אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''תפילת העמידה''', או תפילת '''שמונה עשרה''' (על שם מספר ברכותיה) תוקנה על ידי עזרא הסופר ובית דינו ("אנשי כנסת הגדולה") בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]] לאחר שגלו ישראל מעל אדמתם על ידי נבוכדנאצר הרשע, התערבו בין הגוים, ולא ידעו כולם לערוך תפילה כראוי, עמדו ותקנו נוסח תפילה קבוע לכולם, והוא עיקרה של כל אחת משלשת התפילות, [[שחרית]] [[מנחה]] וערבית. | '''תפילת העמידה''', או תפילת '''שמונה עשרה''' (על שם מספר ברכותיה) תוקנה על ידי עזרא הסופר ובית דינו ("אנשי כנסת הגדולה") בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]] לאחר שגלו ישראל מעל אדמתם על ידי נבוכדנאצר הרשע, התערבו בין הגוים, ולא ידעו כולם לערוך תפילה כראוי, עמדו ותקנו נוסח תפילה קבוע לכולם, והוא עיקרה של כל אחת משלשת התפילות, [[שחרית]] [[מנחה]] וערבית. | ||
בתפילת זו יש שמונה עשרה ברכות בימות החול. בשלש הראשונות יש שבחים לה', בשתים עשרה (ועוד ברכה אחת "ולמלשינים" נוספה בשלב מאוחר יותר) | בתפילת זו יש שמונה עשרה ברכות בימות החול. בשלש הראשונות יש שבחים לה', בשתים עשרה האמצעיות בקשות לצרכי האדם והצבור (ועוד ברכה אחת "ולמלשינים" נוספה בשלב מאוחר יותר), ובשלש האחרונות הודיה לה'. בימי שבת וחג יש בה רק שבע ברכות. | ||
תפילה זו נקראת גם בשם "תפילת לחש", כיון שמתפללים אותה בשקט, באופן שרק המתפלל עצמו משמיע לאזניו את המילים. | תפילה זו נקראת גם בשם "תפילת לחש", כיון שמתפללים אותה בשקט, באופן שרק המתפלל עצמו משמיע לאזניו את המילים. | ||