תקנת המשקה: הבדלים בין גרסאות בדף

מאוחר יותר, ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]]{{הערה|1=י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.}}. הוסיף ותיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים. וכמובן שמאז, היה שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה היה ידוע לכולם ולא היה מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה"חייב אדם לבסומי" של הבחורים הוא ביינה של תורה{{הערה|1=ראה: שיחות קודש [[תש"ל]] חלק א' עמ' 658. שיחת אחרון של פסח [[תשמ"א]] - שיחות קודש [[תשמ"א]] חלק ג' ("אפשר לעשות זאת ברוחניות: שיחזור בעל פי ד' מאמרי חסידות או ד' ענינים ב"יינה של תורה", שבזה אין כל חשש. וכיון שעל ידי זה יהיה בוודאי בריא ברוחניות, יהיה בריא בגשמיות"). י"ב תמוז [[תשמ"ז]] - התוועדויות [[תשמ"ז]] חלק ד' ("ובאם רוצים לשתות יין באופן של למע' מהגבלות - שיוסיפו בלימוד תורת החסידות, פנימיות התורה, הנקראת "יין" ("יינה של תורה"), ושההתמסרות בהלימוד ("אריינוואַרפן זיך") תהי' בהוספה עד לאופן שלמעלה ממדידה והגבלה"). וכן אמר פעם לא' מהתמימים ביחידות שביקש היתר לשתות יותר מהשיעור בטענה שזה יעזור לו בעבודותו הרוחנית: "מדוע לעשות זאת על ידי כאלו דברים גשמיים וחומריים, אפשר לעשות זאת על ידי לימוד חסידות בשופי" (מפי ה[[משפיע]] הרב שלום חריטונוב) ועוד.}}.