125
עריכות
←בחוץ לארץ
| שורה 36: | שורה 36: | ||
במהלך תקופת הגאונים היו מקומות בהם נהגו בפועל לבקש על הגשמים כבר מז' חשון כמנהג ארץ ישראל{{הערה|רשימת המקורות למנהג זה הובאה בספר "המועדים בהלכה" לרש"י זוין בפרק "השאלה"}}: ב"סדר רב עמרם" כתוב "בכל מקומות ששותין ומשקין מן מטר כמו בשבעה במרחשון". | במהלך תקופת הגאונים היו מקומות בהם נהגו בפועל לבקש על הגשמים כבר מז' חשון כמנהג ארץ ישראל{{הערה|רשימת המקורות למנהג זה הובאה בספר "המועדים בהלכה" לרש"י זוין בפרק "השאלה"}}: ב"סדר רב עמרם" כתוב "בכל מקומות ששותין ומשקין מן מטר כמו בשבעה במרחשון". | ||
וכן בתקופת הראשונים: הר"ן{{הערה|ד,א}} כותב | וכן בתקופת הראשונים: הר"ן{{הערה|ד,א}} כותב: "וכבר נהגו בקצת מקומות לשאול בשבעה במרחשון", המאירי{{הערה|י,א}} כתב "וכן המנהג בכל גלילותינו". | ||
ויתירה מזאת, היו שפסקו שיש לשאול גשמים בחו"ל כבר ממוצאי שמיני עצרת (לפי דעתם שבארץ ישראל זהו הזמן שבו מתחילים לבקש את הגשמים) ,ואף היו מקומות בחו"ל בהם נהגו בפועל לבקש גשמים מיד במוצאי יום טוב. כתב הריטב"א :"ויש מקומות שנהגו לשאול מיד למוצאי יום טוב כבני ארץ ישראל . . זה בוודאי מנהג יפה ושיטה נכונה". אך יש גם אפשרות אחרת להבין את דברי הגמ' האומרת שבגולה מתחילים לשאול בששים יום לתקופה: לעיל הבאנו את דעת הראשונים שמסבירים שהכוונה היא לבבל בלבד. אך היו גם מבין הראשונים שהסבירו שהכוונה היא לכל הגולה, כפשטות לשון הגמרא, ולא רק למקומות בהם זמן הצורך בגשם דומה לבבל. | ויתירה מזאת, היו שפסקו שיש לשאול גשמים בחו"ל כבר ממוצאי שמיני עצרת (לפי דעתם שבארץ ישראל זהו הזמן שבו מתחילים לבקש את הגשמים) ,ואף היו מקומות בחו"ל בהם נהגו בפועל לבקש גשמים מיד במוצאי יום טוב. כתב הריטב"א :"ויש מקומות שנהגו לשאול מיד למוצאי יום טוב כבני ארץ ישראל . . זה בוודאי מנהג יפה ושיטה נכונה". אך יש גם אפשרות אחרת להבין את דברי הגמ' האומרת שבגולה מתחילים לשאול בששים יום לתקופה: לעיל הבאנו את דעת הראשונים שמסבירים שהכוונה היא לבבל בלבד. אך היו גם מבין הראשונים שהסבירו שהכוונה היא לכל הגולה, כפשטות לשון הגמרא, ולא רק למקומות בהם זמן הצורך בגשם דומה לבבל. | ||