משתמש:שמואל חיים/תמונת אדמו"ר הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "קובץ:התמונה הידועה של אדמור הזקן שאותה הפיץ ר' שמריהו שניאורסון.jpg|ממוזער|התמונה שצוירה...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:התמונה הידועה של אדמור הזקן שאותה הפיץ ר' שמריהו שניאורסון.jpg|ממוזער|התמונה שצוירה בשנת תרמ"ח ע"י בוריס שץ ופורסם ע"י רבי שמריהו שניאורסון]]
[[קובץ:התמונה הידועה של אדמור הזקן שאותה הפיץ ר' שמריהו שניאורסון.jpg|ממוזער|התמונה שצוירה בשנת תרמ"ח ע"י בוריס שץ ופורסם ע"י רבי שמריהו שניאורסון]]
'''תמונתו של רבי שניאור זלמן מליאדי''' צוירה בשנת [[1798]] בעת [[מאסר וגאולת רבי שניאור זלמן מליאדי|מאסרו]], במשך שנים התפרסמו שמועות אודות מיקום הציור, בשנת [[1888]] פרסם [[רבי שמריהו שניאורסון]] על מציאת הציור, והציור התפרסם בכל העולם כציורו של [[רבי שניאור זלמן מליאדי]], בשנת [[1927]] פרסם הצייר [[בוריס שץ]] בעיתון [[הארץ]] שהציור מזויף, והדבר הביא לפולמוס נרחב.
'''תמונת אדמו"ר הזקן''' צוירה בשנת [[תקנ"ט]] בעת [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו]], במשך שנים התפרסמו שמועות אודות מיקום הציור, בשנת [[תרמ"ח]] פרסם [[רבי שמריהו שניאורסון]] על מציאת הציור, והציור התפרסם בכל העולם כציורו של [[אדמו"ר הזקן]], בשנת [[תרפ"ז]] פרסם הצייר בוריס שץ בעיתון [[הארץ]] שהציור מזויף, והדבר הביא לפולמוס נרחב.


על אף הפולמוס, ב[[חב"ד]] מפרסמים את התמונה כתמונתו של [[רבי שניאור זלמן מליאדי]].
על אף הפולמוס, ב[[חב"ד]] מפרסמים את התמונה כתמונתו של [[ראדמו"ר הזקן]].


==רקע==
==רקע==
{{ערך מורחב|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו}}}
אדמו"רי חב"ד הראשונים נמנעו מלעמוד לצילום או לציור, בעיקר משום הבעיה ההלכתית שבדבר<ref>משום איסור "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".</ref>  ולכן קשה למצוא תמונות או ציורים מאדמו"רי חב"ד הראשונים (חוץ מתמונות או ציורים שבוצעו במחטף).
אדמו"רי חב"ד הראשונים נמנעו מלעמוד לצילום או לציור, בעיקר משום הבעיה ההלכתית שבדבר<ref>משום איסור "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".</ref>  ולכן קשה למצוא תמונות או ציורים מאדמו"רי חב"ד הראשונים (חוץ מתמונות או ציורים שבוצעו במחטף).


בשנת [[תקנ"ט]] ([[1978]]) [[אסיר|נאסר]] [[רבי שניאור זלמן מליאדי]] למשך חודשיים, במהלך המאסר הוא הוכרח על ידי אנשי בית הסוהר להתייצב לציור, ע"פ אחד התאוריות {{הערה|הספר 'קיסר און רבי', כרך רביעי, ניו-יארק 1949, ע' 17-11}} הרעיון לצייר את קלסתר פניו של אדמו"ר הזקן היה של הרוזן צ'רטוריז'סקי, (ידידו של [[יורש עצר|יורש-העצר]] [[אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה|אלכסנדר]]) שקנה את התמונה מאת הצייר גלבצ'בסקי במחיר 800 רובל כסף.
בשנת [[תקנ"ט]] (1978) נאסר [[אדמו"ר הזקן]] למשך חודשיים, במהלך המאסר הוא הוכרח על ידי אנשי בית הסוהר להתייצב לציור, ע"פ אחד הסבראות {{הערה|הספר 'קיסר און רבי', כרך רביעי, ניו-יארק 1949, ע' 17-11}} הרעיון לצייר את קלסתר פניו של אדמו"ר הזקן היה של הרוזן צ'רטוריז'סקי, (ידידו של יורש-העצר אלכסנדר) שקנה את התמונה מאת הצייר גלבצ'בסקי במחיר 800 רובל כסף.


הציור עבר בירושה במשך כמה דורות עד שנקנה ע"י הגראף טישקעוויץ , שהחזיקו בביתו במשך כמה שנים בלי שאיש יגע בו. כל פעם שאורחיו או מכריו ראו את הסביר להם שהציור הזה הוא של אחד הרבנים היהודים הגדולים.{{הערה|בית רבי,ע' 6 - 501}}.
הציור עבר בירושה במשך כמה דורות עד שנקנה ע"י הגראף טישקעוויץ , שהחזיקו בביתו במשך כמה שנים בלי שאיש יגע בו. כל פעם שאורחיו או מכריו ראו את הסביר להם שהציור הזה הוא של אחד הרבנים היהודים הגדולים.{{הערה|בית רבי,ע' 6 - 501}}.
שורה 14: שורה 15:
[[קובץ:Boris schatz - 001.jpg|ממוזער|[[בוריס שץ]] הצייר שצייר את תמונתו של אדמו"ר הזקן בשנת [[תרמ"ח]]]]
[[קובץ:Boris schatz - 001.jpg|ממוזער|[[בוריס שץ]] הצייר שצייר את תמונתו של אדמו"ר הזקן בשנת [[תרמ"ח]]]]


[[רבי שמואל שניאורסון]], האדמו"ר הרביעי  של חב"ד, נהג לנסוע פעמים רבות ל[[פטרבורג]]. בשנת [[תרט"ו]] בעת ביקורו ב[[פטרבורג]] הוא התארח אצל הגרף טישקעוויץ, ושם הבחין בציור, על אותו ציור היה רשום:"זלמן בארוחאוויץ איז לאזני""{{הערה|שמו של [[רבי שניאור זלמן מליאדי]]}}, כמו כן היה רשום שמו של הצייר, גלאוואטשעווסקע. שם העיר בה צויר הציור היה [[פטרבורג]], והשנה הייתה [[1798]], [[רבי שמואל שניאורסון]] חשב שזהו הציור של [[רבי שניאור זלמן מליאדי]], ולאחר שחזר ל[[ליובאוויטש]] סיפר על כך לאביו [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)]] - נכדו של רבי שנאור זלמן. בשנת [[תרי"ט]] ניסה רבי מנחם מנדל לקנות את הציור אולם ניסיון הקניה לא צלח, רק בשנת [[תרכ"ב]] הצליח [[רבי שמואל שניאורסון]] להשאיל את הציור למשך שבועיים והוא הביא אותו לביתו של רבי נחם מנדל ב[[ליובאוויטש|לובביץ']].
[[אדמו"ר המהר"ש]], האדמו"ר הרביעי  של חב"ד, נהג לנסוע פעמים רבות ל[[פטרבורג]]. בשנת [[תרט"ו]] בעת ביקורו ב[[פטרבורג]] הוא התארח אצל הגרף טישקעוויץ, ושם הבחין בציור, על אותו ציור היה רשום:"זלמן בארוחאוויץ איז לאזני""{{הערה|שמו של [[רבי שניאור זלמן מליאדי]]}}, כמו כן היה רשום שמו של הצייר, גלאוואטשעווסקע. שם העיר בה צויר הציור היה [[פטרבורג]], והשנה הייתה [[1798]], [[רבי שמואל שניאורסון]] חשב שזהו הציור של [[רבי שניאור זלמן מליאדי]], ולאחר שחזר ל[[ליובאוויטש]] סיפר על כך לאביו [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)]] - נכדו של רבי שנאור זלמן. בשנת [[תרי"ט]] ניסה רבי מנחם מנדל לקנות את הציור אולם ניסיון הקניה לא צלח, רק בשנת [[תרכ"ב]] הצליח [[רבי שמואל שניאורסון]] להשאיל את הציור למשך שבועיים והוא הביא אותו לביתו של רבי נחם מנדל ב[[ליובאוויטש|לובביץ']].


במשך שבועיים שהה את הציור בחדרו של הצמח צדק שב[[ליובאוויטש]], ולאחר שבועיים חזר בציור בחזרה לגרף.  בזמן שהציור היה אצל הצמח צדק, הוא לא הוכרה התבטאות של הצמח צדק על התמונה אם היא אכן תמונתו של אדמו"ר הזקן או לא, אולם בשנים [[תרכ"ד]] - [[תרכ"ה]] העיד חסיד שמע את הצמח צדק אומר לבנו [[רבי שמואל שניאורסון]]: "הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים".
במשך שבועיים שהה את הציור בחדרו של הצמח צדק שב[[ליובאוויטש]], ולאחר שבועיים חזר בציור בחזרה לגרף.  בזמן שהציור היה אצל הצמח צדק, הוא לא הוכרה התבטאות של הצמח צדק על התמונה אם היא אכן תמונתו של אדמו"ר הזקן או לא, אולם בשנים [[תרכ"ד]] - [[תרכ"ה]] העיד חסיד שמע את הצמח צדק אומר לבנו [[רבי שמואל שניאורסון]]: "הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים".