חיים סולובייצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף

חיים סולובייצ'יק (עריכה)

גרסה מ־21:56, 7 בינואר 2010

נוספו 86 בתים , 7 בינואר 2010

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

שלום

39,916

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[ר']] '''חיים הלוי סולוביצי'ק''' (מכונה '''ר' חיים מבריסק'''), נולד לאביו רבי יוסף דוב הלוי (רבי יושע בער) סולובייציק ה"בית הלוי", שהיה מגדולי הדור ההוא. היה נשוי לנכדתו של הנצי"ב (בת לחתנו ר' רפאל שפירא שכיהן לצידו כמשנה ראש ישיבת וואלוזי'ן ואחר כך היה לראש הישיבה ואב"ד וואלוז'ין), ואף כיהן לצידו בראשות הישיבה. נקבר ליד סב אשתו הנצי"ב בבית הקברות היהודי בעיר וורשה.
+[[ר']] '''חיים הלוי סולוביצי'ק''' (מכונה '''ר' חיים מבריסק'''), נולד לאביו רבי יוסף דוב הלוי (רבי יושע בער) סולובייציק ה"בית הלוי", שהיה מגדולי הדור ההוא - בשנת תרי"ג. היה נשוי לנכדתו של הנצי"ב (בת לחתנו ר' רפאל שפירא שכיהן לצידו כמשנה ראש ישיבת וואלוזי'ן ואחר כך היה לראש הישיבה ואב"ד וואלוז'ין), ואף כיהן לצידו בראשות הישיבה. נקבר ליד סב אשתו הנצי"ב בבית הקברות היהודי בעיר וורשה.
-רבי חיים הלוי הלך לסלוצק בעקבות אביו שנאלץ לפרוש מהישיבה. אך הוא חזר אליה כמה שנים אחר כך, בגיל 27 נהיה ראש ישיבה כמשנה לנצי"ב. עם סגירת הישיבה נעשה לרב העיר בריסק, אם כי לא התעסק בפסיקת הלכה יומיומית.
+רבי חיים הלוי הלך לסלוצק בעקבות אביו שנאלץ לפרוש מהישיבה. אך הוא חזר אליה בשנת תרל"ג. בגיל 27 נהיה ראש ישיבה כמשנה לנצי"ב. בשנת תרנ"ב עם סגירת הישיבה נעשה לרב העיר בריסק, אם כי לא התעסק בפסיקת הלכה יומיומית.
 == קירבתו לחסידות  ==
-רבי חיים היה גאון גדול ומפורסם בדורו בגאונותו העצומה ובצדקתו המופלגה. הוא אהד ביותר את ה[[חסיד]]ים בדורו ואף השתדך אך ורק עם חסידים, כל בניו ובנותיו שידך לחסידים ואנשי מעשה, למעט משידוך אחד שנעשה ללא רשותו ושלא בידיעתו. רבי חיים היה נכד של הגאון [[רבי חיים מוולוז'ין]], שהיה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים כנגד מחנה ידידי ה' של [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם. התבטא עליו [[אדמו"ר שליט"א]] כי "רבי חיים לא היה מתנגד, כי מיראי ה' מעולם לא היו מתגדים, היו רק מחוצפים". יש לציין כי רבי חיים מוואלזין היה ידיד קרוב של [[האדמו"ר האמצעי]], דיברו ביחד בעניני הלכה ואף נסעו ביחד לפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד ב'שקאלעס' (כך היו נקראים בתי הספר של הגוים בזמנם).
+רבי חיים היה גאון גדול ומפורסם בדורו בגאונותו העצומה ובצדקתו המופלגה. הוא אהד ביותר את ה[[חסיד]]ים בדורו ואף השתדך אך ורק עם חסידים, כל בניו ובנותיו שידך לחסידים ואנשי מעשה, למעט משידוך אחד שנעשה ללא רשותו ושלא בידיעתו.
+רבי חיים היה נכד של הגאון [[רבי חיים מוולוז'ין]], שהיה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים כנגד מחנה ידידי ה' של [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם.
+פעם התבטא עליו [[אדמו"ר שליט"א]] כי "רבי חיים לא היה מתנגד, כי מיראי ה' מעולם לא היו מתגדים, היו רק מחוצפים". יש לציין כי רבי חיים מוואלזין היה ידיד קרוב של [[האדמו"ר האמצעי]], דיברו ביחד בעניני הלכה ואף נסעו ביחד לפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד ב'שקאלעס' (כך היו נקראים בתי הספר של הגוים בזמנם).
 גם בנו רבי איצל'ה מוואלאזין המשיך בדרכו של אביו והיה ידידו של [[הצמח צדק]] וביחד פעלו ענינים שונים<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]</REF>. כמו כן היה ידידם של שאר גדולי ישראל בדורו, הוא למד בצעירותו עם הגאון ר' [[יוסף רוזין]] (מרגטשוב) שהיה מקורב ביותר לחסידי חב"ד, והיה ידיד של החפץ חיים רבי ישראל הכהן מראדין. העריץ ביותר את האדמו"ר מגור - ר' [[יהודה לייב אלתר מגור]], בעל השפת אמת ולאחר פטירתו של השפת אמת זירז הגר"ח להוציא לאור את כתביו על מסכתות סדר מועד וקדשים.
-הידידות הגיעה עד לכדי כך שכאשר הקים [[הרש"ב]] את ישיבת תומכי תמימים ורצונו היה שהתמימים יהיו שקועים ראשם ורובם בהויות התורה בעיון ובהעמקה כנהוג בחב"ד, רצה למנות את הגאון רבי חיים מבריסק לראש הישיבה. אך רבי חיים לא אבה לקבל את התפקיד (כנראה מפני שרצה להקים ישיבה משל עצמו).
+הידידות הגיעה עד לכדי כך שכאשר הקים [[הרש"ב]] את ישיבת תומכי תמימים ורצונו היה שהתמימים יהיו שקועים ראשם ורובם בהויות התורה בעיון ובהעמקה כנהוג בחב"ד, רצה למנות את הגאון רבי חיים מבריסק לראש הישיבה. אך רבי חיים לא אבה לקבל את התפקיד (כנראה מפני שרצה להקים ישיבה משל עצמו). רבי חיים נפטר בשנת תרע"ח.
 == ספריו ==