שיחה:יקותיאל יהודה הלברשטאם: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 9: שורה 9:
שני מרכיבים בולטים הפכו את השיחה עם הרב וויליגער לייחודית ביותר, שונה מאוד מכל דומותיה. ראשית, הייתה זאת דמותו הציורית הכובשת, סגנונו הייחודי והלבבי ושפתו העשירה. גם כיום, כשאני שב אל תמליל אותה שיחה, מצטלצל מיד באוזניי החן הלבבי והקולח של סגנון דיבורו היידישאי המשלב ניב מונקאטשי שורשי שאותו ינק מלידתו והגייה צאנזית מובהקת עליה גדל. מעבר לכך, היה בעדות הארוכה שמסר באותה שיחה - עדות שפרשה מסכת ענפה ומרתקת של קשר הדוק בין שני צדיקי עולם - אותנטיות יוצאת מגדר הרגיל. לא הייתה זו הרצאת דברים על סמך זיכרון טוב שבו ניחן המרואיין. לפניו, בשולחן הסלון, ניצבו לנגד עינינו, ערמה של יומנים פתוחים. היו אלו יומנים שאותם רשם לעצמו, הרב וויליגער, מדי יום, בסמוך להתרחשות המאורעות שהוא עצמו חווה ועליהם הוא מספר עתה. העיון ביומנים הללו לפני השיחה, וההצצה בהם במהלכה, הניבו את השיחה המרתקת שכללה ציטוטים מדויקים בתכלית מפי אומריהם ודברים נפלאים.  
שני מרכיבים בולטים הפכו את השיחה עם הרב וויליגער לייחודית ביותר, שונה מאוד מכל דומותיה. ראשית, הייתה זאת דמותו הציורית הכובשת, סגנונו הייחודי והלבבי ושפתו העשירה. גם כיום, כשאני שב אל תמליל אותה שיחה, מצטלצל מיד באוזניי החן הלבבי והקולח של סגנון דיבורו היידישאי המשלב ניב מונקאטשי שורשי שאותו ינק מלידתו והגייה צאנזית מובהקת עליה גדל. מעבר לכך, היה בעדות הארוכה שמסר באותה שיחה - עדות שפרשה מסכת ענפה ומרתקת של קשר הדוק בין שני צדיקי עולם - אותנטיות יוצאת מגדר הרגיל. לא הייתה זו הרצאת דברים על סמך זיכרון טוב שבו ניחן המרואיין. לפניו, בשולחן הסלון, ניצבו לנגד עינינו, ערמה של יומנים פתוחים. היו אלו יומנים שאותם רשם לעצמו, הרב וויליגער, מדי יום, בסמוך להתרחשות המאורעות שהוא עצמו חווה ועליהם הוא מספר עתה. העיון ביומנים הללו לפני השיחה, וההצצה בהם במהלכה, הניבו את השיחה המרתקת שכללה ציטוטים מדויקים בתכלית מפי אומריהם ודברים נפלאים.  


הרב וויליגער: בשנת תש"מ, זמן קצר לאחר שהאדמו"ר מקלויזנבורג חנך את המרכז הרפואי 'לניאדו' בקריית צאנז בנתניה, הוא ביקש ממני שאכנס לאדמו"ר מליובאוויטש ואשאל אותו שאלות שונות, בקשר לפרטים שונים הקשורים לבית-החולים ולבית-הספר לאחיות שהוקם בסמוך לו ועוד מספר דברים. אני סבור שבחר בי משום שתמיד נקראתי בקלויזנבורג 'דער ליובאוויטשער'.
'''הרב וויליגער:''' בשנת תש"מ, זמן קצר לאחר שהאדמו"ר מקלויזנבורג חנך את המרכז הרפואי 'לניאדו' בקריית צאנז בנתניה, הוא ביקש ממני שאכנס לאדמו"ר מליובאוויטש ואשאל אותו שאלות שונות, בקשר לפרטים שונים הקשורים לבית-החולים ולבית-הספר לאחיות שהוקם בסמוך לו ועוד מספר דברים. אני סבור שבחר בי משום שתמיד נקראתי בקלויזנבורג 'דער ליובאוויטשער'.


הרמתי טלפון למזכירות האדמו"ר מליובאוויטש והודעתי שהרבי מקלויזנבורג שלח אותי. מיד שאלו אותי מתי אני מעוניין לבוא. עניתי: "מחר". נקבע לי מיידית תור ל'יחידות' למחרת. הרמתי מיד טלפון לרבי מקלויזנבורג וסיפרתי שנקבע לי מועד ל'יחידות'. הרבי הגיב שעכשיו נצטרך בוודאי להמתין זמן רב עד היחידות. אמרתי: "לא, היחידות נקבעה לי למחר". הרבי התפעל ואמר: "כזה גדול אתה נחשב בליובאוויטש!" השבתי: "בוודאי, כשאני בא בשליחות הרבי, אני אכן גדול..."
הרמתי טלפון למזכירות האדמו"ר מליובאוויטש והודעתי שהרבי מקלויזנבורג שלח אותי. מיד שאלו אותי מתי אני מעוניין לבוא. עניתי: "מחר". נקבע לי מיידית תור ל'יחידות' למחרת. הרמתי מיד טלפון לרבי מקלויזנבורג וסיפרתי שנקבע לי מועד ל'יחידות'. הרבי הגיב שעכשיו נצטרך בוודאי להמתין זמן רב עד היחידות. אמרתי: "לא, היחידות נקבעה לי למחר". הרבי התפעל ואמר: "כזה גדול אתה נחשב בליובאוויטש!" השבתי: "בוודאי, כשאני בא בשליחות הרבי, אני אכן גדול..."
שורה 36: שורה 36:
בצאנז יוצא, עד עצם היום הזה, מדי חודש, ירחון תורני בשם 'צאנז'. פעם, לאחר חג השבועות, מטלפן אלי מזכירו של האדמו"ר מליובאוויטש ושואל מי אחראי על הירחון הזה. עניתי שמן הסתם הבנים של הרבי. המזכיר, הרב גרונר, המשיך ואמר שהאדמו"ר ביקש לדעת אם אני האחראי על הירחון. אם כן, הרבי רוצה לצוות עלי משהו. ואם מישהו אחראי על כך, רוצה הרבי לבקש משהו. שאלתי במה העניין והרב גרונר הסביר שמדובר בגיליון האחרון שיצא לאור שבו פורסמו במדור 'דברי אלוקים חיים', דברים קשים מאוד ששוברים ליבו של אדם, והוא ציטט לי במדויק את דברי הרבי מליובאוויטש כלשונם (בתרגום מאידיש): חסידות בכלל צריכה חיזוק ועידוד; חסידי צאנז בפרט זקוקים לחיזוק ועידוד, שכן הרבי אינו בקו הבריאות. ודברים אלה שוברים מאוד ואין הם מתאימים. אשר על כן, אם אתה אחראי על כך, דאג לכך שהדבר לא יישנה, ואם מישהו אחר אחראי על כך, העבר לו את בקשתי עם הנימוק. אני מוכרח לומר שיצאתי מכליי לשמע הדברים. הרבי מליובאוויטש שמנהל אימפריה חובקת תבל ומפעיל שליחים בעולם כולו, מוצא זמן לעיין בעלון של צאנז, שאפילו אני עצמי, כשהרב גרונר התעניין אם קראתי את המאמר ההוא, עניתי בחיוב למרות שבסך-הכל עברתי עליו ברפרוף. ואילו הרבי מליובאוויטש מצא זמן לעיין בו והיה לו אכפת שמכאן ולהבא יתקנו את העניין הזה. זה נורא נוראות!
בצאנז יוצא, עד עצם היום הזה, מדי חודש, ירחון תורני בשם 'צאנז'. פעם, לאחר חג השבועות, מטלפן אלי מזכירו של האדמו"ר מליובאוויטש ושואל מי אחראי על הירחון הזה. עניתי שמן הסתם הבנים של הרבי. המזכיר, הרב גרונר, המשיך ואמר שהאדמו"ר ביקש לדעת אם אני האחראי על הירחון. אם כן, הרבי רוצה לצוות עלי משהו. ואם מישהו אחראי על כך, רוצה הרבי לבקש משהו. שאלתי במה העניין והרב גרונר הסביר שמדובר בגיליון האחרון שיצא לאור שבו פורסמו במדור 'דברי אלוקים חיים', דברים קשים מאוד ששוברים ליבו של אדם, והוא ציטט לי במדויק את דברי הרבי מליובאוויטש כלשונם (בתרגום מאידיש): חסידות בכלל צריכה חיזוק ועידוד; חסידי צאנז בפרט זקוקים לחיזוק ועידוד, שכן הרבי אינו בקו הבריאות. ודברים אלה שוברים מאוד ואין הם מתאימים. אשר על כן, אם אתה אחראי על כך, דאג לכך שהדבר לא יישנה, ואם מישהו אחר אחראי על כך, העבר לו את בקשתי עם הנימוק. אני מוכרח לומר שיצאתי מכליי לשמע הדברים. הרבי מליובאוויטש שמנהל אימפריה חובקת תבל ומפעיל שליחים בעולם כולו, מוצא זמן לעיין בעלון של צאנז, שאפילו אני עצמי, כשהרב גרונר התעניין אם קראתי את המאמר ההוא, עניתי בחיוב למרות שבסך-הכל עברתי עליו ברפרוף. ואילו הרבי מליובאוויטש מצא זמן לעיין בו והיה לו אכפת שמכאן ולהבא יתקנו את העניין הזה. זה נורא נוראות!


בשנת תשכ"ו, כשהרבי מקלויזנבורג שהה כבר בארץ-הקודש, הוא טלפן אלי בנוגע לעניין כללי מסוים וביקש ממני לשאול על העניין הזה שלושה אנשים ולמסור לו את תשובותיהם: האדמו"ר מבאיאן, הרב הנקין והאדמו"ר מליובאוויטש. הבקשה הגיעה אלי ביום ראשון בבוקר והאדמו"ר ביקש שאשאל במשך היום ובלילה אטלפן למסור את התשובות. אמרתי: רבי, לאדמו"ר מבאיאן אוכל ללכת ולקבל תשובה, כך גם בקשר לרב הנקין, אולם באשר לליובאוויטשער רבי, אינני יודע כמה זמן זה עלול להימשך. השיב לי הרבי: זאת בקשתי. אם תצליח לעשות זאת – טוב, ואם לא תהיה לך תשובה – לא תהיה. ניגשתי למרכז ליובאוויטש, הבניין המפורסם המכונה '770', ואמרתי למזכירו האישי של האדמו"ר, הרב חודקוב, שהרבי מקלויזנבורג ביקש ממני לשאול משהו. הרב חודוקוב שהיה איש מסודר ומחושב מאוד, אמר לי שארשום את השאלה על פתק ולאחר תפילת מנחה יאמר לי מתי אוכל להיכנס אל הרבי או באיזו צורה אחרת אקבל את התשובה. בזמן הנותר עד מנחה הלכתי לאדמו"ר מבאיאן ולרב הנקין. שניהם ענו את אותה תשובה ושניהם גם ביקשו שאמסור להם מה ענה האדמו"ר מליובאוויטש. חזרתי לליובאוויטש בשעה 3:15, שעתה הקבועה של תפילת מנחה. עם בואי, ניגש אלי הרב חודוקוב ואומר: הרי לא כתבת מה אתם רוצים! אני הרי בכל זאת מונקאטשער במקור וידעתי איך להסתדר עם טיעון כזה, ותכף עניתי: אני לא כתבתי מה אני רוצה? הרי כתבתי: "כ"ק אדמו"ר מקלויזנבורג צלצל אליי שאדבר פנים אל פנים עם הוד כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש"... בקיצור, הרב חודקוב סידר לי להיכנס לחדרו של האדמו"ר בשעה שבע בערב. הגעתי בשעה היעודה עם עוד שני אנשים נכבדים (אחד מהם הקים פעם ישיבה במכסיקו והשני נמנה עם זקני חסידי צאנז) שהרבי ביקש ממני לבוא עמם ונכנסנו אל הקודש פנימה. דיברנו על העניין שהרבי מקלויזנבורג ביקש לברר וכשסיימנו לשוחח ולדון בנושא, רציתי לסכם את הדברים באומרי שאת דברים אלו אמסור לרבי מקלויזנבורג. אמר לי האדמו"ר מליובאוויטש: ר' בנימין, איר זאגט גוט איבער (הנך חוזר טוב). בסופו של דבר, אגב, שלושת הנשאלים השיבו את אותה תשובה.
בשנת תשכ"ו, כשהרבי מקלויזנבורג שהה כבר בארץ-הקודש, הוא טלפן אלי בנוגע לעניין כללי מסוים וביקש ממני לשאול על העניין הזה שלושה אנשים ולמסור לו את תשובותיהם: האדמו"ר מבאיאן, הרב הנקין והאדמו"ר מליובאוויטש. הבקשה הגיעה אלי ביום ראשון בבוקר והאדמו"ר ביקש שאשאל במשך היום ובלילה אטלפן למסור את התשובות. אמרתי: רבי, לאדמו"ר מבאיאן אוכל ללכת ולקבל תשובה, כך גם בקשר לרב הנקין, אולם באשר לליובאוויטשער רבי, אינני יודע כמה זמן זה עלול להימשך. השיב לי הרבי: זאת בקשתי. אם תצליח לעשות זאת – טוב, ואם לא תהיה לך תשובה – לא תהיה.
 
ניגשתי למרכז ליובאוויטש, הבניין המפורסם המכונה '770', ואמרתי למזכירו האישי של האדמו"ר, הרב חודקוב, שהרבי מקלויזנבורג ביקש ממני לשאול משהו. הרב חודוקוב שהיה איש מסודר ומחושב מאוד, אמר לי שארשום את השאלה על פתק ולאחר תפילת מנחה יאמר לי מתי אוכל להיכנס אל הרבי או באיזו צורה אחרת אקבל את התשובה. בזמן הנותר עד מנחה הלכתי לאדמו"ר מבאיאן ולרב הנקין. שניהם ענו את אותה תשובה ושניהם גם ביקשו שאמסור להם מה ענה האדמו"ר מליובאוויטש. חזרתי לליובאוויטש בשעה 3:15, שעתה הקבועה של תפילת מנחה. עם בואי, ניגש אלי הרב חודוקוב ואומר: הרי לא כתבת מה אתם רוצים! אני הרי בכל זאת מונקאטשער במקור וידעתי איך להסתדר עם טיעון כזה, ותכף עניתי: אני לא כתבתי מה אני רוצה? הרי כתבתי: "כ"ק אדמו"ר מקלויזנבורג צלצל אליי שאדבר פנים אל פנים עם הוד כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש"... בקיצור, הרב חודקוב סידר לי להיכנס לחדרו של האדמו"ר בשעה שבע בערב.
 
הגעתי בשעה היעודה עם עוד שני אנשים נכבדים (אחד מהם הקים פעם ישיבה במכסיקו והשני נמנה עם זקני חסידי צאנז) שהרבי ביקש ממני לבוא עמם ונכנסנו אל הקודש פנימה. דיברנו על העניין שהרבי מקלויזנבורג ביקש לברר וכשסיימנו לשוחח ולדון בנושא, רציתי לסכם את הדברים באומרי שאת דברים אלו אמסור לרבי מקלויזנבורג. אמר לי האדמו"ר מליובאוויטש: ר' בנימין, איר זאגט גוט איבער (הנך חוזר טוב). בסופו של דבר, אגב, שלושת הנשאלים השיבו את אותה תשובה.


באותו ביקור הבאתי לאדמו"ר מליובאוויטש את קובץ 'שבילי הרפואה' שיוצא מפעם לפעם בצאנז עם דברי תורה ודיונים תורניים בענייני רפואה. האדמו"ר הביט בקובץ ואמר בחריפות רבה: "זהו החלק החמישי של הקובץ ועד כה לא ראיתי אותו! מסתמא, אם אני לא ראיתי קובץ זה, גם אחרים לא ראו אותו. מה זאת? הרי קובץ כזה היה צריך להיות מתורגם לאנגלית. היו צריכים לפרסם על כך בעיתונים. היו צריכים לדאוג שיפורסם על כך ביום ראשון ב'ניו-יורק-טיימס', ב'וושינגטון-פוסט'. מה קורה כאן? מה השינה הזאת?". הערתי בעדינות שהדברים אינם כה פשוטים וכי כיצד ניתן להגיע למערכות העיתונים הגדולים, והרבי מליובאוויטש השיב: ווי אזוי קומט מען? מיט א פאר דולר (איך מגיעים? עם כמה דולרים). והמשיך: בלי שום פרוטקציה. בדיוק כמו שמגיעים לר' גרשון ג'ייקובסון (עורך ה'אלגמיינער זשורנאל'). גרשון לוקח כסף וגם הם לוקחים כסף...
באותו ביקור הבאתי לאדמו"ר מליובאוויטש את קובץ 'שבילי הרפואה' שיוצא מפעם לפעם בצאנז עם דברי תורה ודיונים תורניים בענייני רפואה. האדמו"ר הביט בקובץ ואמר בחריפות רבה: "זהו החלק החמישי של הקובץ ועד כה לא ראיתי אותו! מסתמא, אם אני לא ראיתי קובץ זה, גם אחרים לא ראו אותו. מה זאת? הרי קובץ כזה היה צריך להיות מתורגם לאנגלית. היו צריכים לפרסם על כך בעיתונים. היו צריכים לדאוג שיפורסם על כך ביום ראשון ב'ניו-יורק-טיימס', ב'וושינגטון-פוסט'. מה קורה כאן? מה השינה הזאת?". הערתי בעדינות שהדברים אינם כה פשוטים וכי כיצד ניתן להגיע למערכות העיתונים הגדולים, והרבי מליובאוויטש השיב: ווי אזוי קומט מען? מיט א פאר דולר (איך מגיעים? עם כמה דולרים). והמשיך: בלי שום פרוטקציה. בדיוק כמו שמגיעים לר' גרשון ג'ייקובסון (עורך ה'אלגמיינער זשורנאל'). גרשון לוקח כסף וגם הם לוקחים כסף...
שורה 51: שורה 55:
הקשר המיוחד הזה הוליד פעם 'מופת' של ממש. פעם הבחנתי שנעלמה ממני סחורה מסוימת בסכום נכבד שערכו כ-30 אלף דולר. לא הצלחתי להיזכר למי מכרתי את הסחורה ולבסוף טלפנתי למשמש של הרבי מקלויזנבורג, ביקשתי שיספר זאת לרבי וביקשתי ברכה. כעבור דקות ספורות הוא יוצא, ואומר לי שהרבי אמר: "אמור לבנימין, מסתמא הסתכל איך הליובאוויטשע חבר'ה מניחים תפילין ושכח איפה הניח את הסחורה". "הבנתי שאם הרבי משתמש בלשון מליצה כנראה שאמצא זאת. כעבור יום, פגשתי בבנק אברך ונזכרתי שלפני זמן-מה נתתי לאביו סחורה מסוימת, אולם הדבר פרח מזיכרוני ולא הספקתי לרשום את הדבר בפנקסי – כי מיד לאחר מסירת הסחורה נזדמן לי לראות בחורים חב"דיים עומדים ומניחים תפילין ליהודים והבטתי בהם שעה ארוכה. ביקשתי מאותו אברך להתקשר לאביו ולברר אם אכן זה מה שהיה. ואכן התברר שכך הווה.
הקשר המיוחד הזה הוליד פעם 'מופת' של ממש. פעם הבחנתי שנעלמה ממני סחורה מסוימת בסכום נכבד שערכו כ-30 אלף דולר. לא הצלחתי להיזכר למי מכרתי את הסחורה ולבסוף טלפנתי למשמש של הרבי מקלויזנבורג, ביקשתי שיספר זאת לרבי וביקשתי ברכה. כעבור דקות ספורות הוא יוצא, ואומר לי שהרבי אמר: "אמור לבנימין, מסתמא הסתכל איך הליובאוויטשע חבר'ה מניחים תפילין ושכח איפה הניח את הסחורה". "הבנתי שאם הרבי משתמש בלשון מליצה כנראה שאמצא זאת. כעבור יום, פגשתי בבנק אברך ונזכרתי שלפני זמן-מה נתתי לאביו סחורה מסוימת, אולם הדבר פרח מזיכרוני ולא הספקתי לרשום את הדבר בפנקסי – כי מיד לאחר מסירת הסחורה נזדמן לי לראות בחורים חב"דיים עומדים ומניחים תפילין ליהודים והבטתי בהם שעה ארוכה. ביקשתי מאותו אברך להתקשר לאביו ולברר אם אכן זה מה שהיה. ואכן התברר שכך הווה.


כשר' מוניה שפירא יצא נוטף זעה גם בשנים המאוחרות, הייתה לי הזכות להיות המוליך והמביא של שליחויות שונות בין האדמו"ר מקלויזנבורג לאדמו"ר מליובאוויטש, גם בדברים שלמרות שחלפו .. שנים, טרם הגיעה השעה לפרסמם. זכור לא אשכח 'יחידות' שלי, בחדרו של האדמו"ר מליובאוויטש, שארכה למעלה משעה. דיברתי עם האדמו"ר על כמה וכמה עניינים כלליים ופרטיים, אך בעיקר בנושאים שנגעו בקלויזנבורג ובשליחויות מסוימות עם הרבי מקלויזנבורג. הרבי מליובאוויטש התעניין מאוד, כדרכו בקודש, בדרכי הרבי מקלויזנבורג והליכותיו. אני זוכר שבאותה תקופה שרר בחדר חום גדול. לפני שנכנסתי, יצא מהחדר ח"כ הרב אברהם שפירא ז"ל, כולו נוטף זיעה כמים, וחתנו ור' אלימלך ניימן שהמתינו לו בחוץ, שפכו עליו מיד ספלי מים קרים כדי לצננו. כזה היה החום ששרר בחדרו של הרבי וגם אני חשתי בכך כשישבתי בפנים. על תוכן הדברים איני רשאי עוד לספר. אני יכול רק לציין שלמרות החום הכבד, הרבי המשיך לשבת כרגיל בחדרו הקטן שהיה עמוס ספרים לעייפה, הכול היה כה צפוף, ואני ישבתי שם למעלה משעה.
===== כשר' מוניה שפירא יצא נוטף זעה =====
גם בשנים המאוחרות, הייתה לי הזכות להיות המוליך והמביא של שליחויות שונות בין האדמו"ר מקלויזנבורג לאדמו"ר מליובאוויטש, גם בדברים שלמרות שחלפו .. שנים, טרם הגיעה השעה לפרסמם. זכור לא אשכח 'יחידות' שלי, בחדרו של האדמו"ר מליובאוויטש, שארכה למעלה משעה. דיברתי עם האדמו"ר על כמה וכמה עניינים כלליים ופרטיים, אך בעיקר בנושאים שנגעו בקלויזנבורג ובשליחויות מסוימות עם הרבי מקלויזנבורג. הרבי מליובאוויטש התעניין מאוד, כדרכו בקודש, בדרכי הרבי מקלויזנבורג והליכותיו. אני זוכר שבאותה תקופה שרר בחדר חום גדול. לפני שנכנסתי, יצא מהחדר ח"כ הרב אברהם שפירא ז"ל, כולו נוטף זיעה כמים, וחתנו ור' אלימלך ניימן שהמתינו לו בחוץ, שפכו עליו מיד ספלי מים קרים כדי לצננו. כזה היה החום ששרר בחדרו של הרבי וגם אני חשתי בכך כשישבתי בפנים. על תוכן הדברים איני רשאי עוד לספר. אני יכול רק לציין שלמרות החום הכבד, הרבי המשיך לשבת כרגיל בחדרו הקטן שהיה עמוס ספרים לעייפה, הכול היה כה צפוף, ואני ישבתי שם למעלה משעה.


בשנים הבאות, כשהרבי מקלויזנבורג כבר חלה, הייתי אצל האדמו"ר מליובאוויטש בשבת פרשת פרה לרגל שמחה משפחתית שנערכה במקום. בהתוועדות הושיבו אותי בשורות שמאחורי מקום מושב הרבי. בין שיחה אחת לשנייה, כשהקהל שר, הרמתי כוסית ואמרתי לרבי, "לחיים". הרבי מליובאוויטש הנהן בראשו, אמר "לחיים ולברכה", ציווה עלי לשתות עד הסוף ואחר המשיך להביט בי זמן ממושך. אמר לי אחד החסידים החשובים שישב לידי: כנראה שהרבי רוצה שתתקרב אליו. ניגשתי והרבי שאל: מה שלום הרבי מקלויזנבורג? לא הספקתי לענות והרבי מליובאוויטש המשיך: שמעתי שבפורים כל הקהל עבר על פניו. כשלעצמי, התביישתי שאני עצמי אפילו לא הספקתי לשמוע על כך והרבי מליובאוויטש כבר שמע על כך, שכן מעבר הקהל על פני הרבי היה אות לטובה. והוא הורה לי לומר שוב "לחיים" ובירך את הרבי מקלויזנבורג ברפואה שלמה ובשורות טובות"
בשנים הבאות, כשהרבי מקלויזנבורג כבר חלה, הייתי אצל האדמו"ר מליובאוויטש בשבת פרשת פרה לרגל שמחה משפחתית שנערכה במקום. בהתוועדות הושיבו אותי בשורות שמאחורי מקום מושב הרבי. בין שיחה אחת לשנייה, כשהקהל שר, הרמתי כוסית ואמרתי לרבי, "לחיים". הרבי מליובאוויטש הנהן בראשו, אמר "לחיים ולברכה", ציווה עלי לשתות עד הסוף ואחר המשיך להביט בי זמן ממושך. אמר לי אחד החסידים החשובים שישב לידי: כנראה שהרבי רוצה שתתקרב אליו. ניגשתי והרבי שאל: מה שלום הרבי מקלויזנבורג? לא הספקתי לענות והרבי מליובאוויטש המשיך: שמעתי שבפורים כל הקהל עבר על פניו. כשלעצמי, התביישתי שאני עצמי אפילו לא הספקתי לשמוע על כך והרבי מליובאוויטש כבר שמע על כך, שכן מעבר הקהל על פני הרבי היה אות לטובה. והוא הורה לי לומר שוב "לחיים" ובירך את הרבי מקלויזנבורג ברפואה שלמה ובשורות טובות"
--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 21:03, ט"ו בניסן, ה'תש"ף 21:03, 9 באפריל 2020 (IST)
--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 21:03, ט"ו בניסן, ה'תש"ף 21:03, 9 באפריל 2020 (IST)
820

עריכות