אבימלך (כתר מלכות): הבדלים בין גרסאות בדף

'''אבימלך''' הוא כינוי לבחינת כתר מלכות שלמעלה מ[[עולם האצילות]], בחינת [[סובב כל עלמין]], שממנו נמשכת [[ספירת המלכות]] באצילות, והם הנקראים '''"המקיפים דמלכות". ולכן נקרא "אבימלך" - אבי-מלך, האב והשורש לבחינת [[מלכות דאצילות]].

ספירת המלכות היא השורש להתהוות ה[[נברא|נבראים]] - עולמות [[בי"ע]], והיא פועלת שיתהוו בבחינת נבראים נפרדים, כי [[אין מלך בלא עם]] - בלא ציבור אנשים שעל אף זרותם למלך (עם) - הם בטלים אליו.{{הערה|המילה "עם" היא מלשון {{מונחון|עוממות|מלשון גחלים עוממות - שהאש כבר כמעט ואיננה}} ופירוד מהמלך, שאינם בניו - ומכל מקום בטלים אליו.}}

ובכדי שיהיה כח במדה זו להתפשט בבי"ע, להוותם ולמלוך עליהם, הוא רק על ידי הרצון שיש לו בזה, והוא בחינת "כתר". שהוא ה[[רצון]] וה[[תענוג]] שיש לו מ[[ביטול]] הנבראים אליו, שהוא ענין ההכתרה, שהעם מתמסר ומשתחוה למלך, ובזה גורמים שהמלך יסכים ויתרצה למלוך עליהם.

התעוררות [[רצון]] ה' להוות ולהשפיע בנבראים ולמלוך עליהם, הוא על ידי עבודת האדם ד[[אתכפיא]] [[סטרא אחרא]], שהאדם כופה את מדותיו הרעות ומגרשן מלבו, ועל ידי זה מתעורר [[הקב"ה]] ברצון לברוא ולהחיות את הנבראים, ורצון זה נקרא "בחינת אבימלך".

על ידי העבודה ב[[אתהפכא]] [[סטרא אחרא]] {{מונחון|ממרירו למתקא|- ממר למתוק, כלומר, ממרות הקליפה למתיקות הקדושה}}, באים לבחינה "לפני אבימלך".

וזהו מה שכתוב בתהלים: "[[לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך]]". "בשנותו את טעמו" - שהעבודה בבחינת [[אתהפכא]], היא על ידי "לפני אבימלך", כי אבי-מלך הוא המקיפים של המלכות - כתר. ו"לפני אבימלך", הוא הדרגה שלמעלה מהמקיפים - בחינת [[אור הקו]] עצמו שנמשך מ[[אור אין סוף]], שממנו נמשכים המקיפים והפנימיים, בבחינת מלכות ד[[אין סוף]].

[[קטגוריה:ספירות]]

[[קטגוריה:ספירת המלכות]]