27,714
עריכות
מ
החלפת טקסט – ".ו" ב־". ו"
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – ".ו" ב־". ו") |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
{{ש}}במדרשי חז"ל מובא תיאור של אירוע שהתרחש בין העם המצרי לבכורות וכמובא במדרש שוחר טוב {{ציטוט|תוכן= למכה מצרים בבכוריהם בשעה ששלח הקב"ה מכת בכורות א"ל "כחצות הלילה ומת כל בכור" נכנסו כל הבכורות אצל אבותיהם ואמרו להם: "כל מה שאמר משה הביא עלינו, אין אתם מבקשים שנחיה בואו והוציאו את העברים האלו מביננו ואם לאו אנו מתים, השיבו להם ואמרו: אפילו כל המצרים מתים אינן יוצאים מכאן! מה עשו נכנסו כל הבכורות אצל פרעה והיו מצווחים לפרעה ואומרים בבקשה ממך הוציא את העם הזה שבשבילם רעה תבא עלינו ועליך. אמר לעבדיו: צאו וקפחו שוקיהם של אלו. מה עשו הבכורות מיד יצאו ונטלו כל אחד חרבו והרג את אביו שנאסר למכה מצרים בבכוריהם; למכה בכורי מצרים אין כתיב כאן, אלא למכה מצרים בבכוריהם, ששים רבוא הרגו הבכורות באבותיהם.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14098&st=&pgnum=190 מדרש שוחר טוב פרק קלו] וכעין זה ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tanhumashmot/tanhumashmot04.pdf מדרש תנחומא בא פרשה יח]}} | {{ש}}במדרשי חז"ל מובא תיאור של אירוע שהתרחש בין העם המצרי לבכורות וכמובא במדרש שוחר טוב {{ציטוט|תוכן= למכה מצרים בבכוריהם בשעה ששלח הקב"ה מכת בכורות א"ל "כחצות הלילה ומת כל בכור" נכנסו כל הבכורות אצל אבותיהם ואמרו להם: "כל מה שאמר משה הביא עלינו, אין אתם מבקשים שנחיה בואו והוציאו את העברים האלו מביננו ואם לאו אנו מתים, השיבו להם ואמרו: אפילו כל המצרים מתים אינן יוצאים מכאן! מה עשו נכנסו כל הבכורות אצל פרעה והיו מצווחים לפרעה ואומרים בבקשה ממך הוציא את העם הזה שבשבילם רעה תבא עלינו ועליך. אמר לעבדיו: צאו וקפחו שוקיהם של אלו. מה עשו הבכורות מיד יצאו ונטלו כל אחד חרבו והרג את אביו שנאסר למכה מצרים בבכוריהם; למכה בכורי מצרים אין כתיב כאן, אלא למכה מצרים בבכוריהם, ששים רבוא הרגו הבכורות באבותיהם.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14098&st=&pgnum=190 מדרש שוחר טוב פרק קלו] וכעין זה ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tanhumashmot/tanhumashmot04.pdf מדרש תנחומא בא פרשה יח]}} | ||
אירוע זה בדיוק מביאים התוספות במסכת שבת בקצרה עם הוספת פרט כי הוא התרחש ב[[י' בניסן]] שחל באותה השנה ביום השבת, וכתוצאה מקיום מצוות ה': "בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות"{{הערה|שמות יב, ג.}} "שנתקבצו בכורי אומות העולם אצל ישראל ושאלום למה זה הם עושין כך אמרו להם.. שיהרוג בכורי מצרים הלכו בכוריהם אצל אבותיהם..ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם". ומוסיף שזו היא סיבת השם שבת הגדול לשבת שלפני חג הפסח.{{הערה|1=לשון ה[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=87b&format=text תוספות שבת שם]}} | אירוע זה בדיוק מביאים התוספות במסכת שבת בקצרה עם הוספת פרט כי הוא התרחש ב[[י' בניסן]] שחל באותה השנה ביום השבת, וכתוצאה מקיום מצוות ה': "בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות"{{הערה|שמות יב, ג.}} "שנתקבצו בכורי אומות העולם אצל ישראל ושאלום למה זה הם עושין כך אמרו להם.. שיהרוג בכורי מצרים הלכו בכוריהם אצל אבותיהם.. ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם". ומוסיף שזו היא סיבת השם שבת הגדול לשבת שלפני חג הפסח.{{הערה|1=לשון ה[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=87b&format=text תוספות שבת שם]}} | ||
אולם ב[[ראשונים]] אחרים מתואר אירוע אחר בקשר לשמו של שבת הגדול בקשר להצלת ישראל מיד המצרים, בעלי התוספות בפירושם לתורה מתארים:{{ציטוט|תוכן=אתמר במדרש כי כשלקחו הפסח בעשור לחדש שבת היה שהרי קי"ל דפסח מצרים בחמישי בשבת כדכתיב במס' שבת פ' ר"ע א"כ עשור שלו בשבת שלפניו וכשראו המצרים כשלוקחין הפסחים לשחוט נתקבצו עליהם להרגן כי יראתן של מצרים הי' בהמות ועשה להם הקב"ה נס וניצולו ולכך קרוי שבת הגדול מפני גדול הנס.|מקור=[http://www.toratemetfreeware.com/online/f_02517.html#HtmpReportNum0011_L2 "דעת זקנים - בעלי התוספות" על התורה פרשת בא פרשה יב, ב]}} | אולם ב[[ראשונים]] אחרים מתואר אירוע אחר בקשר לשמו של שבת הגדול בקשר להצלת ישראל מיד המצרים, בעלי התוספות בפירושם לתורה מתארים:{{ציטוט|תוכן=אתמר במדרש כי כשלקחו הפסח בעשור לחדש שבת היה שהרי קי"ל דפסח מצרים בחמישי בשבת כדכתיב במס' שבת פ' ר"ע א"כ עשור שלו בשבת שלפניו וכשראו המצרים כשלוקחין הפסחים לשחוט נתקבצו עליהם להרגן כי יראתן של מצרים הי' בהמות ועשה להם הקב"ה נס וניצולו ולכך קרוי שבת הגדול מפני גדול הנס.|מקור=[http://www.toratemetfreeware.com/online/f_02517.html#HtmpReportNum0011_L2 "דעת זקנים - בעלי התוספות" על התורה פרשת בא פרשה יב, ב]}} | ||
וכעין זה מובא בשם רש"י: "..והכבשים היו צועקים לפעמים, וישמעו מצרים ויכעסו, והיו מ[י]עיהם נחתכים והיו נידונים ביגונות לבם, ולא הזיקו לישראל מאומה, כי כולם נפלו. בחולי רע ומר מפני הכעס.."{{הערה|שם=פרדס}} | וכעין זה מובא בשם רש"י: ".. והכבשים היו צועקים לפעמים, וישמעו מצרים ויכעסו, והיו מ[י]עיהם נחתכים והיו נידונים ביגונות לבם, ולא הזיקו לישראל מאומה, כי כולם נפלו. בחולי רע ומר מפני הכעס.."{{הערה|שם=פרדס}} | ||
ובטור (אורח חיים סימן תל) מובא שהשמחה היא על אי יכולתם של המצרים למנוע את ישראל מיד המצווה של [[קרבן פסח]] וכלשונו: "היו שיניהם (של המצרים) קהות על ששוחטין את אלוקיהן ולא היו רשאין לומר דבר וחצי דבר", כלומר של יכלו למנוע את ישראל מהמצווה. והעיר על כך ה"[[יוסף קראו|בית יוסף]]" "ורבינו כתב הנס בענין אחר". הרבי מסביר כי שלשת אופנים הכלליים בסיבת קביעת השבת כ"שבת הגדול" נובעים מהתמיהה במה יוצא דופן אירוע זה שדווקא על שמו נקבעה שבת, שהרי רבים הם הניסים שהתרחשו באותה התקופה החל מ[[עשר מכות|עשרת המכות]] שהיו בכל אותו הזמן וכולם נכללים ב[[חג הפסח]], ולכן סובר הטור שהיה כאן משהו ייחודי ולא בשל הנס קבעו את היום, אלא בשל אי מניעת ישראל מקיום מצווה, גם הראשונים כרש"י סבירא ליה כדעת הטור אלא שלא קשה להם ביותר טעם הדבר פי שלדעתם שבת הגדול היא קראית שם בלבד ואינה מחייבת הליכות ומנהגים מיוחדים בעקבות כך, אולם שיטת אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך ([http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/430/index.htm סימן ת"ל]) היא כשיטת התוספות בשבת והמדרש וטעם הדבר כי לשיטתו משמו של השבת -שבת הגדול - נגזרים כמה מנהגים כמו לומר עבדים היינו וכו' ולפיכך מבאר שהנס היה מלחמת הבכורים במצריים שחידושה ביחס לשאר הניסים והמכות היא שבזה החלה יציאת מצרים ב'''פועל'''.{{הערה|לקוטי שיחות חלק לז עמוד 7 ואילך.}} | ובטור (אורח חיים סימן תל) מובא שהשמחה היא על אי יכולתם של המצרים למנוע את ישראל מיד המצווה של [[קרבן פסח]] וכלשונו: "היו שיניהם (של המצרים) קהות על ששוחטין את אלוקיהן ולא היו רשאין לומר דבר וחצי דבר", כלומר של יכלו למנוע את ישראל מהמצווה. והעיר על כך ה"[[יוסף קראו|בית יוסף]]" "ורבינו כתב הנס בענין אחר". הרבי מסביר כי שלשת אופנים הכלליים בסיבת קביעת השבת כ"שבת הגדול" נובעים מהתמיהה במה יוצא דופן אירוע זה שדווקא על שמו נקבעה שבת, שהרי רבים הם הניסים שהתרחשו באותה התקופה החל מ[[עשר מכות|עשרת המכות]] שהיו בכל אותו הזמן וכולם נכללים ב[[חג הפסח]], ולכן סובר הטור שהיה כאן משהו ייחודי ולא בשל הנס קבעו את היום, אלא בשל אי מניעת ישראל מקיום מצווה, גם הראשונים כרש"י סבירא ליה כדעת הטור אלא שלא קשה להם ביותר טעם הדבר פי שלדעתם שבת הגדול היא קראית שם בלבד ואינה מחייבת הליכות ומנהגים מיוחדים בעקבות כך, אולם שיטת אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך ([http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/430/index.htm סימן ת"ל]) היא כשיטת התוספות בשבת והמדרש וטעם הדבר כי לשיטתו משמו של השבת -שבת הגדול - נגזרים כמה מנהגים כמו לומר עבדים היינו וכו' ולפיכך מבאר שהנס היה מלחמת הבכורים במצריים שחידושה ביחס לשאר הניסים והמכות היא שבזה החלה יציאת מצרים ב'''פועל'''.{{הערה|לקוטי שיחות חלק לז עמוד 7 ואילך.}} | ||