11,698
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 26: | שורה 26: | ||
*'''אות ה'.''' המעלה שבעבודה 'בפועל' על העבודה 'בכח', מרומז ב[[פרשת לך לך]] שקוראים ב[[מנחה]] שבשבת זו. '''"לך לך"''' (פעמיים) הוא הליכת והתנהגות האדם בעולם, שלא בערך למצבו הקודם. ואז מתגלה ה'''"אשר אראך"''' - גילוי המהות העצמית של היהודי, שגם בהיותו במציאות העולם, הוא קשור עם אלוקות ומגלה אותה בעולם. | *'''אות ה'.''' המעלה שבעבודה 'בפועל' על העבודה 'בכח', מרומז ב[[פרשת לך לך]] שקוראים ב[[מנחה]] שבשבת זו. '''"לך לך"''' (פעמיים) הוא הליכת והתנהגות האדם בעולם, שלא בערך למצבו הקודם. ואז מתגלה ה'''"אשר אראך"''' - גילוי המהות העצמית של היהודי, שגם בהיותו במציאות העולם, הוא קשור עם אלוקות ומגלה אותה בעולם. | ||
*'''אות ו'.''' היות ושבת נח היא שבת כללית בנוגע לפועל, צריך לעשות בה חשבון נפש בנוגע לפועל ה[[שנה]] הקרובה. אך על החשבון להיות בהתאם לַשבת - שהוי' הוא האלקים, כפי | *'''אות ו'.''' היות ושבת נח היא שבת כללית בנוגע לפועל, צריך לעשות בה חשבון נפש בנוגע לפועל ה[[שנה]] הקרובה. אך על החשבון להיות בהתאם לַשבת - שהוי' הוא האלקים, כפי שיבואר בהמשך. | ||
*'''אות ז'.''' יהודי צריך לבחון את מצבו מזמן לזמן ב[[חשבון נפש]]{{הערה|במיוחד בענינים של [[בין אדם לחבירו]].}}. בחשבון נפש שלוש סוגים: '''א'.''' שהאדם מפשפש במעשיו ובודק את המצריך תיקון. החסרון: כך נכנס להגבלה, שמתעסק בתיקון פרטים. '''ב'.''' שמתעלה לעולם ולמדריגה נעלית יותר, ובמילא מתבטלים כל הענינים הבלתי רצויים. החסרון: כך לא מודגש איך שכל הפרטים מתתקנים. '''ג'.''' השלימות שבחיבור שני האופנים:שמתעלה לדרגה נעלית יותר, וההתעלות משתקפת בכל פרט. ובאופן זה אין כל צער, אלא רגש של [[שמחה]] שבכך מתבטא קשר היהודי עם ה', גם במצב שחטא. | *'''אות ז'.''' יהודי צריך לבחון את מצבו מזמן לזמן ב[[חשבון נפש]]{{הערה|במיוחד בענינים של [[בין אדם לחבירו]].}}. בחשבון נפש שלוש סוגים: '''א'.''' שהאדם מפשפש במעשיו ובודק את המצריך תיקון. החסרון: כך נכנס להגבלה, שמתעסק בתיקון פרטים. '''ב'.''' שמתעלה לעולם ולמדריגה נעלית יותר, ובמילא מתבטלים כל הענינים הבלתי רצויים. החסרון: כך לא מודגש איך שכל הפרטים מתתקנים. '''ג'.''' השלימות שבחיבור שני האופנים: שמתעלה לדרגה נעלית יותר, וההתעלות משתקפת בכל פרט. ובאופן זה אין כל צער, אלא רגש של [[שמחה]] שבכך מתבטא קשר היהודי עם ה', גם במצב שחטא. | ||
*'''אות ח'.''' אופן עשיית החשבון, מודגש באופן עבודת [[יום השבת]]{{הערה|זמן אמירת השיחה}}, כפי שהפסוק אומר{{ציטוטון|שבת להוי"ה אלוקיך}} - שהוי' חודר ומתגלה בשם אלוקים. ה[[תשובה]] שביום השבת היא [[תשובה עילאה]], וב[[שמחה]] גדולה, שמתבטלת מציאותו לגמרי ב[[לימוד התורה]]. | *'''אות ח'.''' אופן עשיית החשבון, מודגש באופן עבודת [[יום השבת]]{{הערה|זמן אמירת השיחה}}, כפי שהפסוק אומר{{ציטוטון|שבת להוי"ה אלוקיך}} - שהוי' חודר ומתגלה בשם אלוקים. ה[[תשובה]] שביום השבת היא [[תשובה עילאה]], וב[[שמחה]] גדולה, שמתבטלת מציאותו לגמרי ב[[לימוד התורה]]. | ||
שורה 35: | שורה 35: | ||
[[קובץ:קידוש לבנה.jpg|250px|ממוזער|"ב[[בגד]]ים נאים וברחובה של עיר" <small>זלמן קליינמן</small>]] | [[קובץ:קידוש לבנה.jpg|250px|ממוזער|"ב[[בגד]]ים נאים וברחובה של עיר" <small>זלמן קליינמן</small>]] | ||
*'''אות י'.''' יש לערוך חשבון נפש גם על מנהג ה[[קידוש לבנה]]: ובהקדם - ביאור מעלת הקידוש לבנה: ברכת הלבנה, היא על המסלול הקבוע שה' [[טבע|הטביע]] בה, ועל ההתחדשות שלה בכל חודש. ומובא בגמרא{{הערה|סנהדרין מב א}}, שקידוש לבנה הוא כקבלת פני [[שכינה]]. ומבאר הרבי, שבזמן ה[[גלות]] אין ישראל רואים את פני השכינה. וחידוש הלבנה הוא סימן להם "שהם עתידים להתחדש כמותה" ולראות את פני השכינה{{הערה|ולגודל שמחה זו, עושים ריקודים בקידוש לבנה - כבשמחת נישואין.}}. | *'''אות י'.''' יש לערוך חשבון נפש גם על מנהג ה[[קידוש לבנה]]: ובהקדם - ביאור מעלת הקידוש לבנה: ברכת הלבנה, היא על המסלול הקבוע שה' [[טבע|הטביע]] בה, ועל ההתחדשות שלה בכל חודש. ומובא בגמרא{{הערה|סנהדרין מב, א}}, שקידוש לבנה הוא כקבלת פני [[שכינה]]. ומבאר הרבי, שבזמן ה[[גלות]] אין ישראל רואים את פני השכינה. וחידוש הלבנה הוא סימן להם "שהם עתידים להתחדש כמותה" ולראות את פני השכינה{{הערה|ולגודל שמחה זו, עושים ריקודים בקידוש לבנה - כבשמחת נישואין.}}. | ||
*'''אות י"א | *'''אות י"א.''' הביאור לפי [[פנימיות התורה]]: ה[[ירח]] רומז ל[[ספירת המלכות]], שמעצמה אין לה כל גילוי ואור, והיא רק מקבלת מה[[שמש]] - [[זעיר אנפין]] (ששת הספירות). ולכן השינויים שבה, הם תוצאה משינויי גילוי הזעיר אנפין שמתגלה בה. וב[[ימות המשיח]] שיהיה אור ה[[לבנה]] כאור ה[[חמה]], יהיה שלימות הגילוי של ז"א במלכות, ושל הוי' באלקים. קידוש הלבנה מבטא את מעשינו ב[[גלות]] (במיעוט הירח) שעל ידה{{הערה|ככתוב בתניא "על ידי מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות".}} באים ל[[גאולה]] (התחדשות הירח). | ||
*'''אות י"ב | *'''אות י"ב.''' לאור החשבון שמשיח צריך לבוא, צריכים להוסיף בזהירות בקידוש לבנה, בכמה פרטים: ב[[בגד]]ים נאים, ברחוב העיר, ברוב עם הדרת מלך, ב[[זמן]] - אחרי ז' ימים למולד וב[[מוצאי שבת]], והעיקר: מתוך כוונה ובקשה ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]]. | ||
*'''אות י"ג | *'''אות י"ג.''' יהי רצון שעוד לפני קידוש לבנה יבוא המשיח, ויהיה יחוד הוי' ואלקים. (הרבי הכריז [[שבע]] פעמים: '''"[[הוי' הוא האלקים]]"''' ו'''"[[לשנה הבאה בירושלים]]"''') | ||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} |
עריכות