משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 2,044 בתים , 13 ביולי 2021

מ

החלפת טקסט – "{{בעבודה}} " ב־""

חזותיקוד ויקי

חלוקה בוט

בוטים, מפעילי מערכת

27,062

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה}}
+'''גודל דף זה – {{PAGESIZE:משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות}} בתים'''
 ==החסידות הכללית==
@@ שורה 8: / שורה 9: @@
 ==בחב"ד==
 ===אדמו"ר הזקן===
-לאחר הסתלקות [[המגיד ממזריטש]] ב[[תקל"ג]] התחלקו גדולי תלמידיו בערים שכל אחד מפיץ את החסידות בעיר אחרת, [[אדמו"ר הזקן]] התיישב ב[[ויטבסק]], [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] ב[[הורודוק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]] ב[[קאליסק]], כאשר בראשם עומד [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] כרא עדת החסידים{{הערה|בשיחת ליל שמח"ת תשמ"ח (ראה "התוועדויות" שם סעיף יט) דן הרבי בתקופה הזאת, שבין כהונת הרב המגיד ממעזריטש לבין כהונת כ"ק אדמו"ר הזקן, אם אפשר להחשיבה כתקופה אמצעית, שבה כיהן הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק כמנהיג החסידים ברוסיה הלבנה, והיינו שגם הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק צריך להמנות ברשימת הנשיאים אצל חסידי חב"ד}}, לאחר עליית רבי מנחם מענדל מויבסק ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תקל"ז]] התיישב [[אדמו"ר הזקן]] ב[[הורדוק]].
+====אסיפות תלמידי המגיד====
+{{ערך מורחב|אסיפות תלמידי המגיד}}
+לאחר פטירתו של [[המגיד ממזריטש]] התאספו גדולי תלמידיו לאסיפה, במהלך האסיפה הוכתר [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] כמנהיג עדת החסידים, במהלך השנים נערכו כמה כמה אסיפות כאילו שבהם הוחלט אודות התנהגות תלמיי המגיד, ומינויים שונים.
+====קבלת הנשיאות====
+לאחר הסתלקות [[המגיד ממזריטש]] ב[[תקל"ג]] התחלקו גדולי תלמידיו בערים {{הערה|בהתאם לתוצאות האסיפה}} שכל אחד מפיץ את החסידות בעיר אחרת, [[אדמו"ר הזקן]] התיישב ב[[ויטבסק]], [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] ב[[הורודוק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]] ב[[קאליסק]], כאשר בראשם עומד [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] כרא עדת החסידים{{הערה|בשיחת ליל שמח"ת תשמ"ח (ראה "התוועדויות" שם סעיף יט) דן הרבי בתקופה הזאת, שבין כהונת הרב המגיד ממעזריטש לבין כהונת כ"ק אדמו"ר הזקן, אם אפשר להחשיבה כתקופה אמצעית, שבה כיהן הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק כמנהיג החסידים ברוסיה הלבנה, והיינו שגם הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק צריך להמנות ברשימת הנשיאים אצל חסידי חב"ד}}, לאחר עליית רבי מנחם מענדל מויבסק ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תקל"ז]] התיישב [[אדמו"ר הזקן]] ב[[הורדוק]].
 באותו העת [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]] מינו את [[אדמו"ר הזקן]], רבי [[ישראל מפולוצק]] ורבי [[ישכר דוב מליובאוויטש]] כמנהיגי עדת החסידים:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=והנה בעז"ה כעת עמכם גדולים חקרי לב, חכמי חרשים ונבוני לחשים, גדולי העצה, מפורסמים בתורה ויראת ה' כל ימיהם, חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, ה"ה הרב המגיד החסיד ומפורסם בתורה וביראה, איש אלקי קדוש יאמר לו כבוד מוהר"ר ישראל פאליצקר ה' ישמרהו, וכבוד הרב מוהר"ר ישכר בער סג"ל, מ"מ דק' לובאוויטש, וכבוד הרב מוהר"ר שניאור זלמן נ"י, ה' ישמרם ויהי שמם לעולם, והחוט המשולש וכו', אשר בעז"ה בידם טובם מרב טוב הגנוז והצפון להאיר עיניהם ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם אמת|מקור=?}}
@@ שורה 15: / שורה 22: @@
 אחרי שקיבל את הנשיאות, היו כמה שהתנגדו לכך והשמיצו אותו, כאשר אחד מאותם מתנגדים נפגש עם [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]], הוא סירב לראות אותו בגלל פגיעתו ב[[אדמו"ר הזקן]].כל אותו העת חיזקו אותו [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]] ושלחו מכתבים לתלמידיהם שבו הם מכתירים כהמנהיג הבלתי מעורר של החסיים בליטא ורוסיה.
+====תקנות ליאזנא====
+עם התמנותו של [[אדמו"ר הזקן]] לנשיא עדת החסידים, נהרו אליו החסידים, בעקבות כך ייסד [[אדמו"ר הזקן]] את [[תקנות ליאזנא]] המגבילות את הנסיעה אליו:
+{{ערך מורחב|תקנות ליאזנא}}
+*כל חסיד רשאי להגיע רק פעם אחת בשנה לליאזנא{{הערה|1=מלבד ארבע מועדים בשנה בהם כולם יכולים להגיע לליובאוויטש, ובלבד שיהיה להם מספיק כסף לקנות אוכל ולשכור מקום לשינה: [[שמחת תורה]], [[שבת חנוכה]], [[פורים]], ו[[שבת שובה]].}}.
+*חסיד שהיה פעם אחת אצל הרבי, רשאי להגיע רק ב[[שבת מברכים|שבתות 'מברכים']].
+*אין להגיע בחודשים חשון ו[[ניסן]] לליאזנא.
+*קודם הכניסה אל הרבי ל[[יחידות]] יש לשכור דירה בעיר למשך שבועיים, ולעסוק בהכנה לכניסה ליחידות.
+*אין לאף אחד מהבאים לליאזנא להתארח על דעת עצמו, אלא רק באמצעות הממונה.
+*כתיבת הפיתקה עם בקשת הברכה מהרבי, צריכה להתבצע בבית, קודם הנסיעה לליאזנא{{הערה|1=בספר 'מאה שערים' הובאה תקנה נוספת, שבהיות ורבו הטעויות סופרים ב'הנחות' של מאמרי ה[[דא"ח]] מאדמו"ר הזקן, כל אחד ואחד מהחסידים שמגיע לרבי מחוייב להביא יחד עימו את כל כתבי היד שברשותו, על מנת שאחיו של [[אדמו"ר הזקן]] יגיה אותם מטעויות, ובאם לא יביא את כתבי היד שברשותו - לא יניחו לו להיכנס ליחידות.}}.
 ====המחלוקת עם רבי [[אברהם מקאליסק]]====
@@ שורה 31: / שורה 48: @@
 ===אדמו"ר האמצעי===
+====קבלת הנשיאות====
+{{ערך מורחב|מסע ההכתרה (תקע"ג)}}
+מיד לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד טבת]] [[תקע"ג]] פנו החסידים ל[[אדמו"ר האמצעי]] שיתמנה ל[[רבי]].
+[[אדמו"ר האמצעי]] הסכים אום אז פרץ ויכוח איפה הוא ישכון, לאחר שלושה חודשים של וויכוח בחר [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ליובאוויטש]] כעיר מושבתו
+במשך שלוש חדשים נדד אדמו"ר האמצעי בין קהילות החסידים עד שהגיע ב[[י"ח אלול]] [[תקע"ג]] ל[[ליובאוויטש]].{{הערה|מבוא ל"פוקח עוורים" עמודים 25 - 26}}
 ====חב"ד סטרשלה====
 {{ערך מורחב|חב"ד סטרשלה}}
@@ שורה 36: / שורה 61: @@
 חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של ר' [[אהרן מסטרשלה]] ולייסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - עירו של [[אדמו"ר הזקן]] לאשווע, עיירת הולדתו (בית רבי, תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו).}} הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי [[יהודה לייב מינוביץ'|יהודה לייב]] התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו חילוקי דעות גם בין רבי אהרון ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהיה עד אז חברו הטוב ולמד איתו בחברותא.
+====השנים הראשונות לנשיאות====
+בעת מסעו של [[אדמו"ר האמצעי]] ניסו המתנגדים לשלוח מרגלים שישכנעו את החסידים לא להתקשר ל[[אדמו"ר האמצעי]], גם אחרי שביתתו של [[אדמו"ר האמצעי]] הם ניסו אבל נכשלו, חסידיו של [[אדמו"ר האמצעי]] היא מאוד מקושרים אליו, עד שהוא היה שלוח אותם לעיירות רחוקות לגור בלי מניין והם היו מקיימים את הוראותיו.{{הערה|קונטרס לימוד החסידות עמ' 9-8}}.
+באותו העת החלו החסידים להתרבות, בשנה הראשונה לנשיאות [[אדמו"ר האמצעי]] היו לו 15 אלף חסידים ובשנה השנייה כל פלך צ'רניגוב היה מלא בחסידי חב"ד, כמו כן [[אדמו"ר האמצעי]] הזהיר את חסידיו שלא לדבר עם המתנגדים, מה שהפחית את ההתנגדות לחסידות.{{הערה|קונטרס לימוד החסיות עמודים 8-9}}
 ===אדמו"ר הצמח צדק===
-====התפצלות חסידות חב"ד תרכ"ו====
+{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק}}
-{{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)}}
-התפצלות חסידות חב"ד תרכ"ו הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]].
-במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.
+===אדמו"ר המהר"ש===
+{{ערך מורחב|משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות של אדמו"ר המהר"ש}}
-===אדמו"ר המהר"ש===
+===אדמו"ר הרש"ב===
 ====חורבן ליובאוויטש====
 {{ערך מורחב|חורבן ליובאוויטש}}
-===אדמו"ר הרש"ב===
+====קבלת הנשיאות====
-====המלאכים====
+ל[[ראש השנה]] [[תרנ"ג]] הגיעו מאות חסידים, ואז בפעם הראשונה החל [[אדמו"ר הרש"ב]] ךהגיד מאמר  חסידות "א"ר אבוהו כו' אמרו לפני כו'", [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא שזו הפעם הראשונה שראה את החסיר רבי לייב הופמן חוזר חסידות, ב[[י"D תשרי]] [[תרנ"ג]] היה יום היארצייט העשירי של [[אדמו"ר המהר"ש]] והפעם הראשונה שהחסידים התעודדו מחדש.
-{{ערך מורחב|המלאכים}}
-בשנת [[תרס"א]] הביא ר' [[מנחם מניש מונסזון]] את הרב [[חיים אברהם דובער לוין|אברהם לוין]] שילמד את בנו, יהודה לייב. [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז כבן עשרים וניהל את [[ישיבת תומכי תמימים]] היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. [[אדמו"ר הרש"ב]] השיב לבנו שלא כדאי להרבות יותר מידי ב[[דיבור]] ושלא יתבטל מ[[לימוד תורה]] בעקבות כך.
-ב[[חודש כסלו]] שנת [[תרס"ב]] ארגן אדמו"ר הריי"צ, בהוראת אביו, [[התוועדות]] לכבוד [[י"ט בכסלו]] שהכניסה חיות והתלהבות ב[[ליובאוויטש]]. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו"ר הרש"ב. [[אדמו"ר הרש"ב]] לא קיבל את דבריו, אז החליט לעזוב את ליובאוויטש ונסע ל[[ארצות הברית]].
+בשנת [[תרנ"ד]] התחיל [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבוע את מקומו במקום אביו, ולקבל את הנשיאות בכל הפרטים כולל [[יחידות]].
-בהגיעו ל[[ארצות הברית]] התהלך בחוצות בלבוש חרדי, שהיה דבר לא מקובל באותם זמנים, ובשל כך והדרת תואר פניו כונה "המלאך". תלמידיו וחסידיו נקראו על שמו "המלאכים". בהיותו באמריקה התחילו להתקבץ סביבו תלמידים מ[[ישיבת "תורה ודעת"]] ומישיבת "ר' חיים ברלין". לאחר זמן פתחו תלמידיו ישיבה בשם "נתיבות עולם".
+====השנים הראשונות לנשיאות===
 ===אדמו"ר הריי"צ===
@@ שורה 89: / שורה 116: @@
 |'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' {{שורה אחת|הענף המרכזי}} || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.
 |}
-{{ביאורים}}
 {{הערות שוליים}}
+<references group="hebrew"/>

משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות: הבדלים בין גרסאות בדף

משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות (עריכה)

גרסה מ־10:21, 13 ביולי 2021