1,323
עריכות
בעריכה
אין תקציר עריכה |
(בעריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''נפש אלוקית''' היא הנפש הקדושה שיש בכל [[יהודי]] הקשורה בהקב"ה באופן שהיא חלק אלוקה ממעל ממש. הנפש האלוקית, יחד עם ה[[נפש הבהמית]] הם שתי הנפשות שיש בכל יהודי, | '''נפש אלוקית''' היא הנפש הקדושה שיש בכל [[יהודי]] הקשורה בהקב"ה באופן שהיא חלק אלוקה ממעל ממש. הנפש האלוקית, יחד עם ה[[נפש הבהמית]] הם שתי הנפשות שיש בכל יהודי, ועבודתו של היהודי בעולם הזה היא להשליט את הנפש האלוקית על הנפש הבהמית. | ||
לנפש האלוקית יש [[עשר ספירות]] שהם בבחינת קדושה, שענין [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] של הנפש האלוקית הוא השכלה והתבוננות באלוקות, וענין ה[[מידות]] הנפש האלוקית הוא לאהוב את ה' ולירא ממנו, ולחפוץ לעשות מצוותיו. | |||
מלבד עשר הספירות יש לנפש האלוקית שלושה לבושים, שבהם מתלבשת הנפש בגוף, ועל ידיה מתקשרת בה' על ידי תורה ומצוות. | |||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
| שורה 13: | שורה 15: | ||
==עשר ספירותיה== | ==עשר ספירותיה== | ||
לנפש האלוקית ישנם [[עשר ספירות]] בהם היא מתלבשת. | לנפש האלוקית ישנם [[עשר ספירות]] בהם היא מתלבשת. עשר הספירות של הנפש האלוקית נחלקות מעשר הספירות של הנפש הבהמית, שהם בבחינת קדושה. שענין ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] של הנפש האלוקית הוא להשכיל ולהתבונן באלוקות, וענין ה[[מידות]] של הנפש האלוקית הוא [[אהבת ה']] ויראתו, והרצון לעשות מצוותיו. | ||
ענינם של הספירות של הנפש האלוקית מבואר ב[[תניא - פרק ג'|פרק ג']] של ספר ה[[תניא]]. כפי המבואר שם, ענין כח המשכיל שיש בנפש האלוקית הוא [[ספירת החכמה]] שהיא נקראת "כח מה". וכאשר הוא משכיל דבר מן הכח אל הפועל, זהו [[ספירת הבינה]] של הנפש אלוקית. וספירות החכמה והבינה נקראות בשם אב ואם, שהם המולידות את המידות. | |||
==לבושיה== | ==לבושיה== | ||