|
|
| שורה 100: |
שורה 100: |
|
| |
|
| בשנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ז]] נהג [[הרבי]] [[התוועדות עם הרבי|להתוועד]] באור לכ"ט באלול, והיה אומר שיחות וגם מאמר דא"ח. התוועדות זו היתה גם כעין "קבלת פנים" לחסידים האורחים [[נסיעה לרבי|שבאו אל הרבי]] לראש השנה. | | בשנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ז]] נהג [[הרבי]] [[התוועדות עם הרבי|להתוועד]] באור לכ"ט באלול, והיה אומר שיחות וגם מאמר דא"ח. התוועדות זו היתה גם כעין "קבלת פנים" לחסידים האורחים [[נסיעה לרבי|שבאו אל הרבי]] לראש השנה. |
|
| |
| ==עיון בפירוש המלות דראש השנה==
| |
| הוראת נשיאינו הק', אשר היורד לפני התיבה - ובפרט בימים הנוראים - יעבור תחילה על התפילות, ובפרט הפיוטים, לדעת לכל הפחות את פירוש המלות. ואף אם עשה כזה לפני שנה, הנה יעשה ככה גם בכל שנה קודם שיורד לפני התיבה בתור ש"ץ{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר יא, עמ' טז}}.
| |
|
| |
| הוראת מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] להעובר לפני התיבה בראש השנה ויוהכ"פ, לעבור על פירוש המלות לכל הפחות כפשוטו - הן של התפילה והן של הפיוטים - בימים שלפניהם{{הערה|שם, ז. עמ' שסג}}.
| |
|
| |
| ובטח נוהג הוא בזה כמו שנהגו מאז, שהש"ץ ילמד פירוש המלות של כל הפיוטים (נוסף על פירוש המלות של התפילה). ולאו מלתא זוטרתא היא, ובפרט בפיוטים המיוסדים על מאמרי רז"ל אשר במדרשים וכו'{{הערה|שם, ד, עמ' תעז}}.
| |
|
| |
| המנהג הטוב של ישראל, ואפילו של גדולי ישראל שהיו ש"ץ, לעבור ולחזור קודם ראש השנה ויום הכיפורים על התפילות והפיוטים עם פירוש המלות שבהם, וגם מדרשות רז"ל{{הערה|שם, ו, עמ' שכד}}.
| |
|
| |
| ==אמירת [[תהלים]] קודם ערבית דראש השנה==
| |
| קודם [[תפילת מעריב]] - אמירת תהלים{{הערה|ספר המנהגים}}.
| |
|
| |
| ===אצל הרבי===
| |
| אחר אמירת התהלים שלפני תפילת ערבית, היה הרבי מתחיל לנגן "אבינו מלכנו" (וכן קודם כל התפילות דר"ה).
| |
|
| |
| בשנת תשד"מ לא נגנו "אבינו מלכנו" קודם תפילות ערבית (שאין אומרים בהן "אבינו מלכנו" בפועל), ונתבאר הטעם בשיחת היום השני דראש השנה דההיא שתא. ומאז לא היתה דומה שנה לחברתה, הן ב[[תפילת ערבית]] והן בשאר התפילות.
| |
|
| |
| בשנת תשנ"ב, נגנו "אבינו מלכנו" רק קודם [[תפילת ערבית]] של היום השני.
| |
|
| |
|
| {{ראש השנה}} | | {{ראש השנה}} |