27,606
עריכות
מ
החלפת טקסט – "שלחן ערוך" ב־"שולחן ערוך"
מ (החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "שלחן ערוך" ב־"שולחן ערוך") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''משה בן ישראל איסרלישׂ''' (נולד בסביבות ה'ר"צ{{הערה|לפי הוכחות רבי אפריים זלמן מרגליות, אמנם יש הסוברים שהרמ"א חי 33 שנה ולפי זה אין זה ייתכן}}, נפטר בה'של"ב{{הערה|לפי הנכתב במצבתו ודברי תלמידו רבי דוד גנז בספרו צמח דוד}} או ה'של"ג{{הערה|לפי דברי הט"ז אורח חיים סימן כ'}}). נודע בכינויו '''הרמ"א'''. מגדולי פוסקי אשכנז, ומחבר ה"מפה" - הגהות על | רבי '''משה בן ישראל איסרלישׂ''' (נולד בסביבות ה'ר"צ{{הערה|לפי הוכחות רבי אפריים זלמן מרגליות, אמנם יש הסוברים שהרמ"א חי 33 שנה ולפי זה אין זה ייתכן}}, נפטר בה'של"ב{{הערה|לפי הנכתב במצבתו ודברי תלמידו רבי דוד גנז בספרו צמח דוד}} או ה'של"ג{{הערה|לפי דברי הט"ז אורח חיים סימן כ'}}). נודע בכינויו '''הרמ"א'''. מגדולי פוסקי אשכנז, ומחבר ה"מפה" - הגהות על השולחן ערוך שלפיהן פוסקים בני אשכנז. | ||
==קורות חייו== | ==קורות חייו== | ||
נולד בקז'ימייז' שבדרום [[פולין]] לאביו רבי ישראל, [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] בגיל 13, ולמד בישיבה אצל מי שלאחר מכן נעשה חותנו - רבי שלום שכנא מלובלין. כיהן כדיין וכראש ישיבה שהקים בעיר קרקוב. היה רבה הראשי של הקהילה היהודית בקז'ימייז'. | נולד בקז'ימייז' שבדרום [[פולין]] לאביו רבי ישראל, [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] בגיל 13, ולמד בישיבה אצל מי שלאחר מכן נעשה חותנו - רבי שלום שכנא מלובלין. כיהן כדיין וכראש ישיבה שהקים בעיר קרקוב. היה רבה הראשי של הקהילה היהודית בקז'ימייז'. | ||
כתב חיבור מקיף על ה[[טור]] בשם "דרכי משה". לאחר שראה שרבי [[יוסף קארו]] כתב את החיבור בית יוסף וקיצר אותו. לאחר מכן ביקש לקצר את חיבורו עוד יותר לספר פסיקה מעשית, אך לאחר שראה את חיבורו של רבי יוסף קארו - ה[[שולחן ערוך]], הסתפק בכתיבת הגהות על | כתב חיבור מקיף על ה[[טור]] בשם "דרכי משה". לאחר שראה שרבי [[יוסף קארו]] כתב את החיבור בית יוסף וקיצר אותו. לאחר מכן ביקש לקצר את חיבורו עוד יותר לספר פסיקה מעשית, אך לאחר שראה את חיבורו של רבי יוסף קארו - ה[[שולחן ערוך]], הסתפק בכתיבת הגהות על השולחן ערוך לפי פסקי ומנהגי האשכנזים. | ||
מנוחתו כבוד בבית העלמין בקרקוב, ויהודים רבים היו עולים לקברו ביום [[ל"ג בעומר]]. | מנוחתו כבוד בבית העלמין בקרקוב, ויהודים רבים היו עולים לקברו ביום [[ל"ג בעומר]]. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==הרמ"א ואדמו"ר הזקן== | ==הרמ"א ואדמו"ר הזקן== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] | [[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך שלו פוסק בעיקר כפי הרמ"א ושאר הפוסקים האשכנזים המקובלים. | ||
מסופר שפעם לא היה לאדמו"ר הזקן בערב פסח אלא את הכוס בה השתמש כל השנה, ולכן בלית ברירה הכשירה לליל הסדר כדעת | מסופר שפעם לא היה לאדמו"ר הזקן בערב פסח אלא את הכוס בה השתמש כל השנה, ולכן בלית ברירה הכשירה לליל הסדר כדעת השולחן ערוך בניגוד לדעת הרמ"א. באותה שנה ה[[מגיד ממעזריטש]] נמנע מלהתחיל את ליל הסדר באומרו: "מדוע הרמ"א יושב כאן ומתרעם?". אדמו"ר הזקן קם ואמר את שעשה והמגיד נתן לו להשתמש בכוסו הפרטית{{הערה|1=לפי המסופר [chabadindia770.com/image/users/129567/ftp/my_files/haggada%20hebrew.pdf?id=26981600 כאן בעמוד הראשון].}}, או לפי גירסא אחרת הורה לו להחליף את כוסו בכוסה של הרבנית שישבה בחדר השני. | ||
עוד מסופר שפעם בערב יום כיפור קיבץ אדמו"ר הזקן עשרה אנשים ואמר להם שרוצה לבקש בפניהם מחילה מהרמ"א על שפגע בכבודו בכך שמתנגד לדעתו המחמירה בדיני תשעה באב ומקלה בדיני סרכות הראה ואמר שהיה מוטב לו להחמיר בסרכות ולהקל בתשעה באב. לאחר שביקש אדמו"ר הזקן מחילה הוסיף שאף על פי כן אינו חוזר בו מדעתו{{הערה|[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] ברחבי תבל ע' 407}}. | עוד מסופר שפעם בערב יום כיפור קיבץ אדמו"ר הזקן עשרה אנשים ואמר להם שרוצה לבקש בפניהם מחילה מהרמ"א על שפגע בכבודו בכך שמתנגד לדעתו המחמירה בדיני תשעה באב ומקלה בדיני סרכות הראה ואמר שהיה מוטב לו להחמיר בסרכות ולהקל בתשעה באב. לאחר שביקש אדמו"ר הזקן מחילה הוסיף שאף על פי כן אינו חוזר בו מדעתו{{הערה|[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] ברחבי תבל ע' 407}}. | ||