27,714
עריכות
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בשנת [[תשי"ג]] לאחר קריאת התורה וההפטרה, הורה [[הרבי]] שה[[חזן]] יאמר "יהללו" בניגון של [[יום טוב]], ויכניסו את ה[[ספר תורה]] ל[[ארון קודש]] מתוך [[שמחה]] ו[[ריקוד]]. לאחר שהכניסו הספר תורה, הורה הרבי להמשיך את הריקוד, והורה לחזור ולהוציא את הספר תורה (שקראו בו) ולהמשיך לרקוד עם התורה. | בשנת [[תשי"ג]] לאחר קריאת התורה וההפטרה, הורה [[הרבי]] שה[[חזן]] יאמר "יהללו" בניגון של [[יום טוב]], ויכניסו את ה[[ספר תורה]] ל[[ארון קודש]] מתוך [[שמחה]] ו[[ריקוד]]. לאחר שהכניסו הספר תורה, הורה הרבי להמשיך את הריקוד, והורה לחזור ולהוציא את הספר תורה (שקראו בו) ולהמשיך לרקוד עם התורה. | ||
לאחר מכן ב[[התוועדות]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/14/index.htm תורת מנחם [[תשי"ג]] עמ' 130]}} | לאחר מכן ב[[התוועדות]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/14/index.htm תורת מנחם [[תשי"ג]] עמ' 130]}} דיבר הרבי אודות פתגם רבותינו נשיאינו האמור והוסיף ש"כיון שסיפרו וגילו לנו זאת – שייך הדבר גם אלינו. ובכן: הברירה בידינו להמשיך שמחה על כל השנה כולה על ידי השמחה עתה, בשבת בראשית. | ||
ענינו של שבת הוא אמנם [[תענוג]], כידוע{{הערה|ראה ספר המאמרים [[תש"ט]] ס"ע 130 ובהערת הרבי שם.}} בהחילוק שבין [[שבת]] ל[[יום טוב]], שיום טוב ענינו שמחה ("מועדים לשמחה") ושבת ענינו תענוג, אבל אף על פי כן, גם בשבת ישנו ענין השמחה, אלא שהשמחה כלולה בהעונג{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חלק ד' ע' 1090 הערה 31.}}. | ענינו של שבת הוא אמנם [[תענוג]], כידוע{{הערה|ראה ספר המאמרים [[תש"ט]] ס"ע 130 ובהערת הרבי שם.}} בהחילוק שבין [[שבת]] ל[[יום טוב]], שיום טוב ענינו שמחה ("מועדים לשמחה") ושבת ענינו תענוג, אבל אף על פי כן, גם בשבת ישנו ענין השמחה, אלא שהשמחה כלולה בהעונג{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חלק ד' ע' 1090 הערה 31.}}. | ||