אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}ר' '''מנחם נחום''' (נקרא במקומות רבים ר' נחום) היה בנו בכורו של [[אדמו"ר האמצעי]]. הוא נולד זמן מועט לאחר הסתלקות ר' [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] ועל שמו הוא נקרא. נולד לאחר י"א מנחם אב תקנ"ח (יום פטירת ר' מנחם נחום מצ'רנוביל) וקודם כ"ט אלול תקמ"ט (יום הולדת [[הצמח צדק]] ר' מנחם נחום היה מבוגר מהצמח צדק) ר' מנחם נחום היה מקורב מאד ל[[אדמו"ר הזקן]]. היה בעל מזג טוב, וזכה לאריכות ימים כ-80 שנה, עם זאת גם לעת זקנתו היה נראה כצעיר. | |||
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}ר' '''מנחם נחום''' היה בנו בכורו של [[אדמו"ר האמצעי]] | |||
ר' מנחם נחום היה | ==בצעירותו== | ||
ר' מנחם נחום היה קרוב מאד לאדמו"ר הזקן. | |||
בבואו לעונת השידוכים, אמר לו אדמו"ר הזקן, שבאם בבגד המשי העליון במלבושי החתונה, יעשו לו תלאי על בגדו, ילמד עמו אדמו"ר הזקן ויבטיח לו להיות 'אתי עמי במחיצתי', ר' מנחם נחום שאל את אדמו"ר הזקן האם הוא צריך להסכים כלפי חוץ, או לרצות בכך, ענה לו אדמו"ר הזקן צריך לרצות בכך ובאמת, עקב כך ר' נחום לא רצה, וכל ימיו היה מקונן על כך שלא הסכים. לפני החופה אדמו"ר הזקן קרע חלק מעור הצוארון שהיה לבוש בו (כמנהג הגבירים) והבטיח לו עבור זה אריכות ימים. | |||
בשעת הבריחה מנפוליון ר' מנחם נחום היה יושב בעגלה הראשונה, כאשר אדמו"ר הזקן היה בעגלה החמישית, הסדר בשעת הנסיעה היה שר' נחום היה מוביל את השיירה, ובכל צומת עצר ר' מנחם נחום ושאל את אדמו"ר הזקן היכן לפנות, אדמו"ר הזקן היה יורד מהעגלה, נשען על מקלו בדביקות משך זמן ולאחר מכן מורה היכן לפנות. באחד הצמתות שכח ר' מנחם נחום לשאול את אדמו"ר הזקן היכן לפנות, ופנה לדרך מסוימת, כאשר שם לב לכך אדמו"ר הזקן אמר "טוב הוא כאשר הנכד הולך בדרך זקנו, וההיפך הוא כשהסבא נאלץ ללכת בדרך שהנכד מוביל" ויצו לנסוע הלאה. הטעות בפרשת הדרכים גרמה לעיכוב בדרך ולהסתלקותו של אדמו"ר הזקן בדרך בכפר פיענע. מאורע זה גרם לר' מנחם נחום להיות בצער גדול כל ימי חייו. | |||
==ישיבתו בהדאיטש== | |||
בתחילה היה גר בליובאוויטש יחד במקום מגוריו של אביו אדמו"ר האמצעי, לאחר מכן עבר לגור בעיר ניעז'ין, וכל שנה היה נוסע כחודשיים לשהות ב[[האדיטש]], לאחר הגיעו לגיל 70 נסע לעתים תכופות יותר, ובהגיעו לגיל 80 קבע את מקומו שם, הוא היה יושב בבית מדרש הסמוך לציון אדמו"ר הזקן, ומידי פעם היה נמצא בעיירה, והיה מרגלא בפומיה "אני אצל הסבא כאורח". בעת ישיבתו שם, חסידים רבים היו מגיעים לשמוע חסידות ממנו, ללמוד ממנו מדות טובות ולשמוע מאמרים קצרים. ברבות הימים סיפר לחסידים כי סיבת שהותו בהאדיטש הייתה כדי כדי לתקן הסיפור שהיה לו בשעת השידוכים שלא רצה לתפור בלאי בבגדו העליון. | |||
==משפחתו== | |||
ביתו חנה חיקע הייתה נשואה לר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח מניעז'ין]] היה חתנו של ר' מנחם נחום. | |||
חתנו של ר' ישראל נח היה הרז"א שהיה מקורב מאד לר' מנחם נחום. | |||