התקשרות: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 3,137 בתים ,  5 באוקטובר 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:


נוסף לכך הביטול לנשיא הדור מוכרח גם בעבודת ה[[נשמה]] בהתעלותה מדרגה לדרגה בקדושה עצמה.{{הבהרה}}{{הערה|לקוטי שיחות חלק ג עמוד 808}}
נוסף לכך הביטול לנשיא הדור מוכרח גם בעבודת ה[[נשמה]] בהתעלותה מדרגה לדרגה בקדושה עצמה.{{הבהרה}}{{הערה|לקוטי שיחות חלק ג עמוד 808}}
==התקשרות במעשה בפועל==
ב[[לוח היום יום]] לכ"ד [[סיון]] כותב הרבי: "השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי, מאחר שאין אני מכירו פנים.. ההתקשרות האמיתית היא על ידי לימוד התורה, כשהוא לומד [[מאמר|המאמרי]] חסידות שלי, קורא את [[שיחה|השיחות]] ומתחבר עם ידידי [[אנ"ש]] ותלמידי [[תמים|התמימים]] יחיו בלימודם [[התוועדות חסידית|ובהתועדותם]], ומקיים בקשתי באמירת [[תהלים]] ובשמירת זמני הלימודים - הנה בזה היא ההתקשרות".
מובן כי ההתקשרות תובעת מהחסיד מעשה בפועל.
==התקשרות בהרגש הלב==
לאידך, רבים הם המקומות בהם מבואר בטוב טעם ענין ההתקשרות בהרגש הלב.
דוגמה נאמרה בשיחת אחרון של פסח [[תשי"א]]: "חסיד הוא כמו עז שממלאת את תפקידה לתת [[חלב]] ואינה יודעת שום דאגה למזונותיה, כיון שבעליה דואג לספק לה כל צרכיה. כך חסיד צריך למלא את התפקיד שדורש ממנו הרבי ובמילא ידאג הרבי לכל עניניו".
זו אחת מהההנחות שנמצאים ברגש של החסיד, שהוא מרגיש כלפי הרבי כמו 'עז', היינו, רגש של [[ביטול]] מוחלט.
==המעלה והצורך בשניהם==
עולה בבירור - המעלה והצורך בשני הענינים. כי שניהם אכן נדרשים, ואי אפשר לזה בלא זה. א' משלים את השני והם בעצם ענין אחד. אי אפשר לרגש בלא קיום ההוראות בפועל. כי אהבה שאינה מולידה קיום מצוות בפועל שייכת לדמיונות שווא.
ויתירה מזו: דוקא המעשה בפועל הוא-הוא הדרך לרגש בלב ממש. שהרי כלל ידוע הוא{{הערה|1=מובא בספר החינוך (מצוה טז).}} ש"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות". דהיינו, שבכדי לעורר את לב החסידים והתמימים להתקשרות ואהבה לרבי, הוא רק על ידי קיום הוראותיו. כשאדם משקיע עצמו במעשה בפועל, הרי המעשים שהוא עושה יוצרים אצלו רגש ההזדהות - הקשר והאהבה.
וכפי שכותב הרבי{{הערה|1=[[אגרות קודש]] חכ"א ע' סא.}}:
"אמרתי פה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] עם אנ"ש והתמימים. דהנה ההתקשרות צריכה להיות בכל הכוחות שאפשר. והנה, לכל לראש אצל חסידי חב"ד כשמו כן הוא, שצריך להתקשר ב[[חב"ד]] היינו בפשטות ללמוד [[מאמר|מאמרי]] כ"ק הנשיא כיון שכוונת אומר המאמרים הוא המשכת חב"ד ב[[מדות]] ושינוי המדות על ידם, הרי זה מכריח התקשרות על ידי שוהלכת בדרכיו ועל פי הוראותיו במדות ו[[מחשבה]] דיבור ו[[מעשה]], אבל כל זה נוגע.. בכח או כחות פרטיים ועל כל פנים בכחות הגלויים, ועל כן כיון שעדיין נשאר הספק באיזה דרך מוליכין אותו, הרי זה מטיל ספק באיזה מקום מקושר הוא בפנימיותו ועצמותו.."


==דרכי ההתקשרות==
==דרכי ההתקשרות==
שורה 63: שורה 39:
===דמי מעמד===
===דמי מעמד===
{{ערך מורחב|דמי מעמד}}
{{ערך מורחב|דמי מעמד}}
אחת מדרי ההתקשרות היא נתינת דמי מעמד המיועדים להחזקת משפחתו של הרבי. [[הרבי הריי"צ]] נהג, ולאחריו המשיך הרבי]] במנהג זה, להעביר את רובם של דמי המעמד אל [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו[[לשכת חשאין]] (אחת ממחלקות מחנה ישראל).


===קיום הוראותיו===
===קיום הוראותיו===
===הנהגות נוספות===
===הנהגות נוספות===
*'''[[יחידות]]'''.
*'''[[אמירת פרק הרבי]]''' - בין החסידים התקבל המנהג, כי בעת אמירת [[שיעור התהילים היומי]] שתיקן [[הרבי הריי"צ]] לומר לאחר ה[[תפילה]], מוסיפים ואמרים את פרק התהילים המתאים למספר שנותיו של הרבי.
*'''[[אמירת פרק הרבי]]''' - בין החסידים התקבל המנהג, כי בעת אמירת [[שיעור התהילים היומי]] שתיקן [[הרבי הריי"צ]] לומר לאחר ה[[תפילה]], מוסיפים ואמרים את פרק התהילים המתאים למספר שנותיו של הרבי.
*'''אמירת הפסוק באלוקי נצור''' - יישנה סגולה לומר לפני סיום קטע ברכ אלוקי נצור שבסוף תפילת [[שמונה עשרה]] פסוק המתחיל ומסתיים באותן אותיות בהן מתחיל ומסתיים שמו של המתפלל{{הערה|מקורו של המנהג הוא ב[[פירוש רש"י]] על מיכה, והוא גם הובא בקיצור של"ה דף פ; בערוך השולחן סימן קכב, ח; בכף החיים על אורח חיים סוף סימן קכ"ב ועוד}}. בין חחסידים, נהוג לומר באותה עת את הפסוקים המתאימים לשמו של רבם (פסוקי השם של הרבי: מאור עיננים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם, מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל){{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 12}}.  
*'''אמירת הפסוק באלוקי נצור''' - יישנה סגולה לומר לפני סיום קטע ברכ אלוקי נצור שבסוף תפילת [[שמונה עשרה]] פסוק המתחיל ומסתיים באותן אותיות בהן מתחיל ומסתיים שמו של המתפלל{{הערה|מקורו של המנהג הוא ב[[פירוש רש"י]] על מיכה, והוא גם הובא בקיצור של"ה דף פ; בערוך השולחן סימן קכב, ח; בכף החיים על אורח חיים סוף סימן קכ"ב ועוד}}. בין חחסידים, נהוג לומר באותה עת את הפסוקים המתאימים לשמו של רבם (פסוקי השם של הרבי: מאור עיננים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם, מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל){{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 12}}.