2,913
עריכות
←סיכום
אין תקציר עריכה |
(←סיכום) |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
*'''אות א'.''' שבת [[פרשת נח]] היא שבת כללית לכל השנה, כי בה '''נשלמת''' עבודת [[שבעת ימי הבנין|שבעת ימי המעשה]] | *'''אות א'.''' שבת [[פרשת נח]] היא שבת כללית לכל השנה, כי בה '''נשלמת''' עבודת [[שבעת ימי הבנין|שבעת ימי המעשה]]{{הערה|כמודגש בשמה "נח" - מנוחה.}}. כלליותה היא '''בפועל''', בשונה מ[[שבת בראשית]] שהיא כללית '''בכח'''. | ||
*'''אות ב'.''' ההבדל בין השבתות מתבטא גם ב[[פרשה|פרשות השבוע]] ש[[קריאת התורה|קוראים]] בהם: ב[[פרשת בראשית]], מסופר אודות [[בריאת העולם|קיום העולם]] מצד בריאתו של [[הקב"ה]] - "בכח". וב[[פרשת נח]], | *'''אות ב'.''' ההבדל בין השבתות מתבטא גם ב[[פרשה|פרשות השבוע]] ש[[קריאת התורה|קוראים]] בהם: ב[[פרשת בראשית]], מסופר אודות [[בריאת העולם|קיום העולם]] מצד בריאתו של [[הקב"ה]] - "בכח". וב[[פרשת נח]], על קיום העולם כפי שהוא מצד [[עבודה|עבודת]] ה[[נבראים]], שגם כשהנבראים חוטאים העולם ממשיך להתקיים{{הערה|"לא ישבותו" לגבי ברית ה[[קשת בענן]]}}. - "בפועל". | ||
*'''אות ג'.''' בבריאה בפועל (שעל ידי עבודת האדם), יש יתרון לגבי הבריאה בכח (שעל ידי הקב"ה): בבריאה של ה', היה הגילוי ב[[שם אלוקים]]{{הערה|"בראשית ברא '''אלוקים'''"}} - [[צמצום]] והעלם האור האלוקי (או [[שם הוי']] שמתעלם באלוקים). וקיום העולם שבעבודת האדם, היה שבתוך העלם ו[[מציאות]] העולם - מתגלה שם הוי' שלמעלה מהעולם{{הערה|"ונח מצא חן בעיני '''הוי''''}}, וניכר בגלוי ש'''[[הוי' הוא האלוקים]]'''. | *'''אות ג'.''' בבריאה בפועל (שעל ידי עבודת האדם), יש יתרון לגבי הבריאה בכח (שעל ידי הקב"ה): בבריאה של ה', היה הגילוי ב[[שם אלוקים]]{{הערה|"בראשית ברא '''אלוקים'''"}} - [[צמצום]] והעלם האור האלוקי (או [[שם הוי']] שמתעלם באלוקים). וקיום העולם שבעבודת האדם, היה שבתוך העלם ו[[מציאות]] העולם - מתגלה שם הוי' שלמעלה מהעולם{{הערה|"ונח מצא חן בעיני '''הוי''''}}, וניכר בגלוי ש'''[[הוי' הוא האלוקים]]'''. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
*'''אות ו'.''' היות ושבת נח היא שבת כללית בנוגע לפועל, צריך לעשות בה חשבון נפש בנוגע לפועל ה[[שנה]] הקרובה. אך על החשבון להיות בהתאם לַשבת - שהוי' הוא האלקים, כפי שיובאר בהמשך. | *'''אות ו'.''' היות ושבת נח היא שבת כללית בנוגע לפועל, צריך לעשות בה חשבון נפש בנוגע לפועל ה[[שנה]] הקרובה. אך על החשבון להיות בהתאם לַשבת - שהוי' הוא האלקים, כפי שיובאר בהמשך. | ||
*'''אות ז'.''' יהודי צריך לבחון את מצבו מזמן לזמן ב[[חשבון נפש]]{{הערה|במיוחד בענינים של [[בין אדם לחבירו]].}}. בחשבון נפש שלוש סוגים: '''א'.''' שהאדם מפשפש במעשיו ובודק את המצריך תיקון. החסרון: כך נכנס להגבלה, שמתעסק בתיקון פרטים. '''ב'.''' שמתעלה לעולם ולמדריגה נעלית יותר, ובמילא מתבטלים כל הענינים הבלתי רצויים. החסרון: כך לא מודגש איך שכל הפרטים מתתקנים. '''ג'.''' השלימות שבחיבור שני האופנים:שמתעלה לדרגה נעלית יותר, וההתעלות משתקפת בכל פרט. ובאופן זה | *'''אות ז'.''' יהודי צריך לבחון את מצבו מזמן לזמן ב[[חשבון נפש]]{{הערה|במיוחד בענינים של [[בין אדם לחבירו]].}}. בחשבון נפש שלוש סוגים: '''א'.''' שהאדם מפשפש במעשיו ובודק את המצריך תיקון. החסרון: כך נכנס להגבלה, שמתעסק בתיקון פרטים. '''ב'.''' שמתעלה לעולם ולמדריגה נעלית יותר, ובמילא מתבטלים כל הענינים הבלתי רצויים. החסרון: כך לא מודגש איך שכל הפרטים מתתקנים. '''ג'.''' השלימות שבחיבור שני האופנים:שמתעלה לדרגה נעלית יותר, וההתעלות משתקפת בכל פרט. ובאופן זה אין כל צער, אלא רגש של [[שמחה]] שבכך מתבטא קשר היהודי עם ה', גם במצב שחטא. | ||
*'''אות ח'.''' אופן עשיית החשבון, מודגש באופן עבודת [[יום השבת]]{{הערה|זמן אמירת השיחה}}, כפי שהפסוק אומר{{ציטוטון|שבת להוי"ה אלוקיך}} - שהוי' חודר ומתגלה בשם אלוקים. ה[[תשובה]] שביום השבת היא [[תשובה עילאה]], וב[[שמחה]] גדולה, שמתבטלת מציאותו לגמרי ב[[לימוד התורה]]. | *'''אות ח'.''' אופן עשיית החשבון, מודגש באופן עבודת [[יום השבת]]{{הערה|זמן אמירת השיחה}}, כפי שהפסוק אומר{{ציטוטון|שבת להוי"ה אלוקיך}} - שהוי' חודר ומתגלה בשם אלוקים. ה[[תשובה]] שביום השבת היא [[תשובה עילאה]], וב[[שמחה]] גדולה, שמתבטלת מציאותו לגמרי ב[[לימוד התורה]]. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
[[קובץ:קידוש לבנה.jpg|250px|ממוזער|"ב[[בגד]]ים נאים וברחובה של עיר" <small>זלמן קליינמן</small>]] | [[קובץ:קידוש לבנה.jpg|250px|ממוזער|"ב[[בגד]]ים נאים וברחובה של עיר" <small>זלמן קליינמן</small>]] | ||
*'''אות י'.''' יש לערוך חשבון נפש גם על מנהג ה[[קידוש לבנה]]: ובהקדם - ביאור מעלת הקידוש לבנה: ברכת הלבנה, היא על המסלול הקבוע שה' [[טבע|הטביע]] בה, ועל ההתחדשות שלה בכל חודש. ומובא בגמרא{{הערה| | *'''אות י'.''' יש לערוך חשבון נפש גם על מנהג ה[[קידוש לבנה]]: ובהקדם - ביאור מעלת הקידוש לבנה: ברכת הלבנה, היא על המסלול הקבוע שה' [[טבע|הטביע]] בה, ועל ההתחדשות שלה בכל חודש. ומובא בגמרא{{הערה|סנהדרין מב א}}, שקידוש לבנה הוא כקבלת פני [[שכינה]]. ומבאר הרבי, שבזמן ה[[גלות]] אין ישראל רואים את פני השכינה. וחידוש הלבנה הוא סימן להם "שהם עתידים להתחדש כמותה" ולראות את פני השכינה{{הערה|ולגודל שמחה זו, עושים ריקודים בקידוש לבנה - כבשמחת נישואין.}}. | ||
*'''אות י"א'.''' הביאור לפי [[פנימיות התורה]]: ה[[ירח]] רומז ל[[ספירת המלכות]], שמעצמה אין לה כל גילוי ואור, והיא רק מקבלת מה[[שמש]] - [[זעיר אנפין]] (ששת הספירות). ולכן השינויים שבה, הם תוצאה משינויי גילוי הזעיר אנפין שמתגלה בה. וב[[ימות המשיח]] שיהיה אור ה[[לבנה]] כאור ה[[חמה]], יהיה שלימות הגילוי של ז"א במלכות, ושל הוי' באלקים. קידוש הלבנה מבטא את מעשינו ב[[גלות]] (במיעוט הירח) שעל ידה{{הערה|ככתוב בתניא "על ידי מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"}} באים ל[[גאולה]] (התחדשות הירח). | *'''אות י"א'.''' הביאור לפי [[פנימיות התורה]]: ה[[ירח]] רומז ל[[ספירת המלכות]], שמעצמה אין לה כל גילוי ואור, והיא רק מקבלת מה[[שמש]] - [[זעיר אנפין]] (ששת הספירות). ולכן השינויים שבה, הם תוצאה משינויי גילוי הזעיר אנפין שמתגלה בה. וב[[ימות המשיח]] שיהיה אור ה[[לבנה]] כאור ה[[חמה]], יהיה שלימות הגילוי של ז"א במלכות, ושל הוי' באלקים. קידוש הלבנה מבטא את מעשינו ב[[גלות]] (במיעוט הירח) שעל ידה{{הערה|ככתוב בתניא "על ידי מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות".}} באים ל[[גאולה]] (התחדשות הירח). | ||
*'''אות י"ב'.''' לאור החשבון שמשיח צריך לבוא, צריכים להוסיף בזהירות בקידוש לבנה, בכמה פרטים: ב[[בגד]]ים נאים, ברחוב העיר, ברוב עם הדרת מלך, ב[[זמן]] - אחרי ז' ימים למולד וב[[מוצאי שבת]], והעיקר: מתוך כוונה ובקשה ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]]. | *'''אות י"ב'.''' לאור החשבון שמשיח צריך לבוא, צריכים להוסיף בזהירות בקידוש לבנה, בכמה פרטים: ב[[בגד]]ים נאים, ברחוב העיר, ברוב עם הדרת מלך, ב[[זמן]] - אחרי ז' ימים למולד וב[[מוצאי שבת]], והעיקר: מתוך כוונה ובקשה ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]]. | ||