16,089
עריכות
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (חלוקת קונטרסים העביר את הדף שמואל בן מאיר לשם רשב"ם תוך דריסת הפניה: בשם המוכר) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{דמות | ||
|שם=רשב"ם | |||
|תאריך לידה=בין השנים ד'תת"מ - ד'תתמ"ה | |||
|תאריך פטירה=ד'תתקי"ח | |||
}} | |||
{{מקורות}} | {{מקורות}} | ||
רבי '''שמואל בן רבי מאיר''' (הרשב"ם) היה מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות, מגדולי ה[[ראשונים]] מפרש ה[[תורה שבכתב|מקרא]] ו[[גמרא|התלמוד]] מראשוני [[תוספות|בעלי התוספות]]. בן בתו של [[רש"י]] ואחיו הבכור של [[ריב"ם]] ו[[רבינו תם]] ו[[רבי שלמה המדקדק]]. נולד בעיר רומרוג (Rameru) ב[[צרפת]], בין השנים ד' אלפים תת"מ-תתמ"ה (1085-1080). | רבי '''שמואל בן רבי מאיר''' (הרשב"ם) היה מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות, מגדולי ה[[ראשונים]] מפרש ה[[תורה שבכתב|מקרא]] ו[[גמרא|התלמוד]] מראשוני [[תוספות|בעלי התוספות]]. בן בתו של [[רש"י]] ואחיו הבכור של [[ריב"ם]] ו[[רבינו תם]] ו[[רבי שלמה המדקדק]]. נולד בעיר רומרוג (Rameru) ב[[צרפת]], בין השנים ד' אלפים תת"מ-תתמ"ה (1085-1080). | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
הרשב"ם נולד בעיר רמרוג (Ramerupt) שבצפון צרפת. אחת משלוש בנותיו של רש"י, יוכבד, נישאה לרבי מאיר בן שמואל מהעיר רמרו. לרבי מאיר ויוכבד נולדו שלושה או ארבעה ילדים: יצחק, שמואל ויעקב (וייתכן שגם שלמה). בנים אלו היו לראשוני בעלי התוספות: יצחק – ריב"ם, נפטר בחיי אביו בגיל צעיר; הבן יעקב היה למנהיג יהדות [[צרפת]] וידוע יותר כרבנו תם; הבן שמואל הוא הרשב"ם. | הרשב"ם נולד בעיר רמרוג (Ramerupt) שבצפון צרפת. אחת משלוש בנותיו של רש"י, יוכבד, נישאה לרבי מאיר בן שמואל מהעיר רמרו. לרבי מאיר ויוכבד נולדו שלושה או ארבעה ילדים: יצחק, שמואל ויעקב (וייתכן שגם שלמה). בנים אלו היו לראשוני בעלי התוספות: יצחק – ריב"ם, נפטר בחיי אביו בגיל צעיר; הבן יעקב היה למנהיג יהדות [[צרפת]] וידוע יותר כרבנו תם; הבן שמואל הוא הרשב"ם. | ||
למד תורה מפי חכמי לותיר, וביחוד אצל אביו רבי מאיר, חתנו של רש"י, ואף אצל רש"י אבי אמו.עוד בחיי רש"י הגיע רשב"ם למעלה רמה ב[[תורה]] והיה מתווכח עם רש"י זקנו על פירושי מקראות ובעניני [[הלכה]], ורש"י הכיר את כוחו ב[[תורה]] ולפעמים הודה לדבריו. | למד תורה מפי חכמי לותיר, וביחוד אצל אביו רבי מאיר, חתנו של רש"י, ואף אצל רש"י אבי אמו.עוד בחיי רש"י הגיע רשב"ם למעלה רמה ב[[תורה]] והיה מתווכח עם רש"י זקנו על פירושי מקראות ובעניני [[הלכה]], ורש"י הכיר את כוחו ב[[תורה]] ולפעמים הודה לדבריו. | ||
מקום מגוריו היה בטרוייש' ויש שהתגורר במקומות שונים בצרפת. פעם דרש בעיר פאריש, וזמן מה ישב בעיר קאם, שם נולד לו בן בנו רבי יוסף מקאם. | מקום מגוריו היה בטרוייש' ויש שהתגורר במקומות שונים בצרפת. פעם דרש בעיר פאריש, וזמן מה ישב בעיר קאם, שם נולד לו בן בנו רבי יוסף מקאם. | ||
שנת פטירתו אינה ידועה בבירור ונראה שנפטר לאחר שנת תתקי"ח (1158). | שנת פטירתו אינה ידועה בבירור ונראה שנפטר לאחר שנת תתקי"ח (1158). | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
הרשב"ם היה גם מ[[בעלי התוספות]], ונהג ליישב קושיות ולדייק בגרסאות ה[[גמרא]]. | הרשב"ם היה גם מ[[בעלי התוספות]], ונהג ליישב קושיות ולדייק בגרסאות ה[[גמרא]]. | ||
==התייחסות הרבי אליו== | |||
במענה לטענות של רבני הציונות הדתית שהוכיחו את שיטתם ממדרשים, ומקורות נוספים שאינם הלכתיים, כתב הרבי, שישנם מקורות רבים בתורה ברבדיה השונים שאינם להלכה ואף נוגדים לגמרי את ההלכה. וכדוגמא לכך הביא את פירוש הרשב"ם ברמת ה[[פשט]] שיום ה[[שבת]] מתחיל בעלות השחר של היום השביעי, ולא בשקיעה בלילה שלפניו, ומוסיף הרבי שוודאי הרשב"ם לא נהג כך בפועל, ואף סבר שמי שינהג כך יהיה חייב סקילה. ואם כן אין לפסוק הלכה למעשה מכל פירוש המופיע בתורה. | במענה לטענות של רבני הציונות הדתית שהוכיחו את שיטתם ממדרשים, ומקורות נוספים שאינם הלכתיים, כתב הרבי, שישנם מקורות רבים בתורה ברבדיה השונים שאינם להלכה ואף נוגדים לגמרי את ההלכה. וכדוגמא לכך הביא את פירוש הרשב"ם ברמת ה[[פשט]] שיום ה[[שבת]] מתחיל בעלות השחר של היום השביעי, ולא בשקיעה בלילה שלפניו, ומוסיף הרבי שוודאי הרשב"ם לא נהג כך בפועל, ואף סבר שמי שינהג כך יהיה חייב סקילה. ואם כן אין לפסוק הלכה למעשה מכל פירוש המופיע בתורה.{{מקור}} | ||
{{ראשונים}} | {{ראשונים}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
[[קטגוריה:בעלי התוספות]] | [[קטגוריה:בעלי התוספות]] | ||