קהילת חב"ד בחברון: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת [[תקצ"ט]] מנתה הקהילה 45 בתי אב. בשנת [[תרנ"ח]] מנתה הקהילה כחמש מאות נפשות

בעיר הייתה חלוקת תפקידים בין האשכנזים לספרדים. בהם שני רבני עיר, שני בתי כנסת לכל אחת מהקהילות, שני מקוואות, שני כוללי צדקה ושתי חברות קדישא. לפי עדותו של שלמה קלונסקי להמודיע, רוב תושבי חברון התנדבו בחברה קדישא. בין הקברנים האשכנזים של קהילת חב"ד היו נפתלי חיימסון וזלמן שמרלינג, ואחריהם חיים אורי אורנשטיין, משה שלמן וזלמן ריבלין. כדי לשמור את שמות הנקברים, החלו חברי החברה קדישא החב"דית יוסף חיים אורנשטיין (לימים התגורר בחדרה) ומשה שלמן (לימים היה בעל חנות שעונים בתל אביב) לסמן את קברי חלקת חב"ד. במשך מספר חודשים הם סימנו את המצבות וכתבו את השמות בספר ייעודי שנשמר על ידי ועד הקהילה. במהלך טבח חברון הספר אבד..

כשהועלו הצעות לחדש את קהילת חב"ד בחברון שלל הרבי אפשרות לעבור להתגורר בחברון בצורה קהילתית, בעקבות היחס של ממשלת ישראל לשטחים הללו באומרו שחושש שממשלת ישראל תמסור את השטח לערבים, ובעקבות המצב הביטחוני שנוצר בעקבות זה. עם זאת, [[ברוך נחשון]] קיבל את תמיכת הרבי למגוריו בחברון, באופן פרטי אך קהילת חב"ד בחברון לא חודשה.

ב-[[תשע''ח]] אישרה משלת ישראל את הקמת שכונת "רובע חזקיהו - נחלת חב"ד" בחברון, שתוקם על שטח שנקנה על ידי [[האדמו"ר הרש"ב]]. השטח שוכן בין חצר [[בית רומנו (חברון)|בית רומנו]] ל[[שכונת אברהם אבינו]], והוא צפוי להגדיל את הנוכחות היהודית במקום בעשרות יחידות דיור ומספר מבני ציבור. חלקו על חשבון המחנה הצבאי הממוקם במתחם.

== קישורים חיצוניים ==

* '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''', [[שלום דובער לוין]], [https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/index.htm פרקי הספר], [https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/38/3.htm בשנים הבאות]

{{הערות שוליים}}