חכמות חיצוניות: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 949 בתים ,  5 באוקטובר 2020
עריכה אנציקלופדית; בקשת מקור
(←‏ההיתר: כפילות - הרי זה תוכן המכתב!)
(עריכה אנציקלופדית; בקשת מקור)
שורה 32: שורה 32:
הרבי הדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=102 שיחת י"ג תמוז תשמ"ב].}}.
הרבי הדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=102 שיחת י"ג תמוז תשמ"ב].}}.


==התייחסות הרבי מליובאוויטש==
==לימוד בקולג'==
במענה לשני בחורים ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד בקול'ג (הנקרא גם אונברסיטה) , השיב הרבי שעל הקול'ג [[חז"ל]] אומרים:ודברת בם - ולא בדברים בטלים ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית ועיקרו זה המקצוע ואינו מתייחס לטפל, הרבי לא שולל זאת. אך כאשר אדם לומד בקול'ג עבור להיות מצוי חלילה בתרבות, לדעת על אישים מדענים היסטורים (וכלשון הרבי: "לדעת על שקספיר איינשטיין וכו'"), חל איסור ללכת ללמוד שם.  
במענה לשני בחורים ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד בקולג' (מכללה) , השיב הרבי שעל הקול'ג [[חז"ל]] אומרים: ודברת בם - ולא בדברים בטלים ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית ועיקרו זה המקצוע ואינו מתייחס לטפל, הרבי לא שולל זאת. אך כאשר אדם לומד בקולג' כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: "לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'"), חל איסור ללכת ללמוד שם.  


הרבי הוסיף שאם הולכים למטרת לימוד מקוצע, צריך להיות בטוחים שאך ורק המקצוע הוא המטרה, וכל הדברים המתלווים לזה (למשל ידיעות בהיסטוריה וכדו') אסור להתייחס אליהם. אם הולכים במטרה להרוויח עוד כמה מושגים על הדרך, הדבר אסור בתכלית.
הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך לקולג', כדי שיהיה "בן אדם" ויתמצא בהסיטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: "מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי"... הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד בקולג' אסורה לגמרי{{מקור}}.
 
הרבי סיפר אז שנכנסה אליו פעם אשה אשר שומרת תומ"צ, וכך גם בעלה, ובנם הולך ללמוד בתיכון. הרבי שאל אותם מה בדעתם לעשות כאשר הילד יגמר את לימודיו בתיכון, וענו לרבי שבכוונתם לשלוח לקול'ג (כיוון שהוא צריך להיות 'בן אדם'). הרבי שאל אותם, מה יזיק לו אם יהיה בקיא בש"ס ובפוסקים, והאשה ענתה לרבי שהוא אמנם יהיה גאון כך, אך לא יגדל כבן אדם, לא יהיה לו מושג בהסיטוריה ובלימוד חכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד רבא, והיא ענתה לרבי: "מדוע לי לדעת? הרי איני פגשתי אותו מעודי"...
הרבי סיים וקבע שבצורה כזאת , אשר ישנם עוד מטרות, הלימוד בקול'ג אסורה לגמרי.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אומות העולם]]
[[קטגוריה:אומות העולם]]