משה יעקב ווייס: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 8 בתים ,  29 באוקטובר 2020
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " קרית" ב־" קריית")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
הרב '''משה יעקב וייס''' ([[ז' בחשוון]] [[תרפ"ד]] - [[ח"י בטבת]] [[תשע"ב]]) היה גאב"ד נוה אחיעזר בבני ברק.
הרב '''משה יעקב וייס''' ([[ז' בחשוון]] [[תרפ"ד]] - [[ח"י בטבת]] [[תשע"ב]]) היה גאב"ד נוה אחיעזר בבני ברק.


נולד בעיר [[סטמאר]] לאביו רבי אברהם צבי ווייס, שהיה חבר בית הדין בסטמאר. אביו היה חתן של הרב [[ישעיה קליינמן]] שנודע כגאון עצום. משפחתו מיוחסת לגזע [[המהר"ל מפראג]], ומזה כארבעים דורות מכהנים במשפחה רבנים דגולים ומקובלים.  
נולד בעיר [[סאטמר]] לאביו רבי אברהם צבי ווייס, שהיה חבר בית הדין בסאטמר. אביו היה חתן של הרב ישעיה קליינמן שנודע כגאון עצום. משפחתו מיוחסת לגזע [[המהר"ל מפראג]], ומזה כארבעים דורות מכהנים במשפחה רבנים דגולים ומקובלים.  


==ילדותו==
==ילדותו==


בצעירותו למד אצל האדמו"ר רבי [[יואל טייטלבום|יואל מסטמאר]] בעיירת סטמאר, ובבחרותו היה תלמידו של בעל ה[[מנחת אלעזר]] ממונקאטש{{הערה|כידוע שרר יחס של קרבה מופלאה בין ה'מנחת אלעזר' ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ולפי עדותו של הרב ווייס הקשר התחיל כבר עם ה[[אדמו"ר הרש"ב]] במאבק המשותף שלהם בנושא [[אגודת ישראל]].}} ובעל ה"[[האמרי יהודה]]" מסקלהייד. לאחר מכן למד אצל חתנו של האדמו"ר ממונקאטש, הרב [[ברוך רבינוביץ']]. משם עבר ללמוד אצל [[מהר"מ מבריסק]] בטושאנד. קיבל [[סמיכה לרבנות|סמיכה]] מבית הדין של קהילת מונקאטש.
בצעירותו למד אצל האדמו"ר רבי [[יואל טייטלבום|יואל מסאטמר]] בעיירת סאטמר, ובבחרותו היה תלמידו של בעל ה[[מנחת אלעזר]] ממונקאטש{{הערה|כידוע שרר יחס של קרבה מופלאה בין ה'מנחת אלעזר' ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ולפי עדותו של הרב ווייס הקשר התחיל כבר עם ה[[אדמו"ר הרש"ב]] במאבק המשותף שלהם בנושא [[אגודת ישראל]].}} ובעל ה"[[האמרי יהודה]]" מסקלהייד. לאחר מכן למד אצל חתנו של האדמו"ר ממונקאטש, הרב [[ברוך רבינוביץ']]. משם עבר ללמוד אצל [[מהר"מ מבריסק]] בטושאנד. קיבל [[סמיכה לרבנות|סמיכה]] מבית הדין של קהילת מונקאטש.


בתקופת מלחמת העולם השנייה היה במחנה עבודה ב[[הונגריה]] במשך תשעה חודשים, עד שהרוסים כבשו את הונגריה. מיד אחרי [[השואה]] חזר הביתה לסטמאר עם אביו, שם התחתן עם בת דודתו. אז ניצבה בפניו עבודה קשה לשקם את הקהילה, ולהתיר אלפי עגונות.  
בתקופת מלחמת העולם השנייה היה במחנה עבודה ב[[הונגריה]] במשך תשעה חודשים, עד שהרוסים כבשו את הונגריה. מיד אחרי [[השואה]] חזר הביתה לסאטמר עם אביו, שם התחתן עם בת דודתו. אז ניצבה בפניו עבודה קשה לשקם את הקהילה, ולהתיר אלפי עגונות.  


הרב וייס עמד אז בקשר עם גדולי ישראל בקשר לכל העניינים ההלכתיים שעמדו על הפרק באותה תקופה. ה'סמיכה' הראשונה שקיבל היתה מבית הדין של מונקאטש, ולאחר מכן מבעל ה'בניין דוד'.  
הרב וייס עמד אז בקשר עם גדולי ישראל בקשר לכל העניינים ההלכתיים שעמדו על הפרק באותה תקופה. ה'סמיכה' הראשונה שקיבל היתה מבית הדין של מונקאטש, ולאחר מכן מבעל ה'בניין דוד'.  
שורה 23: שורה 23:
==התקשרותו לרבי==
==התקשרותו לרבי==


לאביו רבי [[אברהם צבי וייס]], הייתה התכתבות רציפה עם ה[[אדמו"ר הריי"צ]]. הקשר הראשון של הרב וייס עם הרבי החל בשנת [[תשמ"ט]], לאחר שחלה במחלה קשה ובעקבות ברכותיו של הרבי, נתרפא באופן ניסי.
לאביו רבי [[אברהם צבי וייס]], הייתה התכתבות רציפה עם ה[[אדמו"ר הריי"צ]]. הקשר הראשון של הרב וייס עם [[הרבי]] החל בשנת [[תשמ"ט]], לאחר שחלה במחלה קשה ובעקבות ברכותיו של הרבי, נתרפא באופן ניסי.


מיני אז נקשר הרב וייס לרבי, וכפי שהעיד על עצמו, שאין יום שלא עוסק בתורתו הקדושה של הרבי.
מיני אז נקשר הרב וייס לרבי, וכפי שהעיד על עצמו, שאין יום שלא עוסק בתורתו הקדושה של הרבי.
שורה 42: שורה 42:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.otzar.org/wotzar/MBook5.asp?23899&BOOKS הגדה של פסח "ברכות הפסח" עם פירושי הרב וייס]
* [https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1603924977102 הגדה של פסח "ברכות הפסח" עם פירושי הרב וייס]
* שניאור זלמן לוין, [http://www.chabad.info/htdocs/bmpdf/819/819.html '''אש של אמונה'''], כתבה בשבועון '''[[בית משיח]]''' גליון 819 ע' 18-23 {{אינפו}}  
* שניאור זלמן לוין, [http://www.chabad.info/htdocs/bmpdf/819/819.html '''אש של אמונה'''], כתבה בשבועון '''[[בית משיח]]''' גליון 819 ע' 18-23 {{אינפו}}  
* {{קישור חבד וידפו|2729|נאום חיזוק האמונה של הרב וויס ● וידאו}}
* {{קישור חבד וידפו|2729|נאום חיזוק האמונה של הרב וויס ● וידאו}}
2,369

עריכות