2,365
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א" ב־"קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א") |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בברוקלין שב[[ניו יורק]], [[ארצות הברית]], לרבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]], האדמו"ר הראשון מצאנז-קלויזנבורג, ולרבנית חיה נחמה, בת רבי שמואל דוד הלוי אונגר. הוא קרוי על שם אחד מאבותיו (מצד סבתו חיה מינדל), רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב בעל ה"בני יששכר". | נולד בברוקלין שב[[ניו יורק]], [[ארצות הברית]], לרבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]], האדמו"ר הראשון מצאנז-קלויזנבורג, ולרבנית חיה נחמה, בת רבי שמואל דוד הלוי אונגר. הוא קרוי על שם אחד מאבותיו (מצד סבתו חיה מינדל), רבי [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]] בעל ה"בני יששכר". | ||
למד במחיצת אביו, בישיבת צאנז שבקריית החסידות בנתניה. בגיל 17 קיבל מאביו תעודת "מורינו" לאחר שנבחן על למעלה מ-1,000 דפי [[גמרא]] בעל פה. ב[[אלול]] [[תש"ל]] (ספטמבר 1970), נישא בקריית צאנז לחיה שרה, בת רבי [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]] (רב קהילת "ראשית חכמה" | למד במחיצת אביו, בישיבת צאנז שבקריית החסידות בנתניה. בגיל 17 קיבל מאביו תעודת "מורינו" לאחר שנבחן על למעלה מ-1,000 דפי [[גמרא]] בעל פה. ב[[אלול]] [[תש"ל]] (ספטמבר 1970), נישא בקריית צאנז לחיה שרה, בת רבי [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]] (רב קהילת "ראשית חכמה" ב[[מונטריאול]], ובהמשך רב קהילת "דברי חיים" צאנז, בפתח תקווה). לאחר נישואיו למד בכולל צאנז בקריה בנתניה. | ||
נסמך לרבנות מהרבנים: אברהם צבי וייס, אפרים פישל הרשקוביץ ואהרן וידר - אב"ד לינז. | נסמך לרבנות מהרבנים: אברהם צבי וייס, אפרים פישל הרשקוביץ ואהרן וידר - אב"ד לינז. | ||
בשנת [[תשל"ד]] מונה על ידי אביו לרבה של קריית צאנז בנתניה וכ"רב הצעיר" של חסידי צאנז. לאחר פטירת אביו, | בשנת [[תשל"ד]] מונה על ידי אביו לרבה של קריית צאנז בנתניה וכ"רב הצעיר" של חסידי צאנז. לאחר פטירת אביו, ב[[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]] (יוני 1994), הוא מונה ל[[אדמו"ר]]. מלבד מוסדות החסידות בראשותו, עומד הרב הלברשטאם גם בנשיאות "מרכז רפואי צאנז - בית חולים לניאדו". הוא יושב ראש "מפעל הש"ס" וחבר 'מועצת גדולי התורה' של [[אגודת ישראל]]. | ||
== הקשר לחב"ד== | == הקשר לחב"ד== | ||
===ביקור אצל הרבי=== | ===ביקור אצל הרבי=== | ||
האדמו"ר מ[[צאנז]] ביקר אצל הרבי בכ"ז שבט [[תשמ"ח]] בשליחות אביו וניחם את הרבי על פטירתה של [[הרבנית חיה מושקא]]{{הערה|יומן שנת הקהל תשמח בבית חיינו}}. | האדמו"ר מ[[צאנז]] ביקר אצל [[הרבי]] בכ"ז שבט [[תשמ"ח]] בשליחות אביו וניחם את הרבי על פטירתה של [[הרבנית חיה מושקא]]{{הערה|יומן שנת הקהל תשמח בבית חיינו}}. | ||
===על ספר התניא=== | ===על ספר התניא=== | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
===מבקר ומוסר שיעור בישיבת חב"ד=== | ===מבקר ומוסר שיעור בישיבת חב"ד=== | ||
בשנת תשס"ה במהלך ביקור בלוס אנג'לס קליפורניה סייר האדמו"ר בישיבת חב"ד 'אור אלחנן' בעיר ומסר לתלמידי הישיבה שיעור ארוך ומרתק למשך כשעה וחצי. | בשנת [[תשס"ה]] במהלך ביקור בלוס אנג'לס קליפורניה סייר האדמו"ר בישיבת חב"ד 'אור אלחנן' בעיר ומסר לתלמידי הישיבה שיעור ארוך ומרתק למשך כשעה וחצי. | ||
===משתתף בהכנסת ספר תורה לבית חב"ד בצפון נתניה=== | ===משתתף בהכנסת ספר תורה לבית חב"ד בצפון נתניה=== | ||
בשנת תשס"ט בצעד נדיר הגיע האדמו"ר לחגיגת הכנסת [[ספר תורה]] לבית חב"ד בצפון [[נתניה]] שהתקיימה ב[[בית חב"ד]] שם נשא דברי ברכה ושיבח את פעילות ה[[בית חב"ד]] להפצת וחיזוק [[לימוד התורה]] בכל שכבות העם. את דבריו חתם האדמו"ר באומרו אשר בטוח הוא שכש[[משיח]] יבוא במהרה בימינו שלוחי הרבי שמפיצים את לימוד התורה יהיו המחותנים הראשיים ב[[שמחת הגאולה]]. | בשנת [[תשס"ט]] בצעד נדיר הגיע האדמו"ר לחגיגת הכנסת [[ספר תורה]] לבית חב"ד בצפון [[נתניה]] שהתקיימה ב[[בית חב"ד]] שם נשא דברי ברכה ושיבח את פעילות ה[[בית חב"ד]] להפצת וחיזוק [[לימוד התורה]] בכל שכבות העם. את דבריו חתם האדמו"ר באומרו אשר בטוח הוא שכש[[משיח]] יבוא במהרה בימינו שלוחי הרבי שמפיצים את לימוד התורה יהיו המחותנים הראשיים ב[[שמחת הגאולה]]. | ||
===שולח אגרת ברכה לסיום הרמב"ם=== | ===שולח אגרת ברכה לסיום הרמב"ם=== | ||
בשנת תשע"ב שלח האדמו"ר מכתב ברכה מיוחד לסיום ה[[רמב"ם]] שנערך ביד אליהו בו כותב שחפץ היה להשתתף באירוע החשוב אך הדבר נבצר ממנו. במכתב כותב האדמו"ר על מעלת תקנת הקודש אשר {{ציטוטון|יסד וכונן המאור הגדול כבוד קדושת שם תפראתו, אדמו"ר הגאון הקדוש מליובאוויטש.. כמה טובה כפולה ומכופלת עלינו להכיר למאיר אור היהדות בעולם כולו כ"ק האדמו"ר אשר פירותיו ופירי פירותיו לגאון ולתפארת}}. את המכתב מסר למארגני האירוע, בנו של האדמו"ר, רבי יוסף-דב משה הלברשטאם, שהגיע בראש משלחת חשובי חסידי צאנז ונאמני בית האדמו"ר. | בשנת [[תשע"ב]] שלח האדמו"ר מכתב ברכה מיוחד לסיום ה[[רמב"ם]] שנערך ביד אליהו בו כותב שחפץ היה להשתתף באירוע החשוב אך הדבר נבצר ממנו. במכתב כותב האדמו"ר על מעלת תקנת הקודש אשר {{ציטוטון|יסד וכונן המאור הגדול כבוד קדושת שם תפראתו, אדמו"ר הגאון הקדוש מליובאוויטש.. כמה טובה כפולה ומכופלת עלינו להכיר למאיר אור היהדות בעולם כולו כ"ק האדמו"ר אשר פירותיו ופירי פירותיו לגאון ולתפארת}}. את המכתב מסר למארגני האירוע, בנו של האדמו"ר, רבי יוסף-דב משה הלברשטאם, שהגיע בראש משלחת חשובי חסידי צאנז ונאמני בית האדמו"ר. | ||
קדמה למכתב ברכה זה פגישה עם רבני חב"ד בראשות הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בה דיבר האדמו"ר בחמימות על [[תקנת הרמב"ם]] ואמר כי {{ציטוטון|יהודי שלומד רמב"ם, בקביעות, יש לזה השפעה על כל אורח חייו והוא נהיה אדם אחר לגמרי. כל המהות משתנה}}{{הערה|בצילא דמהימנותא - קובץ פנימי של החסידות}}. במהלך השיחה עם הרבנים הפליא האדמו"ר במעלת שולחן ערוך אדמו"ר הזקן ואמר | קדמה למכתב ברכה זה פגישה עם רבני חב"ד בראשות הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בה דיבר האדמו"ר בחמימות על [[תקנת הרמב"ם]] ואמר כי {{ציטוטון|יהודי שלומד רמב"ם, בקביעות, יש לזה השפעה על כל אורח חייו והוא נהיה אדם אחר לגמרי. כל המהות משתנה}}{{הערה|בצילא דמהימנותא - קובץ פנימי של החסידות}}. במהלך השיחה עם הרבנים הפליא האדמו"ר במעלת שולחן ערוך אדמו"ר הזקן ואמר שאביו אמר שיש ללמוד את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן לפני המשנה ברורה שהרי אדמו"ר הזקן היה דור קודם והאדמו"ר הוסיף אשר אף הוא בבחרותו התייגע בלימוד בשו"ע אדמו"ר הזקן. | ||
===עם תלמידי ישיבת תומכי תמימים נתניה=== | ===עם תלמידי ישיבת תומכי תמימים נתניה=== | ||
בשנת [[תשע"ו]] קיבל האדמו"ר במעונו בכבוד גדול משלחת מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] בראשות ראש הישיבה הרב [[משה אורנשטיין]]. התמימים העניקו לאדמו"ר את הספר הגדת מלך שיצא לאור על ידי תלמידי הישיבה ובו אגודים פלפולים והערות בהגדת הרבי לרגל שבעים שנה להוצאתה לאור. הרב אורנשטיין תיאר באוזני האדמו"ר את מבצע 'יגיעה בתורה' הנערך בישיבה שהחלק החביב בו הוא העיון בהגדת הרבי. האדמו"ר התעניין בגורם החביבות והרב אורנשטיין הסביר בהרחבה שהגדת הרבי היא בעצם החיבור שגילה לחסידים טפח מדמות ההוד של הרבי. הרב אורנשטיין הצביע למשל על מספר פסקאות בהגדה שבהן ניכרת בקיאותו העצומה של הרבי בכל מכמני התורה, והאדמו"ר הביע הנאה והתפעלות כשהוא מציין שהגאונות של המחבר מודגשת במיוחד בהביאנו בחשבון שלא היו אז אינצקלופדיות ומחשבים. בהמשך שניים מהתלמידים חזרו נקודות מדברי הרבי בהגדה ובליקוטי שיחות ופלפלו בהם, כשהאדמו"ר מאזין ברוב קשב. האדמו"ר אף אישר את הסברו של אחד התלמדים להתאים את שיטת הרבי בענין שני ב' התבשילין שבקערת הסדר עם דברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך בנושא באומרו "אמת, ניכרים דברי אמת". | בשנת [[תשע"ו]] קיבל האדמו"ר במעונו בכבוד גדול משלחת מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] בראשות ראש הישיבה הרב [[משה אורנשטיין]]. התמימים העניקו לאדמו"ר את הספר הגדת מלך שיצא לאור על ידי תלמידי הישיבה ובו אגודים פלפולים והערות בהגדת הרבי לרגל שבעים שנה להוצאתה לאור. הרב אורנשטיין תיאר באוזני האדמו"ר את מבצע 'יגיעה בתורה' הנערך בישיבה שהחלק החביב בו הוא העיון בהגדת הרבי. האדמו"ר התעניין בגורם החביבות והרב אורנשטיין הסביר בהרחבה שהגדת הרבי היא בעצם החיבור שגילה לחסידים טפח מדמות ההוד של הרבי. הרב אורנשטיין הצביע למשל על מספר פסקאות בהגדה שבהן ניכרת בקיאותו העצומה של הרבי בכל מכמני התורה, והאדמו"ר הביע הנאה והתפעלות כשהוא מציין שהגאונות של המחבר מודגשת במיוחד בהביאנו בחשבון שלא היו אז אינצקלופדיות ומחשבים. בהמשך שניים מהתלמידים חזרו נקודות מדברי הרבי בהגדה ובליקוטי שיחות ופלפלו בהם, כשהאדמו"ר מאזין ברוב קשב. האדמו"ר אף אישר את הסברו של אחד התלמדים להתאים את שיטת הרבי בענין שני ב' התבשילין שבקערת הסדר עם דברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך בנושא באומרו "אמת, ניכרים דברי אמת". | ||
האדמו"ר התעניין לדעת עוד על הגדת הרבי, והרב אורנשטיין העניק לו את ההגדה (עם פיענוחים) בהוצאת 'תורת מנחם'. האדמו"ר שקע בעיון בהגדה למשך זמן מה כשבסיומו העניק לו הרב אורנשטיין גם את ספרו 'אבא', בו מקבץ סיפורים על הרבי. הרב אורנשטיין הצביע על סיפור בספר המשותף גם לאביו של האדמו"ר, בעל השפע חיים | האדמו"ר התעניין לדעת עוד על הגדת הרבי, והרב אורנשטיין העניק לו את ההגדה (עם פיענוחים) בהוצאת 'תורת מנחם'. האדמו"ר שקע בעיון בהגדה למשך זמן מה כשבסיומו העניק לו הרב אורנשטיין גם את ספרו 'אבא', בו מקבץ סיפורים על הרבי. הרב אורנשטיין הצביע על סיפור בספר המשותף גם לאביו של האדמו"ר, בעל השפע חיים זצוק"ל, והאדמו"ר דיבר אודות מעלתם של סיפורי צדיקים והטעים כיצד לאור דרך החסידות ראוי שאפילו ראש ישיבה יעסוק בכתיבת סיפורים על רבו. | ||
===פגישה מיוחדת עם רבני מכון הלכה חב"ד=== | ===פגישה מיוחדת עם רבני מכון הלכה חב"ד=== | ||