27,714
עריכות
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
מ (החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:") |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
כאשר הועברה למקום הנוכחי, חשבו לעשותה בירת האזור החדש שנכבש אז מידי הטורקים, ונקרא "נובורוסיה" - רוסיה החדשה. העיר תוכננה אפוא בקפדנות רבה, נסללו בה רחובות רחבים ונבנו בה ככרות מרשימים. | כאשר הועברה למקום הנוכחי, חשבו לעשותה בירת האזור החדש שנכבש אז מידי הטורקים, ונקרא "נובורוסיה" - רוסיה החדשה. העיר תוכננה אפוא בקפדנות רבה, נסללו בה רחובות רחבים ונבנו בה ככרות מרשימים. | ||
==יהודים מתיישבים בעיר== | ==יהודים מתיישבים בעיר== | ||
גזירת "תחום המושב" הקשתה על חיי היהודים ב[[רוסיה]]. הגזירה אסרה על יהודים לגור בערים הגדולות, אלא ביישובים קטנים. אף על פי כן, יקטרינוסלב | גזירת "תחום המושב" הקשתה על חיי היהודים ב[[רוסיה]]. הגזירה אסרה על יהודים לגור בערים הגדולות, אלא ביישובים קטנים. אף על פי כן, יקטרינוסלב הייתה אחת הערים הבודדות בהן הותר ליהודים לגור. זו הסיבה שבמשך השנים התיישבו בה יהודים רבים. | ||
[[קובץ:בית הכנסת שושנת הזהב 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת שושנת הזהב]] הממוקם בסמוך לביתו של [[רבי לוי ויצחק]] לפני שיפוצו]] | [[קובץ:בית הכנסת שושנת הזהב 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת שושנת הזהב]] הממוקם בסמוך לביתו של [[רבי לוי ויצחק]] לפני שיפוצו]] | ||
היהודים הראשונים שבאו לגור בעיר, הגיעו אליה מאוקראינה המערבית. לאחר מכן הגיעו יהודים נוספים גם מ[[ליטא]] ומרוסיה הלבנה. רובם הגדול היו שומרי תורה ומצוות. שפת הדיבור בקהילה | היהודים הראשונים שבאו לגור בעיר, הגיעו אליה מאוקראינה המערבית. לאחר מכן הגיעו יהודים נוספים גם מ[[ליטא]] ומרוסיה הלבנה. רובם הגדול היו שומרי תורה ומצוות. שפת הדיבור בקהילה הייתה [[יידיש]] ואת ענייני הקהילה ניהל ה"קהל" עד לביטולו בשנת תר"ד. לאחר ביטול ה"קהל" ייצגו את הקהילה נציגי "החברה היהודית", שלמעשה היו רב העיר ונכבדים אחרים שעסקו בצרכי הקהילה. באותן שנים התנהלה הקהילה תחת שרביט רבנותו של הגאון החסיד הרב אלחנן, מחסידי אדמו"ר ה'[[צמח צדק]]'. הוא הנהיג את הקהילה היהודית בכלל והחב"דית בפרט, ביד רמה. | ||
לפרנסתם עסקו היהודים בכמה תחומים, עליהם מסופר בספר "יקטרינוסלב-דנייפרופטרובסק": "פרנסת יהודי יקטרינוסלב | לפרנסתם עסקו היהודים בכמה תחומים, עליהם מסופר בספר "יקטרינוסלב-דנייפרופטרובסק": "פרנסת יהודי יקטרינוסלב הייתה על בתי מרזח, מסחר זעיר, אספקה לצבא ולמוסדות ממשלתיים שונים. אחדים עשו רכוש רב בפעילותם הכלכלית. | ||
העיר יקטרינוסלב שימשה כתחנה אחרונה לרפסודות, כאשר העצים מגיעים באמצעות מימי הנהר. במסחר בעצים לקחו היהודים חלק רב, וכן בהקמת מינסרות עצים". | העיר יקטרינוסלב שימשה כתחנה אחרונה לרפסודות, כאשר העצים מגיעים באמצעות מימי הנהר. במסחר בעצים לקחו היהודים חלק רב, וכן בהקמת מינסרות עצים". | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
למרות הגידול באוכלוסייה והתבססותה של הקהילה היהודית, לא ידעו היהודים שלווה. ב[[חודש אלול]] תרס"ד התנפלו פורעים אנטישמיים על יהודי העיר, אך הם דוכאו מיד על ידי אנשי המשטרה. | למרות הגידול באוכלוסייה והתבססותה של הקהילה היהודית, לא ידעו היהודים שלווה. ב[[חודש אלול]] תרס"ד התנפלו פורעים אנטישמיים על יהודי העיר, אך הם דוכאו מיד על ידי אנשי המשטרה. | ||
אבל זו | אבל זו הייתה רק התחלה מבשרת רעות, שכן במהלך שנת [[תרס"ה]] ארעו פרעות נוספות והפעם בכל יהודי אוקראינה. הפרעות הגיעו ליקטרינוסלב בסוף אותה שנה. היהודים התגוננו בנשק והיו ביניהם כמה פצועים. גם הפעם, שלטונות העיר נקטו מיד באמצעים הדרושים והפרעות דוכאו באיבם. השקט חזר לשרור בעיר, אולם רק לזמן קצר. | ||
בתחילת שנת [[תרס"ו]] נפגעה הקהילה מהפוגרומים ויותר ממאה יהודים נהרגו בעוד שרבים אחרים נפצעו. יותר משלוש מאות חנויות נשדדו ומספר רב של בתים נהרסו ונשרפו. הנזק לקהילה היהודית היה גדול. פחד ואימה נפלו על יהודי העיר ורבים עזבו את העיר. | בתחילת שנת [[תרס"ו]] נפגעה הקהילה מהפוגרומים ויותר ממאה יהודים נהרגו בעוד שרבים אחרים נפצעו. יותר משלוש מאות חנויות נשדדו ומספר רב של בתים נהרסו ונשרפו. הנזק לקהילה היהודית היה גדול. פחד ואימה נפלו על יהודי העיר ורבים עזבו את העיר. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
למרות המכה הקשה שספגה הקהילה, התאוששו היהודים במהירות והחלו בשיקום חיי הקהילה. אולם יחס השלטונות לא חזר להיות כבתחילה, נוסף על כך שלעיר נבחר ראש עירייה שהיה שונא ישראל מובהק. מזמן לזמן היו התנפלויות על יהודים בעוד שהשלטונות לא נקפו אצבע. | למרות המכה הקשה שספגה הקהילה, התאוששו היהודים במהירות והחלו בשיקום חיי הקהילה. אולם יחס השלטונות לא חזר להיות כבתחילה, נוסף על כך שלעיר נבחר ראש עירייה שהיה שונא ישראל מובהק. מזמן לזמן היו התנפלויות על יהודים בעוד שהשלטונות לא נקפו אצבע. | ||
לאחר שנות פריחה רוחנית בעיר, חלה התדרדרות גדולה. היהודים הרגישו מושפלים וחסרי אונים. אם עד הפוגרומים | לאחר שנות פריחה רוחנית בעיר, חלה התדרדרות גדולה. היהודים הרגישו מושפלים וחסרי אונים. אם עד הפוגרומים הייתה ליהודי העיר גאווה גדולה, הרי שכעת היו שהסתירו את יהדותם, עד כדי כך שהיו צעירים שהמירו את דתם על מנת שיוכלו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, שם נאסר על יהודים ללמוד. | ||
==רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] מכהן כרבה של העיר== | ==רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] מכהן כרבה של העיר== | ||
| שורה 80: | שורה 80: | ||
"ה[[חיידר]] היה לא קטן ולא גדול, ו[[מלמד]] אחד לימד בו. קבוצת הילדים חולקה לשניים. בכיתה הגבוהה למד סך-הכול תלמיד אחד, הרי הוא בנו בכורו של ר' לוי'ק - [[הרבי]], שהפרש של שלוש שנים הפריד בינו לבין אחיו השני לו, ובכיתה הנמוכה למדו שני בניו האחרים של ר' לוי'ק יחד עם עוד כמה ילדים, ואני בתוכם. | "ה[[חיידר]] היה לא קטן ולא גדול, ו[[מלמד]] אחד לימד בו. קבוצת הילדים חולקה לשניים. בכיתה הגבוהה למד סך-הכול תלמיד אחד, הרי הוא בנו בכורו של ר' לוי'ק - [[הרבי]], שהפרש של שלוש שנים הפריד בינו לבין אחיו השני לו, ובכיתה הנמוכה למדו שני בניו האחרים של ר' לוי'ק יחד עם עוד כמה ילדים, ואני בתוכם. | ||
"וכך היה סדר הוראתו של המלמד, תחילה לימד שיעור את הרבי באחת מפינות החיידר, ובאותה שעה | "וכך היה סדר הוראתו של המלמד, תחילה לימד שיעור את הרבי באחת מפינות החיידר, ובאותה שעה הייתה הכיתה הנמוכה חוזרת בעצמה על הגמרא, אחר כך היה מתפנה המלמד, ו[[מלמד]] שיעור לכיתה הנמוכה". | ||
כאשר בגרו ילדי החיידר, התמדתו הגדולה של הרבי, גרמה לכך שאביו רב העיר, כשהיה צריך ללכת לאירועים ציבוריים, לקח עמו כמלווה את ר' נחום גולדשמיד, שכן בנו בכורו אמנם סייע לו בענייני הכלל, אך הוא העדיף ללמוד תורה מאשר להשתתף באירועים ציבוריים שנמשכו שעות רבות. | כאשר בגרו ילדי החיידר, התמדתו הגדולה של הרבי, גרמה לכך שאביו רב העיר, כשהיה צריך ללכת לאירועים ציבוריים, לקח עמו כמלווה את ר' נחום גולדשמיד, שכן בנו בכורו אמנם סייע לו בענייני הכלל, אך הוא העדיף ללמוד תורה מאשר להשתתף באירועים ציבוריים שנמשכו שעות רבות. | ||
| שורה 98: | שורה 98: | ||
==הפלוגה היהודית== | ==הפלוגה היהודית== | ||
לאחר [[פסח]] [[תרע"ט]] כבשו הכוחות ה"לבנים" - הצבא של דניקין שהתנגד למהפיכה הקומוניסטית - את יקטרינוסלב. היהודים שמחו להתפטר מהקומוניסטים, אולם השמחה | לאחר [[פסח]] [[תרע"ט]] כבשו הכוחות ה"לבנים" - הצבא של דניקין שהתנגד למהפיכה הקומוניסטית - את יקטרינוסלב. היהודים שמחו להתפטר מהקומוניסטים, אולם השמחה הייתה לזמן קצר בלבד. עם כניסתם לעיר החלו ה"לבנים" לבזוז חנויות ובתי עסק, ובלילות פרצו לבתי יהודים גזלו את כספם, ולעיתים גם רצחום נפש. במושבות היהודיות שבסביבות יקטרינוסלב נרצחו באותה תקופה אלפי יהודים ובהם גם הרב מנחם מענדל שניאורסאהן, בנו של האדמו"ר רבי שמריהו נח מבאברויסק. | ||
כשהגיעו לעיר הידיעות על הפוגרומים שעורכים ה"לבנים", החליטו יהודי העיר להגן על עצמם. כעבור זמן קצר הוקמו גדודים להגנה שכונו: "פלוגת הקהילה היהודית". הקמת הפלוגה | כשהגיעו לעיר הידיעות על הפוגרומים שעורכים ה"לבנים", החליטו יהודי העיר להגן על עצמם. כעבור זמן קצר הוקמו גדודים להגנה שכונו: "פלוגת הקהילה היהודית". הקמת הפלוגה הייתה בהסכמת העירייה שנתנה גם את התקציב הדרוש. הפלוגה צוידה במאות רובים ואלפי כדורים. הפלוגה קיבלה גם בנין ברחוב הראשי של העיר ששימש כמפקדה וכמחסן נשק. הפלוגה הייתה מאורגנת כיחידה צבאית מובהקת וחבריה ערכו אימונים בנשק חם. הפלוגה התחלקה לשתי מחלקות, שכל אחת מנתה 110 איש. כל מחלקה עמדה על המשמר במשך 24 שעות, ולאחר מכן היה לה יום חופש, פרט למקרי חירום שאז כולם היו עומדים על המשמר. | ||
מפקדת הפלוגה השתדלה בדרכים שונות להגדיל את כמות הנשק שבידה וזאת כדי להגדיל את מספר האנשים שיוכלו להילחם בפורעים ה"לבנים". גם הגויים העריכו את פעולתה של ההגנה היהודית, שכן חייליה שמרו גם עליהם מפני התנפלויות של הפורעים. | מפקדת הפלוגה השתדלה בדרכים שונות להגדיל את כמות הנשק שבידה וזאת כדי להגדיל את מספר האנשים שיוכלו להילחם בפורעים ה"לבנים". גם הגויים העריכו את פעולתה של ההגנה היהודית, שכן חייליה שמרו גם עליהם מפני התנפלויות של הפורעים. | ||
| שורה 106: | שורה 106: | ||
בספר "ערי ילדות" מסופר כי הרבי שהיה אז בן שבע עשרה בלבד, הוא שעמד מאחורי פעילות הפלוגה המיוחדת, על כך נודע לחסידים שנים רבות לאחר מכן. | בספר "ערי ילדות" מסופר כי הרבי שהיה אז בן שבע עשרה בלבד, הוא שעמד מאחורי פעילות הפלוגה המיוחדת, על כך נודע לחסידים שנים רבות לאחר מכן. | ||
הסופר דוד מרקיש, בנו של הסופר הידוע פרץ מרקיש סיפר לימים: "בשנת [[תשל"ה]] | הסופר דוד מרקיש, בנו של הסופר הידוע פרץ מרקיש סיפר לימים: "בשנת [[תשל"ה]] הייתה אשתי בארצות הברית, ואחד מידידי המשפחה סידר לה שתוכל להיכנס ל[[יחידות]] לרבי מליובאוויטש, בין יתר הדברים אמר לה הרבי: 'את חותנך הכרתי היטב; שירתנו יחד בכוחות ההגנה היהודית בעיר יקטרינוסלב בשנת 1919 כשה'לבנים' כבשו את עירנו'". | ||
סיפר מר מרדכי גובר, מראשי הציונים ביקטרינוסלב: | סיפר מר מרדכי גובר, מראשי הציונים ביקטרינוסלב: | ||
| שורה 162: | שורה 162: | ||
כשהחלו סוף סוף להגיע שמועות מאומתות על יחסם של הגרמנים ליהודים, החלה בריחת המונית של יהודים לכיוון אסיה התיכונה. לעומתם היו יהודים שזכרו את הגרמנים מימי מלחמת העולם הראשונה, כאשר יחסם ליהודים היה סביר יחסית ליחס המשפיל של הקומוניסטים, ואלה העדיפו להמתין בעיר ולראות כיצד יפול דבר. | כשהחלו סוף סוף להגיע שמועות מאומתות על יחסם של הגרמנים ליהודים, החלה בריחת המונית של יהודים לכיוון אסיה התיכונה. לעומתם היו יהודים שזכרו את הגרמנים מימי מלחמת העולם הראשונה, כאשר יחסם ליהודים היה סביר יחסית ליחס המשפיל של הקומוניסטים, ואלה העדיפו להמתין בעיר ולראות כיצד יפול דבר. | ||
כאשר הצבא הגרמני התקדם לעבר העיר, החלו תושבים אוקראינים להתגרות ביהודים באמרם כי עם בואם של הגרמנים לעיר הם יבואו חשבון עם היהודים. התחושה בעיר | כאשר הצבא הגרמני התקדם לעבר העיר, החלו תושבים אוקראינים להתגרות ביהודים באמרם כי עם בואם של הגרמנים לעיר הם יבואו חשבון עם היהודים. התחושה בעיר הייתה קשה ביותר. מספר היהודים שרצו לעזוב את העיר גדל במהירות. היציאה מהעיר הייתה באמצעות רכבות עמוסות לעייפה שיצאו לדרכן בשעות הלילה בגלל החשש מהפגזות; אחרים ברחו באמצעות עגלות רתומות לסוסים, אבל הם לא הספיקו להרחיק לכת. חלקם נשבו בידי הגרמנים וחלקם התייאשו ושבו לעיר. | ||
בין הנמלטים היו גם חסידים רבים וביניהם: ר' [[יצחק גולדשמיד]] (בנו ר' נחום נסע לארץ הקודש כמה שנים לפני כן), ר' [[נח גוצינסקי]] ר' [[מנחם גנזבורג]] ועוד. זה האחרון נפטר בעת המלחמה כתוצאה מרעב ואפיסת כוחות. | בין הנמלטים היו גם חסידים רבים וביניהם: ר' [[יצחק גולדשמיד]] (בנו ר' נחום נסע לארץ הקודש כמה שנים לפני כן), ר' [[נח גוצינסקי]] ר' [[מנחם גנזבורג]] ועוד. זה האחרון נפטר בעת המלחמה כתוצאה מרעב ואפיסת כוחות. | ||
| שורה 199: | שורה 199: | ||
== שוחטים בעיר == | == שוחטים בעיר == | ||
שימש כשוחט ובודק בזמן ר' לוי יצחק הרב [[יצחק גולדשמיד]] שרבי לוי יצחק אכל משחיטתו. עוד לפני שרבי לוי-יצחק הגיע לכהן ברבנות, בתקופת כהונתו של הרב החב"די ר' [[דוב זאב קוזבניקוב|בערע-וולף קז'בניקוב]], שנודע כחסיד בעל-מדרגה. ויצחק גולדשמיד, שהיה נוכח בשעה שהעבירו את גופתו של ר' בערע-וולף למקום אחר, כאשר התכוננו להרוס את [[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי הישן, וראה שהגופה | שימש כשוחט ובודק בזמן ר' לוי יצחק הרב [[יצחק גולדשמיד]] שרבי לוי יצחק אכל משחיטתו. עוד לפני שרבי לוי-יצחק הגיע לכהן ברבנות, בתקופת כהונתו של הרב החב"די ר' [[דוב זאב קוזבניקוב|בערע-וולף קז'בניקוב]], שנודע כחסיד בעל-מדרגה. ויצחק גולדשמיד, שהיה נוכח בשעה שהעבירו את גופתו של ר' בערע-וולף למקום אחר, כאשר התכוננו להרוס את [[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי הישן, וראה שהגופה הייתה בשלימותה - עשרים וכמה שנים לאחר פטירתו! | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||