33,627
עריכות
עריכת ושיכלול הערך. לא מושלם!
אין תקציר עריכה |
(עריכת ושיכלול הערך. לא מושלם!) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:התועדות 770.jpg|ממוזער|350px|[[הרבי]] באמירת שיחה ב-[[770]]]]'''שיחה''' היא אמירת עניינים ב[[יהדות]] על ידי [[רב]] או [[אדמו"ר]] בפני [[תלמיד]]יו או [[חסיד]]יו. רמת ה"שיחה", משתנית מאדמו"ר לאדמו"ר ומרב לרב, לפי כישוריו וגדלותו ב[[תורה]]. לרוב כוללים השיחות גם ענייני [[התעוררות]] ב[[עבודת ה']] בהתבסס על [[פרשת השבוע]], מאמרי ומדרשי חז"ל ושיחות גדולי ישראל הקודמים. "שיחה" קלה משיעור-תורה ומכאן שמו "שיחה" - כמין התדברות על הנידונים העומדים על הפרק, באספקלריית היהדות. | |||
== שיחות | ==שיחות ב[[חסידות]]== | ||
הבעש"ט | בעולם החסידות קיבל המושג "שיחה" גם משמעות של דברי התעוררות והתחזקות לעבודת ה' ומתוך [[שמחה]]. זו הייתה דרכו של ה[[בעל שם טוב]], שהיה מסתובב בעיירות בהם גרו [[יהודי]]ם ומעורר את [[לב]]בות העם השבור והמיוסר, לשמחה בעבודת ה' ול[[אהבת ישראל]]. נוסף לכך היה גם מדבר שיחות בפני [[חסיד]]יו ומעריציו. בשיחות אלה היה הבעש"ט מניח את יסודות שיטתו החדשה בעבודת ה' ונטיעתם ב[[ראש]] ולב תלמידיו וחסידיו. | ||
חלק משיחותיו של הבעל שם טוב נדפסו בספרים; [[כתר שם טוב]] ו[[צוואת הרישב"ש]]. | |||
== | ==ב[[חסידות חב"ד]]== | ||
בחסידות חב"ד התרחב המושג עוד יותר ובא להבדיל ממעמד אמירת [[מאמר]] בו ה"[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו" של ה[[רבי]] ואין אומר המאמר, אלא כ[[צינור]] להעברת הדברים. ללא קשר, כביכול, לכישורי אומר המאמר. כמו כן אין קוטעים את אומר המאמר, אלא עומדים דוממים ומאזינים. בשיחה, לעומת זאת, יש מקום לשיקול [[דעת]] השומע וניתן לפנות בשאלה ישירה לרבי שבדרך-כלל גם היה מתייחס לשאלה, עונה עליה ופעמים אף מכוון את המשך השיחה בכיוון נטיית השאלה. היה זה ממש מעין "שיחה" של החסידים עם רבם. | |||
השיחות | בממלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. בשנת ה'[[תש"ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. היה זה ע"י [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. לאחר מכן הודפסו שיחותיו של [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], בסדרת [[ליקוטי דיבורים]]. | ||
==ב[[דור השביעי]]== | |||
שיחותיו של הרבי שליט"א (שהינו [[דור השביעי]] ל[[אדמו"ר הזקן]]) נאמרו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר. דבר זה מנע את הגישה הישירה אל הרבי במהלך אמירת השיחות ולא איפשר יחס דיאלוגי לכל משתתף. שיחותיו של הרבי שנאמרו לרוב במהלך ה[[התוועדות|התוועדויות]], היו מרכז הקשר של הרבי עם חסידיו. בהתוועדויות אלו הנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושא, התייחס לנושאים העומדים על הפרק, הכריז על ה"[[מבצעים]]" ועוד ועוד. חלק נכבד מהשיחות נאמרו על ידי [[הרבי]] בזדמנויות שונות; לאחרי [[תפילה|תפילות]], כינוסי ילדים ([[ראלי]]), אסיפות למסיימות [[בית רבקה]], מדריכות [[קעמפ אמונה]] ועוד. | |||
על השיחות היו חוזרים מיד לאחר ההתוועדות על ידי צוות "ה[[חוזר]]ים" בראשות ר' [[יואל כהן]] - החוזר הראשי. בהמשך נכתבו על ידי "מניחים", שתפקידם לרשום [[הנחה]] מהשיחה לאחר אמירתה ונדפסו בסדרות [[ספר השיחות - אדמו"ר שליט"א]] (בשפת ה[[אידיש]]) ו[[תורת מנחם - התוועדויות]] (בתרגום ועיבוד ל[[עברית]]). חלק מהנושאים המדוברים במהלך ההתוועדויות היו עוברים ליקוט ועיבוד ולאחר מכן [[מוגה|הגהה]] על ידי הרבי ונדפסו בסדרת ה[[לקוטי שיחות]]. | |||
==ראו גם== | |||
*[[התוועדות]] | |||
*[[חוזר]] | |||
*[[יואל כהן]] | |||
*[[ועד להפצת שיחות]] | |||
*[[ליקוטי שיחות]] | |||
*[[ספר השיחות תורת שלום]] | |||
*[[ספר השיחות - אדמו"ר שליט"א]] | |||
*[[תורת מנחם - התוועדויות]] | |||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||