←ספריו: עדכון, עדכון
מ (החלפת טקסט – " קטגוריה:משפחת שניאורסון" ב־"") |
(←ספריו: עדכון, עדכון) |
||
| (13 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=רבי ברוך שמעון שניאורסון | |שם=רבי ברוך שמעון שניאורסון | ||
|תמונה= | |תמונה=ברוך שמעון שניאורסון.JPG | ||
|כינוי=ראש ישיבת צ'יבין | |כינוי=ראש ישיבת צ'יבין | ||
|תיאור= | |תיאור= | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב ברוך שמעון שניאורסון נולד ב[[קראקא]] ביום [[כ"ה במנחם אב]] שנת [[תרע"ג]] לרב יוסף משה שניאורסון (שהיה מצאצאי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונשוי עם צאצאית של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|הרב יוסף משה שניאורסון, אביו של הרב ברוך שמעון, היה בנו של הרב נחום זלמן שניאורסון שהיה אב"ד בצ'רקס שהיה בנו של הרב אהרן משה | הרב ברוך שמעון שניאורסון נולד ב[[קראקא]] ביום [[כ"ה במנחם אב]] שנת [[תרע"ג]] לרב יוסף משה שניאורסון (שהיה מצאצאי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונשוי עם צאצאית של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|הרב יוסף משה שניאורסון, אביו של הרב ברוך שמעון, היה בנו של הרב נחום זלמן שניאורסון שהיה אב"ד בצ'רקס שהיה בנו של הרב אהרן משה בן הרב [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] וחתנו של הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]], נכדו של הרב [[יעקב ישראל מצ'רקס]], חתן [[אדמו"ר האמצעי]].}}.) בעריכת ה[[ברית מילה]] נקרא "ברוך" על שם [[ישראל ברוך פוזנר]], אביו של [[אדמו"ר הזקן]] ו"שמעון" על שם סבו (אבי אמו). בהיותו בן שלוש עשרה נסע להתברך מפי ה[[אדמו"ר]] מ[[בעלז]], רבי יששכר דוב רוקח, שקירבו ונתן לו לעלות ל'מפטיר' בבית הכנסת הגדול, דבר שהיה מאוד לא שגרתי אצלו. | ||
בבחרותו למד בישיבות; רדומישלא אצל הרב חיים ענגיל, ישיבת "כתר תורה" של חסידי [[רדומסק]] ואצל הגאון ר' שאול זאב עטינגר. בשנת [[תרצ"א]] הגיע ל"ישיבת חכמי לובלין" והיה מתלמידיו המובהקים של הרב [[מאיר שפירא]]. כשלמד בישיבת חכמי לובלין התפרסם כגאון בתורה ומתמיד גדול ומונה על ידי הרב שפירא לבחון את התלמידים החדשים על מאתיים הדפים שנדרשו להיבחן, כל אחד במסכתות שלמד. | בבחרותו למד בישיבות; רדומישלא אצל הרב חיים ענגיל, ישיבת "כתר תורה" של חסידי [[רדומסק]] ואצל הגאון ר' שאול זאב עטינגר. בשנת [[תרצ"א]] הגיע ל"ישיבת חכמי לובלין" והיה מתלמידיו המובהקים של הרב [[מאיר שפירא]]. כשלמד בישיבת חכמי לובלין התפרסם כגאון בתורה ומתמיד גדול ומונה על ידי הרב שפירא לבחון את התלמידים החדשים על מאתיים הדפים שנדרשו להיבחן, כל אחד במסכתות שלמד. | ||
ב[[מלחמת העולם | ב[[מלחמת העולם השנייה]] נדד ל[[רוסיה]], שם ישב בצריף עזוב ועסק בתורה. כשניסה להבריח את הגבול מלמברג לווילנא, נתפס והושב בכלא למשך כשנה, לאחר מכן הוגלה להרי אוראל ב[[סיביר]], שם סבל רבות מרעב תוך כדי עבודת פיזית קשה בקור של סיביר. באחד הימים חלה במחלת הטיפוס והיה בטוח שקיצו קרב. לפתע ראה את רבו ב[[חלום]] שאומר לו "אחוז באבנטי ותינצל" והוא אכן ניצל. כשסיים את הגלות בסיביר עבר לבוכארה והמשיך ללמוד תורה, למרות התנאים הקשים ששררו גם שם. בהיותו בבוכארה פגש את הרב [[דוב בעריש וידנפלד]], אב"ד של צ'יבין, שהכירו עוד מלובלין ושם החליט על לקיחתו כחתן לבתו. בסיום המלחמה חזר לקרקא ומצא את חידושי התורה שלו ושל סבו (ה"ברוך טעם") אותם הטמין לפני שברח. | ||
בקיץ שנת [[תש"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]] מבלי שהיו בידיו האישורים מהממשל הבריטי ונאלץ להסתתר מהמשטרה הבריטית. לאחר שעזבו הבריטים את הארץ יכל להמשיך ללמוד בשקט והוא עשה זאת אצל חמיו. | בקיץ שנת [[תש"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]] מבלי שהיו בידיו האישורים מהממשל הבריטי ונאלץ להסתתר מהמשטרה הבריטית. לאחר שעזבו הבריטים את הארץ יכל להמשיך ללמוד בשקט והוא עשה זאת אצל חמיו. | ||
בשנת [[תשי"ב]] הוכתר כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] והחזיק בתפקיד כארבע שנים. לאחר מכן, על פי בקשת | בשנת [[תשי"ב]] הוכתר כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] והחזיק בתפקיד כארבע שנים. לאחר מכן, על פי בקשת חותנו, עבר לכהן כראש ישיבת צ'יבין ב[[ירושלים]]. בתפקיד זה כיהן קרוב לחמישים שנה, בהם לימד תורה לאלפי תלמידים. במקביל גם שימש כחבר ב[[מועצת גדולי התורה]]. | ||
בשנת [[תשנ"ט]] חלה ובמשך שנתיים סבל יסורים. בתקופה מסויימת התחזק קצת והמשיך למסור שיעורים בישיבה, אך באמצע שנת [[תשס"א]] התגברה המחלה וביום ה[[שבת]] [[פרשת שלח]], ביום [[כ"ה בסיוון]] שנת | בשנת [[תשנ"ט]] חלה ובמשך שנתיים סבל יסורים. בתקופה מסויימת התחזק קצת והמשיך למסור שיעורים בישיבה, אך באמצע שנת [[תשס"א]] התגברה המחלה וביום ה[[שבת]] [[פרשת שלח]], ביום [[כ"ה בסיוון]] שנת תשס"א נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]], בסמיכות לחמיו. | ||
==קשריו עם הרבי== | ==קשריו עם הרבי== | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
בשנת [[תשכ"ז]] ביקר לראשונה אצל הרבי ב-[[770]]. במהלך הביקור דיבר איתו הרבי על הצורך שתלמידי ישיבה יקבעו זמן ללימוד [[תורת החסידות]]. בביקור נוסף דובר על ה"גנרטור שבת" שהותקן ב[[כפר חב"ד]] והרבי ביקש ממנו שישתדל שיתקינו גנרטור כזה בשכונות נוספות ובמוסדות תורניים. הרבי גם ביקש ממנו שידפיס את חידושי התורה שלו. כעבור מספר שנים ביקר אצלו הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] תוך כדי שעסק בהגהת ספרו החדש. אמר על כך הרב שניאורסון: "כרגע אני עסוק בקיום ההוראה של הרבי, שציווני לפרסם בדפוס ספר משיעורים וחידושים שכתבתי". | בשנת [[תשכ"ז]] ביקר לראשונה אצל הרבי ב-[[770]]. במהלך הביקור דיבר איתו הרבי על הצורך שתלמידי ישיבה יקבעו זמן ללימוד [[תורת החסידות]]. בביקור נוסף דובר על ה"גנרטור שבת" שהותקן ב[[כפר חב"ד]] והרבי ביקש ממנו שישתדל שיתקינו גנרטור כזה בשכונות נוספות ובמוסדות תורניים. הרבי גם ביקש ממנו שידפיס את חידושי התורה שלו. כעבור מספר שנים ביקר אצלו הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] תוך כדי שעסק בהגהת ספרו החדש. אמר על כך הרב שניאורסון: "כרגע אני עסוק בקיום ההוראה של הרבי, שציווני לפרסם בדפוס ספר משיעורים וחידושים שכתבתי". | ||
הרב שניאורסון חתם על העצומה לעידוד [[מבצע תפילין]] של הרבי. היה משתתף בכינוסים התורניים של חב"ד. ביניהם; כנסי [[סיום הרמב"ם]], [[כינוס תורה]] שנערך ב[[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ד]] ב[[כפר חב"ד]] לזכרו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי ובכינוס ה"שלושים" ל[[הסתלקות]] מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי. | ב[[ד' אלול]] [[תשמ"ט]]{{הערה|הפרטים דלקמן עפ"י [https://drive.google.com/file/d/1c0ajQtyzjtBUyHMl0zwVKeW2dkWfiZ94/view יומן שבועון בית חיינו] ו[https://drive.google.com/file/d/1_GXdEg_AqRHqcHEfbdn4a2Y70PdiIWqJ/view יומנו הפרטי של אברהם מאן שהיה אז בחור ב-770]}} הגיע ל-[[770]] עם שני מלווים כשהיה נראה נרגש ושאל היכן הוא המשרד של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]{{הערה|מכך הובן שביקורו תוכנן מראש ושתוכנן שהביקור יהיה סודי ולכן שיכנס דרך הדלת האחורית שממנה הרבי נכנס ל[[גן עדן העליון]] כשחוזר מהאוהל, דרך המשרד של המזכיר הרב גרונר - יומן מאן}} ונכנס דרכו ל[[גן עדן התחתון]] שם דיבר עם המזכירים ואחרי מספר דקות נכנס לבדו ל[[גן עדן העליון]] ל[[יחידות]] בת חצי שעה. עם תום היחידות ליווה אותו הרבי עד פתח החדר, והוא שוב יצא מהדלת האחורית{{הערה|היה זה להפתעת כולם שחשבו שיצא מהדלת הקדמית ושאולי אפילו הרבי ילווה אותו החוצה - יומן בית חיינו}}. כשיצא היה נראה מרוגש כפליים ממה שהיה מרוגש בכניסתו. מיד כשיצא הקיפו אותו הרבה מהבחורים שחשבו שיספר משהו אך הוא לא היה מוכן לספר כלום וכמעט לא הוציא הגה ומיד נכנס למכוניתו כך שתוכן היחידות נותר עלום. | ||
הרב שניאורסון חתם על העצומה לעידוד [[מבצע תפילין]] של הרבי. היה משתתף בכינוסים התורניים של חב"ד. ביניהם; כנסי [[סיום הרמב"ם]], [[כינוס תורה]] שנערך ב[[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ד]] ב[[כפר חב"ד]] לזכרו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי ובכינוס ה"שלושים" ל[[הסתלקות]] הרבנית מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי. | |||
==ציטוטים על הרבי== | ==ציטוטים על הרבי== | ||
באחד מנאומיו של הרב ברוך שמעון שניאורסון בכינוסים התורניים, אמר: {{ציטוטון|רבים שואלים את עצמם, מה פשר הצלחתה הגדולה של תנועת חב"ד, שגשוגה והתפתחותה בארץ ובעולם במתכונת בלתי רגילה. חז"ל גילו לנו את הסוד: "כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מ[[עושר]]". חסידי חב"ד הם הם שקיימו ומקיימים את התורה מעוני. ב[[מסירות נפש]] ובתנאי מצוקה קשים ביותר, מאחורי מסך הברזל. והם בהנהגתם של האדמו"רים הקדושים, היוו את החלוץ שלפני מחנה שומרי גחלת הקודש. אין כמותם ראוים וזכאים לקיום התורה | באחד מנאומיו של הרב ברוך שמעון שניאורסון בכינוסים התורניים, אמר: {{ציטוטון|רבים שואלים את עצמם, מה פשר הצלחתה הגדולה של תנועת חב"ד, שגשוגה והתפתחותה בארץ ובעולם במתכונת בלתי רגילה. חז"ל גילו לנו את הסוד: "כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מ[[עושר]]". חסידי חב"ד הם הם שקיימו ומקיימים את התורה מעוני. ב[[מסירות נפש]] ובתנאי מצוקה קשים ביותר, מאחורי מסך הברזל. והם בהנהגתם של האדמו"רים הקדושים, היוו את החלוץ שלפני מחנה שומרי גחלת הקודש. אין כמותם ראוים וזכאים לקיום התורה מעושר.}} | ||
בשנת [[תשנ"ב]] נתנו לו את הספר "שערי אמונה" בהוצאת [[מכון היכל מנחם]]. במכתב תודה הוא כתב על שיטות [[הראשונים]] בנושא [[השגחה פרטית]] הנידון בספר. על הבקשה שיתן הסכמה לספר, כתב: {{ציטוטון|הנני בזה בתודה על הספר החשוב "שערי אמונה" ששלחתם לי, ועם ההוצאה מצורפת הברכה כי יברך ה' חילכם להגדיל תורה ולהאדירה, ותלכו מחיל אל חיל אכי"ר. ועל בקשתכם לכתוב דברי הערכה על הספר, בטח שאין כוונתכם על תוכן הדרושים שבספר, שהרי דברי [[הרבי]] הם, ירפאהו השם יתברך בקרוב, ודבריו לא זקוקים להערכתי.}} | בשנת [[תשנ"ב]] נתנו לו את הספר "שערי אמונה" בהוצאת [[מכון היכל מנחם]]. במכתב תודה הוא כתב על שיטות [[הראשונים]] בנושא [[השגחה פרטית]] הנידון בספר. על הבקשה שיתן הסכמה לספר, כתב: {{ציטוטון|הנני בזה בתודה על הספר החשוב "שערי אמונה" ששלחתם לי, ועם ההוצאה מצורפת הברכה כי יברך ה' חילכם להגדיל תורה ולהאדירה, ותלכו מחיל אל חיל אכי"ר. ועל בקשתכם לכתוב דברי הערכה על הספר, בטח שאין כוונתכם על תוכן הדרושים שבספר, שהרי דברי [[הרבי]] הם, ירפאהו השם יתברך בקרוב, ודבריו לא זקוקים להערכתי.}} | ||
| שורה 61: | שורה 63: | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''ברכת שמעון''' - חידושי תורה על ה[[ש"ס]]. | *'''ברכת שמעון''' - חידושי תורה על ה[[ש"ס]]. | ||
*הערות על ספר הרוקח הגדול. | *הערות על ספר הרוקח הגדול. | ||
יש לו ספר על התורה | |||
יש גם חיבור ממנו על האור החיים הק' | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמ' 225-230. | *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמ' 225-230. | ||
*'''ברכת שמעון''', בתוך [https://drive.google.com/file/d/1gM9NU5XkJq0FY463Q9iK4rkM89W4BAkq/view מוסף 'המבשר' תורני ערב שבת פרשת שלח תשפ"א] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 76: | שורה 81: | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חכמי לובלין]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חכמי לובלין]] | ||