16,089
עריכות
←היישוב החב"די בחברון
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==היישוב החב"די בחברון== | ==היישוב החב"די בחברון== | ||
{{פסקה בעבודה}} | {{פסקה בעבודה}} | ||
בשנת [[ | בשנת [[תקפ"א]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד קסח בהערה}} הגיעה לראשונה קבוצה הכוללת עשרות משפחות חסידד חב"ד בהוראת [[אדמו"ר האמצעי]] לחברון. עם הגעת הקהילה נרכש בית הכנסת התחתי בבית הכנסת אברהם אבינו, והוא כונה "בית הכנסת הקטן". בסביבות [[תרי"ג]] נבנה בית כנסת נוסף עבור הקהילה והוא כונה "בית הכנסת הגדול". בהמשך התרחבות הקהילה התארגנו מניינים נוספים. | ||
על פי מספר מקורות ראשוני המתיישבים הגיעו לעיר לפני כן, ב[[ה'תקע"ו]] או [[ה'תקע"ח]], בקבוצה בת 15 משפחות שכללה את רבי [[לייב בעל הייסורים]], ר'[[משה מייזליש]] ור'[[שמעון שמרלינג]]. חסידים אלו עברו אליה מ[[צפת]] לאחר שעלו אליה ב[[עליית החסידים]] ונתקלו שם בהתנגדות, מצד רבי [[אברהם מקאליסק]] וחסידיו. | על פי מספר מקורות ראשוני המתיישבים הגיעו לעיר לפני כן, ב[[ה'תקע"ו]] או [[ה'תקע"ח]], בקבוצה בת 15 משפחות שכללה את רבי [[לייב בעל הייסורים]], ר'[[משה מייזליש]] ור'[[שמעון שמרלינג]]. חסידים אלו עברו אליה מ[[צפת]] לאחר שעלו אליה ב[[עליית החסידים]] ונתקלו שם בהתנגדות, מצד רבי [[אברהם מקאליסק]] וחסידיו.{{מקור}} | ||
המצב הכלכלי של קהילת חב"ד לא היה טוב, ופעמים רבות נאלצו לשלוח מכתבי בקשת עזרה לאישים שונים. ראשי התומכים בקהילה היו [[כולל חב"ד]] ברוסיה ששלח כספים לארץ ישראל, הפקוא"ם | המצב הכלכלי של קהילת חב"ד לא היה טוב, ופעמים רבות נאלצו לשלוח מכתבי בקשת עזרה לאישים שונים. ראשי התומכים בקהילה היו [[כולל חב"ד]] ברוסיה ששלח כספים לארץ ישראל היו, הפקוא"ם ו[[משה מונטיפיורי]]. ב-[[ת"ר]] אף ביקר מונטיפיורי ואשתו בחברון, במהלך הביקור השתתפו ב[[תפילת מנחה]] בבית הכנסת החב"די. | ||
בשנת [[ | בשנת [[תר"ה]] הגיעה קבוצה חב"דית נוספת לחברון והקהילה התרחבה בצורה משמעותית. בראש העלייה עמדו יעקב כולי סלונים ואשתו [[הרבנית מנוחה רחל סלונים]] בת [[האדמו"ר האמצעי]]. | ||
בחברון פעל בית מלון בשם "אשל אברהם" , המלון נוהל על ידי שלמה שניאורסון ובנו יהודה לייב שניאורסון. | בחברון פעל בית מלון בשם "אשל אברהם" , המלון נוהל על ידי הרב שלמה שניאורסון ובנו הרב יהודה לייב שניאורסון. | ||
ב[[ | ב[[תרמ"ג]] הוקמה בחברון "ישיבת מגן אבות" על ידי ראשי הקהילה ובראשה עמד הרב [[שניאור זלמן סלונים]]. אך התפרקה לאחר זמן קצר. ב[[תרס"ג]] הוקמה מחדש אך [[האדמו"ר הרש"ב]] לא היה שבע רצון ממנה וב[[תרע"ב]] הוקמה בשליחותו [[ישיבת תורת אמת |ישיבת תורת אמת]] ב[[בית רומנו (חברון)|בית רומנו]],. במהלך המלחמה בשנת [[תרע"ד]] הפקיעו הטורקים את הבית מידי חסידי חב"ד, והתלמידים גורשו מהארץ, עד שנת [[תרע"ז]]. אז גם החלה הגירה מסוימת של חסידי חב"ד מחברון ל[[ירושלים]] והם היוו את הגרעין הראשון של קהילת חב"ד בירושלים. בשלב זה אף עלתה הקהילה בירושלים במספרה על קהילת חברון. אך עם זאת הקהילה בחברון נשארה מרכז חב"ד בארץ ישראל והמוסדות המרכזיים של [[כולל חב"ד]] נוהלו בחברון. כמו כן, בהמשך השנים הוקמה קהילה חב"דית גדולה ביפו על ידי בני משפחת שמרלינג שעקרו אליה מחברון. | ||
בשנת [[תקצ"ט]] מנתה הקהילה 45 בתי אב. בשנת [[תרנ"ח]] מנתה הקהילה כחמש מאות נפשות | בשנת [[תקצ"ט]] מנתה הקהילה 45 בתי אב. בשנת [[תרנ"ח]] מנתה הקהילה כחמש מאות נפשות | ||
ב-[[תרפ"ט]] ביקר האדמו"ר הריי"צ בחברון ונועד עם הקהילה, את פניו קיבלו תושבי העיר בהמוניהם. אירוע זה זכור כאירוע מכונן בחסידות חב"ד, במהלך ביקורו הוא נכנס למערת המכפלה באישור מיוחד שהשיג עבורו חבר המועצה [[אליעזר דן סלונים]]. לאחר כמה ימים החלו מאורעות תרפ"ט ועשרות אנשים מהקהילה נהרגו. האדמו"ר שהה אז באניה במסעו חזרה לאירופה, וכששמע את הבשורה נזקק לטיפול רפואי. ניצולי הקהילה פונו לאחר 3 ימים לירושלים ובכך תמה ההתיישבות בחברון. | |||
ב-[[תרפ | |||
==בית כנסת אדמו"ר האמצעי== | ==בית כנסת אדמו"ר האמצעי== | ||