שבעת המינים: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 3,623 בתים ,  31 באוקטובר 2020
הוספת תוכן: מאתר חב"ד אף אם - מעובד ע"פ שיחת הרבי שליט"א מה"מ לט"ו בשבט ה’תשנ"ב
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|")
(הוספת תוכן: מאתר חב"ד אף אם - מעובד ע"פ שיחת הרבי שליט"א מה"מ לט"ו בשבט ה’תשנ"ב)
שורה 14: שורה 14:


==תוכנם הפנימי==
==תוכנם הפנימי==
{{להשלים}}
במשך כמה וכמה שנים{{הערה|בין היתר בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]], [[תש"נ]] ו[[תשנ"ב]]}} התייחס הרבי בשיחות [[חמשה עשר בשבט]] לתוכנם הפנימי של שבעת המינים וההוראה הנלמדת מהם בעבודת ה'.
במשך כמה וכמה שנים{{הערה|בין היתר בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]], [[תש"נ]] ו[[תשנ"ב]]}} התייחס הרבי בשיחות [[חמשה עשר בשבט]] לתוכנם הפנימי של שבעת המינים וההוראה הנלמדת מהם בעבודת ה'.


שורה 22: שורה 21:


*'''"גפן תאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש"''' – הינם פרות, הוא גידולים הנאכלים להנאתו של האדם ולטובתו.
*'''"גפן תאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש"''' – הינם פרות, הוא גידולים הנאכלים להנאתו של האדם ולטובתו.
*'''חיטה''' – היא מאכלו העיקרי של האדם. ממנה עושים לחם שנעשה חלק מגופנו. חיטה מרמזת על עבודת ה’נפש האלוקית’, הגברת הצד ה’טוב’ אצלנו, לשמור ולחזק את יצר הטוב, על ידי לימוד התורה וקיום המצוות.
*'''שעורה''' – היא מאכל בהמה. יש אצלנו צד המכונה ’נפש הבהמית’ שנמשך ומבין רק בתענוגים גשמיים. השעורה, מרמזת לנו על העבודה עם נפש הבהמית - להתגבר על הרצונות הבהמיים, לעצור את השתוללות הבהמית, כאשר היא נמשכת להתרגז, לשנוא, לקלל, להתחצף. ולהשתמש בכוחות של הבהמית לקדושה "רוב תבואות בכח שור".
*'''גפן''' – ליין טבע מיוחד, כששותים ממנו, הוא עוזר לצאת מהמצב רוח, ולשמוח. היין מרמז על ההוספה בשמחה כאשר עושים את רצון ה’נפש אלוקית’, השמחה שממלאת את ליבנו כשאנו מתנהגים כמו שצריך. נוסף לכך, היין מוסיף גם בעבודה עם הנפש הבהמית, לעצור אותה מפרעותה. כמו שכתוב בפסוק "יין ישמח לבב אנוש", לומד הרבי שליט"א את המילה "אַנוש" בפתח, אַנוש מלשון חלישות - להחליש את הבהמית.
*'''תאנה''' – בפרשת בראשית מסופר שאדם וחוה "תפרו" לעצמם בגדים מ...עלי תאנה. מהתאנה אנו לומדים על עבודת ה’לבושים’. ה’מחשבה’ ה’דיבור’ וה’מעשה’ של האדם, נקראים לבושי הנפש. דרכם, הנפש באה לידי ביטוי. התאנה באה ומלמדת אותנו, לשמור על לבושי הנפש, לשמור על המחשבה, לגרש מעלינו כל מחשבה רעה. ולהשתדל להשתמש במחשבה באופן חיובי. וכך גם בדיבור ובמעשה.
*'''רימון''' – על בני ישראל כתוב שהם "מלאים מצות כרימון". הרימון, מסמל על בירור העולם, והעלתו לקדושה על ידי השימוש בעולם לענינים טובים, לרצונו של הקב"ה - קיום ה"מצוות".
*'''זית (ארץ)''' – הזית הוא מזון מר. מורה על עבודתנו בגלות, שמרגשים ’מר’ מכך שאנו רחוקים מהקב"ה, כאשר אנו לא עושים את רצונו, דבר הגורם לחיזוק בעבודה, והתעקשות מתמדת להיות שייך ולהתחבר לרוחני למרות הקושי.
*'''שמן''' – "מה זית זה כשכותשין אותו מוציא שמנו כך ישראל..." (שמות רבה) ע"י הקושי בגלות, כתישת ה’זית’ - עם ישראל, יוצא שמן – באה הגאולה, שאז מתגלה ה’שמן’, פנימיות התורה.
*'''דבש''' – הדבש מגיע מתמרים. לתמר לוקח לצמוח יותר זמן משאר אילנות – שבעים שנה! תמר מלמדנו על ריבוי וקושי של העבודה בגלות. דוקא ע"י  ריבוי וקושי העבודה מגיעים ל’דבש" המרמז גם כן על שלימות גילוי פנימיות התורה.
[[הרבי]] מבקש לעורר בקשר עם חמשה עשר בשבט על שלימות הארץ, לא לדבר על מסירת שטחים מארץ מיוחדת זו אשר למדנו עליה כעת.


==ביכורים==
==ביכורים==
125

עריכות