דבר מלכות בראשית: הבדלים בין גרסאות בדף

'''דבר מלכות בראשית''' היא שיחה ש[[הרבי]] אמר בשבת [[פרשת בראשית]], מבה"ח [[מרחשון]] [[תשנ"ב]]. שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].

{{ציטוט-צף|כאו"א מישראל יודע בפשטות, שהתחלת ופתיחת כל התורה כולה היא: "בראשית", ורש"י מפרש ע"ז: "בשביל התורה שנקראת ראשית ו'''בשביל ישראל שנקראו ראשית"!'''

*'''אות א:''' הרבי מביא את הפתגם של [[רבותינו נשיאינו]], ש'ההנהגה דשבת בראשית נמשכת בכל השנה', ומחפש את המיוחדות של שבת בראשית: לכאורה, הראשית מתחילה כבר מתחילת חודש [[תשרי]], החל מ[[ראש השנה]], [[יום כיפור]] ו[[חג הסוכות]], מדוע דווקא ההנגה בשבת בראשית נמשכת לכל השנה? אלא הרבי מבאר, ששבת בראשית מסמלת את המעבר מהחודש הגדוש בחגים ובמועדים, להמשך השנה. ומשום שהיא השבת האחרונה של החודש, אז היא 'העליה והשלימות' של חודש תשרי וכמו כן, גם משום שהיא ההתחלה האמיתית של העבודה הרגילה, של השנה הבאה.

*'''אות ב' - ג':''' הרבי מביא את דברי חזל על המילה "בראשית": ש"בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו". שפירושם על המילה בראשית, לא באה לשלול את הפירוש הפשוט על המילה, אלא להוסיף שעל התורה ועם ישראל נקראים 'ראשית'. אך בפשטות שני הפירושים שונים מאוד: חז"ל מתייחסים לתורה וישראל, אך כלל לא לבריאת העולם. אלא שהרבי מבאר, שחז"ל מתכוונים, שבריאת העולם נועדה לתורה ולעם ישראל - שנקראים ראשית, לא מדובר רק שהם לגמרי למעלה מהבריאה, אלא איך שהם חלק מהבריאה, הם ראשיתה של הבריאה.

*'''אות ד' - ה':''' הרבי מוסיף, שהחידוש בכל הנאמר הוא שלא התורה ועם ישראל הם ה'ראשית', אלא במצב שהם נמצאים בתוך העולם הגשמי והחומרי - הם 'ראשית'.  ומזה גם הקשר עם פירושו הראשון ש רש"י על בראשית, "לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם כו' ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו":  שהחידוש הוא לא שהתורה וישראל הם למעלה מהעולם, אלא אף שהם נמצבאים בעולם הגשמי והחומרי, ולמרות הטענה של 'לסטים אתם' וכו', דווקא בארץ ישראל  נתגלה כוחם של עם ישראל ומיוחדותם.

*'''אות ו':''' לאור הנאמר מובן מעלתה המיוחדת של שבת בראשית:שני מעלתם של בני ישראל (שמצד נשמתם הם למעלה מהעולם אך מעלתם היא כאשר הם פועלים בעולם)  הם גם במועדי השנה בהבדל בין חודש תשרי לבין שאר החודשים: בחודש תשרי נגלה המעלה של בני ישראל שהם למעלה מהעולם, במיוחד בשמיני עצרת ובשמחת תורה שאז הם שמחים עם התורה ולמעלה מהענינים ווהטרדות הפוקדות אותם, אך לעומת זאת בשאר החודשים מודגש עניין העבודה בעולם עצמו. ובשבת בראשית, מצוין שני הענינים: גם מעלתה של התורה ועם ישראל שהם 'ראשית' - למעלה מהעולם, וגם המעלה השניה, שהם 'ראשית' של העולם.  

*'''אות ז' -ח':''' הרבי מוסיף, שמשום שהעולם נברא בשביל ישראל והתורה, וזה מתגלה בעולם הזה,  ולכן, שאף שבני ישראל שוהים בגלות, גם אז הם רואים איך שנשמתם היא 'ראשית', ופועלת בעולם הזה. הרבי מבאר שהציווים של 'דינא דמלכותא דינא', 'לא ימרדו באומות' וכיוצא בזה,  הטעם להם זה לא משום שלבני שיראל יש פחד ויראה מהמלכות, אלא שהקב"ה קבע ורוצה בכך, ואין זה נוגע לעם ישראל כלל.  

[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|בראשית]] [[קטגוריה:פרשת בראשית]]