2,913
עריכות
←סיכום
(←סיכום) |
(←סיכום) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
*'''ג'.''' בבריאה בפועל (שעל ידי עבודת האדם), יש יתרון לגבי הבריאה בכח (שעל ידי הקב"ה): בבריאה של ה', היה הגילוי ב[[שם אלוקים]]{{הערה|"בראשית ברא '''אלוקים'''"}} - [[צמצום]] והעלם האור האלוקי (או [[שם הוי']] שמתעלם באלוקים). וקיום העולם שבעבודת האדם, היה שבתוך העלם ו[[מציאות]] העולם - מתגלה שם הוי' שלמעלה מהעולם{{הערה|"ונח מצא חן בעיני '''הוי''''}}, וניכר בגלוי ש'''הוי' הוא האלוקים'''. | *'''ג'.''' בבריאה בפועל (שעל ידי עבודת האדם), יש יתרון לגבי הבריאה בכח (שעל ידי הקב"ה): בבריאה של ה', היה הגילוי ב[[שם אלוקים]]{{הערה|"בראשית ברא '''אלוקים'''"}} - [[צמצום]] והעלם האור האלוקי (או [[שם הוי']] שמתעלם באלוקים). וקיום העולם שבעבודת האדם, היה שבתוך העלם ו[[מציאות]] העולם - מתגלה שם הוי' שלמעלה מהעולם{{הערה|"ונח מצא חן בעיני '''הוי''''}}, וניכר בגלוי ש'''הוי' הוא האלוקים'''. | ||
*'''ד'.''' | |||
*'''ה'.''' | *'''ד'.''' גילוי הוי' באלוקים מתבטא בתוכן [[פרשת נח]], בהתייחסו על גרמי השמים ש"לא ישבותו" - שזה מורה שגם בעצמים [[גשמי]]ים אלו, מתגלה [[עצמות אין סוף]] - שלא ישבותו לעולם. עוד ביטוי לזה, ב"את [[קשת בענן|קשתי נתתי בענן]]" - שהוא השתקפות של ה[[שמש]] - גילוי, ב[[ענן]] - אדים העולים מהארץ הגשמית - שבמציאות הגשמיות (אלקים), מתגלה השמש (הוי"ה). | ||
*'''ו'.''' | |||
*'''ה'.''' המעלה שבעבודה 'בפועל' על העבודה 'בכח', מרומז ב[[פרשת לך לך]] שקוראים ב[[מנחה]] שבשבת זו. '''"לך לך"''' (פעמיים) הוא הליכת והתנהגות האדם בעולם, שלא בערך למצבו הקודם. ואז מתגלה ה'''"אשר אראך"''' - גילוי המהות העצמית של היהודי, שגם בהיותו במציאות העולם, הוא קשור עם אלוקות ומגלה אותה בעולם. | |||
*'''ו'.''' היות ושבת נח היא שבת כללית בנוגע לפועל, צריך לעשות בה חשבון נפש בנוגע לפועל ה[[שנה]] הקרובה. אך על החשבון להיות בהתאם לַשבת - שהוי' הוא האלקים, כפי שיובאר בהמשך. | |||
*'''ז'.''' | *'''ז'.''' | ||
*'''ח'.''' | *'''ח'.''' | ||