11,689
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==דברי רש"י== | ==דברי רש"י== | ||
'''בְּרֵאשִׁית.''' אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם"{{הערה|שמות יב ב}}, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם"{{הערה|תהלים קיא ו}}. שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו"{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] שמות רמז קפז}} | {{ציטוט|תוכן='''בְּרֵאשִׁית.''' אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם"{{הערה|שמות יב, ב.}}, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם"{{הערה|תהלים קיא, ו.}}. שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו|מקור=רש"י בראשית פרק א' פסוק א'{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] שמות רמז קפז.}}|מרכאות=כן}} | ||
[[רש"י]] פותח בשם [[רבי יצחק]] שלכאורה היה מן הראוי לפתוח את התורה שהיא ספר של חוקים ומצוות במצוה הראשונה שנצטוו בה בני ישראל, מצוות [[קידוש החודש]]. ואכן למה התורה נפתחה בסיפור כל מעשה הבריאה ומעשי האבות שבהם כלולים הבטחת הארץ לבני ישראל? | [[רש"י]] פותח בשם [[רבי יצחק]] שלכאורה היה מן הראוי לפתוח את התורה שהיא ספר של חוקים ומצוות במצוה הראשונה שנצטוו בה בני ישראל, מצוות [[קידוש החודש]]. ואכן למה התורה נפתחה בסיפור כל מעשה הבריאה ומעשי האבות שבהם כלולים הבטחת הארץ לבני ישראל? | ||
על כך עונה, כי יש בדבר תשובה ניצחת של בני ישראל לאומות העולם, אשר מן התורה אנו רואים ש[[ארץ ישראל]] שייכת לקדוש ברוך הוא. הוא ברא אותה והוא מחליט למי היא תנתן, ועל כן כאשר גרם בורא העולם שבני ישראל יזכו בארץ, אין לאומות העולם שום טענה{{הערה|יש לציין, שגם אומות העולם - הגויים מודים בחלק זה של התנ"ך, אשר מתאר את בריאת העולם בידי הקב"ה}}. | על כך עונה, כי יש בדבר תשובה ניצחת של בני ישראל לאומות העולם, אשר מן התורה אנו רואים ש[[ארץ ישראל]] שייכת לקדוש ברוך הוא. הוא ברא אותה והוא מחליט למי היא תנתן, ועל כן כאשר גרם בורא העולם שבני ישראל יזכו בארץ, אין לאומות העולם שום טענה{{הערה|יש לציין, שגם אומות העולם - הגויים מודים בחלק זה של התנ"ך, אשר מתאר את בריאת העולם בידי הקב"ה.}}. | ||
==ביאורי הרבי== | ==ביאורי הרבי== | ||
===יסוד התורה והמצוות=== | ===יסוד התורה והמצוות=== | ||
הרבי הקשה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/19/27/330.htm בשיחת אחרון של פסח תשי"ז]}} שאמנם יש צורך להשיב בתורה על טענת אומות העולם – אך מדוע צורך לשנות את סדר התורה; כיון שעיקר ענין התורה הוא המצוות שנצטוו בני ישראל, יש להתחיל את התורה מ"החודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל", ואילו המענה על טענת אומות העולם יכל לבוא לאחרי כן? | הרבי הקשה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/19/27/330.htm בשיחת אחרון של פסח תשי"ז].}} שאמנם יש צורך להשיב בתורה על טענת אומות העולם – אך מדוע צורך לשנות את סדר התורה; כיון שעיקר ענין התורה הוא המצוות שנצטוו בני ישראל, יש להתחיל את התורה מ"החודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל", ואילו המענה על טענת אומות העולם יכל לבוא לאחרי כן? | ||
וביאר שבעבודה הרוחנית "החודש הזה לכם" מצוות קידוש החודש קשורה עם חשבון ושכל, שכן, כדי לקדש החודש על פי הראיה צריכים לידע גם "דרכי החשבון" בחכמת התכונה. ואילו הענין ד"ארץ ישראל" – "למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה" – הו"ע הרצון שלמעלה מהשכל, וכן "תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" – שמורה על העבודה בקיום רצון העליון באופן תמידי, ללא שינויים. | וביאר שבעבודה הרוחנית "החודש הזה לכם" מצוות קידוש החודש קשורה עם חשבון ושכל, שכן, כדי לקדש החודש על פי הראיה צריכים לידע גם "דרכי החשבון" בחכמת התכונה. ואילו הענין ד"ארץ ישראל" – "למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה" – הו"ע הרצון שלמעלה מהשכל, וכן "תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" – שמורה על העבודה בקיום רצון העליון באופן תמידי, ללא שינויים. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
===תכלית התורה בירור העולם=== | ===תכלית התורה בירור העולם=== | ||
הרבי הקשה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/137.htm בשיחת שבת בראשית תשכ"א]}} שאמנם יש צורך להשיב בתורה על טענת אומות העולם – אל לצורך כך מספיק הפסוק הראשון בלבד, "בראשית ברא אלוקים", ולמה הוצרכה התורה לספר את כל הסיפורים שבין "בראשית" ובין "החודש הזה לכם"? | הרבי הקשה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/137.htm בשיחת שבת בראשית תשכ"א].}} שאמנם יש צורך להשיב בתורה על טענת אומות העולם – אל לצורך כך מספיק הפסוק הראשון בלבד, "בראשית ברא אלוקים", ולמה הוצרכה התורה לספר את כל הסיפורים שבין "בראשית" ובין "החודש הזה לכם"? | ||
וביאר, שענין התורה הוא לפעול את [[עבודת הבירורים|בירור העולם]] - [[דירה בתחתונים]], שלכן ניתנה התורה בעולם הזה התחתון דוקא, וביצוע הכוונה והתכלית הוא דווקא במצב של העלם והסתר האור האלוקי. | וביאר, שענין התורה הוא לפעול את [[עבודת הבירורים|בירור העולם]] - [[דירה בתחתונים]], שלכן ניתנה התורה בעולם הזה התחתון דוקא, וביצוע הכוונה והתכלית הוא דווקא במצב של העלם והסתר האור האלוקי. | ||