מדליקים את מערכות המזבח. | ||
===לשכת החותמות=== | ===לשכת החותמות=== | ||
'''לשכת החותמות''' | '''לשכת החותמות''' הייתה בצד הצפוני מזרחי של בית המוקד. בלשכה זו היו מאוכסנים החותמות של בית המקדש, ולדעה אחת גם שם עמד האדם הממונה שחתם בחותמות אלו. | ||
===לשכת הטלאים=== | ===לשכת הטלאים=== | ||
'''לשכת הטלאים''' | '''לשכת הטלאים''' הייתה בצד הדרומי מערבי של בית המוקד. בלשכה זו היו נשמרו הטלאים שכבר נבדקו ונמצאו נקיים ממום וראויים להקרבה. ישנה דעה שבלשכה זו גנזו החשמונאים את אבני המזבח שנטמא לאחר ששברו אותו. | ||
==לשכות נוספות== | ==לשכות נוספות== | ||
===בית הניצוץ=== | ===בית הניצוץ=== | ||
'''בית הניצוץ''' היא לשכה ב[[בית המקדש]]. אין ידוע הטעם למה היה שמה כך{{הערה|1= המפרש בתמיד א א.}}. בבית הניצוץ | '''בית הניצוץ''' היא לשכה ב[[בית המקדש]]. אין ידוע הטעם למה היה שמה כך{{הערה|1= המפרש בתמיד א א.}}. בבית הניצוץ הייתה עלייה (כעין קומה שניה) בה היו שומרים "הרובים" שהם כהנים שעדיין לא הגיעו לעבודה, ועל כן מילאו את המצוות שמירת [[בית המקדש]] על גבי עליית בית הניצוץ. | ||
הסיבה לכך שהכהנים שמרו דווקא על העלייה, היא גזירת הכתוב "וילוו '''עליך''' וישרתוך", אבל שמירת הלוים לא | הסיבה לכך שהכהנים שמרו דווקא על העלייה, היא גזירת הכתוב "וילוו '''עליך''' וישרתוך", אבל שמירת הלוים לא הייתה רק למטה אצל השערים.{{הערה|1=שם.}} | ||
===לשכת הפרוכת=== | ===לשכת הפרוכת=== | ||
ב'''לשכת הפרוכת''' היו אורגין את הפרוכת | ב'''לשכת הפרוכת''' היו אורגין את הפרוכת שהייתה מפרידה בין הקודש ל[[קודש הקדשים]].{{הערה|1=רא"ש תמיד פ"א מ"א.}} | ||
===לשכת הפרהדרין=== | ===לשכת הפרהדרין=== | ||
אל '''לשכת הפרהדרין''' היו מפרישין שבעת ימים קודם יום הכפורים את הכהן הגדול מביתו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=6&daf=2&format=pdf יומא ב א.]}} | אל '''לשכת הפרהדרין''' היו מפרישין שבעת ימים קודם יום הכפורים את הכהן הגדול מביתו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=6&daf=2&format=pdf יומא ב א.]}} | ||
שמה האמיתי של הלשכה הוא לשכת בית לווטי. את הסבר החלפת השם, מסביר התנא הקדוש רבי יהודה: [[תניא]] רבי יהודה וכי לשכת פרהדרין | שמה האמיתי של הלשכה הוא לשכת בית לווטי. את הסבר החלפת השם, מסביר התנא הקדוש רבי יהודה: [[תניא]] רבי יהודה וכי לשכת פרהדרין הייתה והלא לשכת בלווטי הייתה אלא בתחלה היו קורין אותה לשכת בלווטי ומתוך שנותנין עליו ממון לכהונה ומחליפין אותה כל שנים עשר חודש כפרהדרין הללו (ממוני המלך, שהמלך מחליפם בכל שנה), שמחליפין אותם כל שנים עשר חודש לפיכך היו קוראין אותה לשכת פרהדרין.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=6&daf=8b&format=text יומא ח ב.]}} | ||
===לשכת הגולה=== | ===לשכת הגולה=== | ||
'''לשכת הגולה''' | '''לשכת הגולה''' הייתה ממוקמת בצפון העזרה. בלשכה זו היה גלגל גדול שבעזרתו שאבו [[מים]] לתחזוקה השוטפת של בית המקדש. | ||
לשכה זו נקראת כך מפני שגלגל בלשון המשנה נקרא "גולה".{{הערה|1=מדות פ"ה מ"ד.}} | לשכה זו נקראת כך מפני שגלגל בלשון המשנה נקרא "גולה".{{הערה|1=מדות פ"ה מ"ד.}} | ||
===לשכת הגזית=== | ===לשכת הגזית=== | ||