תהלים ק"ל: הבדלים בין גרסאות בדף

| תוכן = '''א''' שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: צ.{{ש}}

'''ב''' אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי: תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת - לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.{{ש}}

'''ג''' אִם-עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ - אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.{{ש}}

'''ד''' כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה - לְמַעַן, תִּוָּרֵא.{{ש}}

'''ה''' קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי; וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.{{ש}}

'''ו''' נַפְשִׁי לַאדֹנָי--    מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.{{ש}}

'''ז''' יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-ה': כִּי-עִם-ה' הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.{{ש}}

'''ח''' וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל - מִכֹּל, עֲו‍ֹנֹתָיו.

'''תהלים ק"ל''' הוא המזמור ה-[[גמטריה|130]] ב[[ספר התהלים]].

*כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה. בחסידות{{הערה|מאמר[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&st=&pgnum=294 ד"ה כי עמך הסליחה תש"ט]|שם=תשט|}} מבואר ש"כי עמך הסליחה" דוקא עמך - עם ה', כי [[מלך]] בשר ודם לא תמיד יכול לסלוח מפני היותו מוגבל בשרים יועצים וממלכתו; אך ה' אין מי שמונע ממנו לסלוח. שהיותו סולח, הוא סיבה ל[[יראה]] ולא ל[[אהבה]], ומובא [[משל]] מ[[האדמו"ר הזקן]], לבעל חוב שאינו מצליח לשלם את חובו, שאם מלווהו הוא אדם קשה וידרוש ממנו לשלם הכל לאלתר - הוא לא יתייאש ולא יצליח לשלם אפילו קצת; אבל אם המלווה הוא סלחן ויציע לו תשלומים נוחים יצליח לשלם הכל.

*לְמַעַן תִּוָּרֵא. בחסידות{{הערה|שם=תשט|}} מבואר שהיות ה' סולח, הוא סיבה ל[[יראה]] ולא ל[[אהבה]], ומובא [[משל]] מ[[האדמו"ר הזקן]], לבעל חוב שאינו מצליח לשלם את חובו, שאם מלווהו הוא אדם קשה וידרוש ממנו לשלם הכל לאלתר - הוא לא יתייאש ולא יצליח לשלם אפילו קצת; אבל אם המלווה הוא סלחן ויציע לו תשלומים נוחים יצליח לשלם הכל. כך היהודי הוא בירידת נשמתו ל[[עולם הזה]] נעשה בעל חוב לקיים תורה ומצוות, ואם ה' סולח לו בימי התשובה, אז הוא מגיע ליראה ב[[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]].

{{הערות שוליים|}}