27,062
עריכות
אין תקציר עריכה
(←המשל) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==המשל== | ==המשל== | ||
בתורת החסידות מובא משל המסביר את מהותו של חודש אלול ויחסו למועדי חודש תשרי | בתורת החסידות מובא משל המסביר את מהותו של חודש אלול ויחסו למועדי חודש תשרי. המשל מספר על מלך המגיע לשדה אל העם המקבל את פניו משל זה מופיע לראשונה בספרו של האדמו"ר הזקן לקוטי תורה וזה לשונו: "הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובוודאי יש הפרש גדול בין יום הכיפורים ובין אלול אך הנה יובן על פי משל למלך, שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה{{הערה|לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב}}. | ||
ובוודאי יש הפרש גדול בין יום הכיפורים ובין אלול | |||
אך הנה יובן על פי משל למלך, שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. | |||
ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. | |||
ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. | |||
וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה | |||
בריבוי מאמרים ושיחות של אדמו"רי חב"ד מבואר העומק והדיוק שבמשל המבאר ומדגיש את האופן והדרגה של ימים אלו. | בריבוי מאמרים ושיחות של אדמו"רי חב"ד מבואר העומק והדיוק שבמשל המבאר ומדגיש את האופן והדרגה של ימים אלו. | ||
| שורה 17: | שורה 10: | ||
הדיוקים במשל זה רבים הם. ומתבארים על ידו עומקים ופרטים רבים במהות הגילוי האלוקי של חודש אלול. המשל מגדיר את דרגת הגילוי ואופן וצורת התגלותו. כמו כן המשל מבאר ומגדיר את מקבלי הגילוי - עם ישראל: אישה דרגה בעם ישראל שייכים לגילוי זה, מהי השפעת ההתגלות האלוקית עליהם בעבודתם, ואיזה סוג עבודה נדרש מהם בעקבות כך. | הדיוקים במשל זה רבים הם. ומתבארים על ידו עומקים ופרטים רבים במהות הגילוי האלוקי של חודש אלול. המשל מגדיר את דרגת הגילוי ואופן וצורת התגלותו. כמו כן המשל מבאר ומגדיר את מקבלי הגילוי - עם ישראל: אישה דרגה בעם ישראל שייכים לגילוי זה, מהי השפעת ההתגלות האלוקית עליהם בעבודתם, ואיזה סוג עבודה נדרש מהם בעקבות כך. | ||
===דרגת הגילוי=== | |||
החלק במשל העוסק בירידתו של המלך לשדה ממחיש את התגלותו של האור האלוקי בחודש אלול, שבה שלשה פרטים: | החלק במשל העוסק בירידתו של המלך לשדה ממחיש את התגלותו של האור האלוקי בחודש אלול, שבה שלשה פרטים: | ||
* גילוי אלוקי מצד הזמן. המרומז בעצם העובדה שהמלך בשדה "מקבלין פניו ב[[שדה]]" - גילוי פני המלך ב[[שדה]] מצד הזמן (חודש אלול) שלא כתוצאה מעבודת ישראל. | * גילוי אלוקי מצד הזמן. המרומז בעצם העובדה שהמלך בשדה "מקבלין פניו ב[[שדה]]" - גילוי פני המלך ב[[שדה]] מצד הזמן (חודש אלול) שלא כתוצאה מעבודת ישראל. | ||
| שורה 25: | שורה 18: | ||
בעוד ההתגלות הראשונה של המלך (מצד הזמן) מטרתו נתינת כח 'לפני' ובשביל עבודת הנבראים, גילוי התענוג (שבעבודת התשובה ומנשמות ישראל) הוא תוצאה, ומתגלה דווקא על ידי עבודת הנבראים.{{הערה|שם=כ"ו}} | בעוד ההתגלות הראשונה של המלך (מצד הזמן) מטרתו נתינת כח 'לפני' ובשביל עבודת הנבראים, גילוי התענוג (שבעבודת התשובה ומנשמות ישראל) הוא תוצאה, ומתגלה דווקא על ידי עבודת הנבראים.{{הערה|שם=כ"ו}} | ||
===אופן הגילוי=== | |||
פרט נוסף בו עוסק המשל הוא בהגדרת האופן בו מתגלה האור האלוקי. ובהקדים, אופי עבודת ה' הנדרש ב[[חודש אלול]] הוא בעיקר עבודה בדרך [[אתערותא דלתתא]], שתוכנו הוא הדרישה מהנבראים לעשות תשובה ולקבל עול מלכות שמים מצד התעוררות אישית שלא בא כתוצאה מגילוי מעורר מלמעלה.{{הערה|לקוטי תורה תחילת דיבור המתחיל אני לדודי (הא') - ראה לב, א.}} בשל כך, בהכרח שהגילויים המאירים ב[[חודש אלול]] אינם "מעוררים". פרט זה מתבאר במשל בכך שהתגלות ה"מלך" היא "ב[[שדה]]" שאופן התגלות כזו אינה מעוררת. דווקא כשהמלך בהיכל מלכותו כשהוא בלבושי מלכות וכתר מלכות כש"מלך ביופיו תחזינה עינינו" אז 'מטיל' הוא אימה ופחד וגם מעורר תשוקה וצמאון לראותו. בניגוד לכך בירידתו לשדה כשהוא לבוש בלבושי השדה אינו מטיל אימה ופחד, (ובפרט אנשי השדה שאינם ברי השגה בגדלותו של המלך). ויתירה מכך שנוכחותו בשדה אינה 'מעוררת' תשוקה לראותו. והתשוקה לקבל את פניו בשדה היא רק מצד התשוקה הקבועה בלב העם והתעוררותם בלבד. ולכן מדייק אדמו"ר הזקן במשל "כל מי ש'''רוצה''' לצאת ולהקביל" שיציאתו היא אך ורק מצד רצונו.{{הערה|שם=כ"ו}} | פרט נוסף בו עוסק המשל הוא בהגדרת האופן בו מתגלה האור האלוקי. ובהקדים, אופי עבודת ה' הנדרש ב[[חודש אלול]] הוא בעיקר עבודה בדרך [[אתערותא דלתתא]], שתוכנו הוא הדרישה מהנבראים לעשות תשובה ולקבל עול מלכות שמים מצד התעוררות אישית שלא בא כתוצאה מגילוי מעורר מלמעלה.{{הערה|לקוטי תורה תחילת דיבור המתחיל אני לדודי (הא') - ראה לב, א.}} בשל כך, בהכרח שהגילויים המאירים ב[[חודש אלול]] אינם "מעוררים". פרט זה מתבאר במשל בכך שהתגלות ה"מלך" היא "ב[[שדה]]" שאופן התגלות כזו אינה מעוררת. דווקא כשהמלך בהיכל מלכותו כשהוא בלבושי מלכות וכתר מלכות כש"מלך ביופיו תחזינה עינינו" אז 'מטיל' הוא אימה ופחד וגם מעורר תשוקה וצמאון לראותו. בניגוד לכך בירידתו לשדה כשהוא לבוש בלבושי השדה אינו מטיל אימה ופחד, (ובפרט אנשי השדה שאינם ברי השגה בגדלותו של המלך). ויתירה מכך שנוכחותו בשדה אינה 'מעוררת' תשוקה לראותו. והתשוקה לקבל את פניו בשדה היא רק מצד התשוקה הקבועה בלב העם והתעוררותם בלבד. ולכן מדייק אדמו"ר הזקן במשל "כל מי ש'''רוצה''' לצאת ולהקביל" שיציאתו היא אך ורק מצד רצונו.{{הערה|שם=כ"ו}} | ||
| שורה 33: | שורה 26: | ||
ובזה הדיוק במאמר במשל מ"מלך" שרצון העם במלך הוא רצון שבעצם מציאותם משום ש"המלך הוא לב העם" ולכן על אף שכשרחוקים הם מהמלך אין הרצון הזה מאיר בהם ומתעלם בנפשם בסיבת ריחוקם, מכל מקום בהתקרבותם למלך ומתעורר חזרה הרצון למלך, אין זה שמתעורר רצון חדש שחוץ למציאותם אלא שמתעורר הרצון "שלהם"{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1343 שזהו הדיוק בלשון "יוצאים אנשי '''העיר''' לקבל פניו ב[[שדה]]" שקבלת פני המלך אצל אנשי ה[[שדה]] היא מצד שבעצם מציאותם אנשי העיר המה (ולפי זה הרי דיוק זה הוא לא רק אצל האנשים שבמדבר אלא גם אצל אנשי ה[[שדה]]!).}} במלך ולכן על אף שישנו הגילוי מלמעלה ה"מעורר" הרי הוא רק 'סיבה' שעל ידה מתעורר "רצון האדם".{{הערה|שם=כ"ו|מאמר דיבור המתחיל אני לדודי [[תשכ"ו]] -ספר המאמרים מלוקט {{מקור}}.}} | ובזה הדיוק במאמר במשל מ"מלך" שרצון העם במלך הוא רצון שבעצם מציאותם משום ש"המלך הוא לב העם" ולכן על אף שכשרחוקים הם מהמלך אין הרצון הזה מאיר בהם ומתעלם בנפשם בסיבת ריחוקם, מכל מקום בהתקרבותם למלך ומתעורר חזרה הרצון למלך, אין זה שמתעורר רצון חדש שחוץ למציאותם אלא שמתעורר הרצון "שלהם"{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1343 שזהו הדיוק בלשון "יוצאים אנשי '''העיר''' לקבל פניו ב[[שדה]]" שקבלת פני המלך אצל אנשי ה[[שדה]] היא מצד שבעצם מציאותם אנשי העיר המה (ולפי זה הרי דיוק זה הוא לא רק אצל האנשים שבמדבר אלא גם אצל אנשי ה[[שדה]]!).}} במלך ולכן על אף שישנו הגילוי מלמעלה ה"מעורר" הרי הוא רק 'סיבה' שעל ידה מתעורר "רצון האדם".{{הערה|שם=כ"ו|מאמר דיבור המתחיל אני לדודי [[תשכ"ו]] -ספר המאמרים מלוקט {{מקור}}.}} | ||
=== דרגת ישראל המקבלים === | |||
החידוש שבגילוי של [[חודש אלול]] הוא בגילוי לעם הנמצא ב[[שדה]] ובלשון המשל שבהיות המלך בהיכל המלכות אין רשות להיכנס רק ל"המובחרים שבעם ויחידי סגולה" משאין כן בירידתו ל[[שדה]] יכולים ורשהים כל אנשי העיר וה[[שדה]] לבוא לקבל את פניו.{{הבהרה|יש להרחיב עם מקורות! מה ההגדרה של אנשי [[שדה]] (ראה בלקו"ש ד שישנו [[שדה]] בקדושה חרישה ו[[מלאכת זורע|זריעה]] וזה וודאי שבפשטות לא לזאת הכוונה וכן אין זה מנגד כמדבר ומצד שני היא אינה קדושה שהרי זה חידוש שהמלך ב[[שדה]] ויל"ע)}} | החידוש שבגילוי של [[חודש אלול]] הוא בגילוי לעם הנמצא ב[[שדה]] ובלשון המשל שבהיות המלך בהיכל המלכות אין רשות להיכנס רק ל"המובחרים שבעם ויחידי סגולה" משאין כן בירידתו ל[[שדה]] יכולים ורשהים כל אנשי העיר וה[[שדה]] לבוא לקבל את פניו.{{הבהרה|יש להרחיב עם מקורות! מה ההגדרה של אנשי [[שדה]] (ראה בלקו"ש ד שישנו [[שדה]] בקדושה חרישה ו[[מלאכת זורע|זריעה]] וזה וודאי שבפשטות לא לזאת הכוונה וכן אין זה מנגד כמדבר ומצד שני היא אינה קדושה שהרי זה חידוש שהמלך ב[[שדה]] ויל"ע)}} | ||
:ויתירה מכך, | :ויתירה מכך, | ||
| שורה 40: | שורה 33: | ||
'רצונם' של האנשי מדבר לעשות תשובה (אפילו כשאינם מצליחים בפועל) מתקבל אצל המלך שזה הדיוק בלשון המשל "מקבל את '''כולם'''" (ולא כתוב 'מקבלם') שהכוונה היא גם לאלו שלא קיבלו בפועל את פני המלך, (- שאינם מצליחים לקבל עליהם עול מלכות) אלא רק רצונם לקבל ונמצאים עדיין במדבר שיצרם הרע אונסם ומפריע להם לגלות ולהביא לפועל את רצונם. הנה על ידי שמגלה המלך את תענוגו מרצונם הטוב ("מקבל.. פנים יפות" - דרגה הב') ובפרט התענוג שבנשמתם גופא ("ומראה פנים שוחקות" - דרגה הג') הרי זה מסייע להם להתגבר על יצרם ולצאת מהמדבר ולקבל פניו.{{הערה|שם=כ"ו}} | 'רצונם' של האנשי מדבר לעשות תשובה (אפילו כשאינם מצליחים בפועל) מתקבל אצל המלך שזה הדיוק בלשון המשל "מקבל את '''כולם'''" (ולא כתוב 'מקבלם') שהכוונה היא גם לאלו שלא קיבלו בפועל את פני המלך, (- שאינם מצליחים לקבל עליהם עול מלכות) אלא רק רצונם לקבל ונמצאים עדיין במדבר שיצרם הרע אונסם ומפריע להם לגלות ולהביא לפועל את רצונם. הנה על ידי שמגלה המלך את תענוגו מרצונם הטוב ("מקבל.. פנים יפות" - דרגה הב') ובפרט התענוג שבנשמתם גופא ("ומראה פנים שוחקות" - דרגה הג') הרי זה מסייע להם להתגבר על יצרם ולצאת מהמדבר ולקבל פניו.{{הערה|שם=כ"ו}} | ||
=== מצב המקבלים === | |||
הגילוי שמאיר ב[[חודש אלול]] יורד עד לדרגת המקבלים כמו שהם ולפי מצבם זו המשמעות לכך שהגילוי מאיר ב[[שדה]] במקומם והם אינם צריכים 'לצאת' מה[[שדה]] כדי לקבל את הגילוי. בשונה מ[[אלוקות|גילוי אלוקות]] בזמנים ומועדים אחרים בשנה, שלצורך קבלת הגילוי נדרש 'לצאת' מהמצב החולין שלכן החגים אסורים במלאכה והוא לפי שהגלוי שמאיר בהם הוא למעלה מהלבשות בעולם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1343, ספר השיחות [[תשמ"ח]] כרך ב עמוד 612 ואילך.}} | הגילוי שמאיר ב[[חודש אלול]] יורד עד לדרגת המקבלים כמו שהם ולפי מצבם זו המשמעות לכך שהגילוי מאיר ב[[שדה]] במקומם והם אינם צריכים 'לצאת' מה[[שדה]] כדי לקבל את הגילוי. בשונה מ[[אלוקות|גילוי אלוקות]] בזמנים ומועדים אחרים בשנה, שלצורך קבלת הגילוי נדרש 'לצאת' מהמצב החולין שלכן החגים אסורים במלאכה והוא לפי שהגלוי שמאיר בהם הוא למעלה מהלבשות בעולם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1343, ספר השיחות [[תשמ"ח]] כרך ב עמוד 612 ואילך.}} | ||
ובזה מתרץ [[אדמו"ר הזקן]] בלקוטי תורה את ההבדל בין ימי [[חודש אלול]] שאינם אסורים במלאכה על אף שמאיר בהם [[י"ג מדות הרחמים]] ל[[יום הכיפורים]] שאסור במלאכה. | ובזה מתרץ [[אדמו"ר הזקן]] בלקוטי תורה את ההבדל בין ימי [[חודש אלול]] שאינם אסורים במלאכה על אף שמאיר בהם [[י"ג מדות הרחמים]] ל[[יום הכיפורים]] שאסור במלאכה. | ||
=== עבודת מקבלים === | |||
בשונה מהעבודה ב[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] שבכדי לקבל את הגילוי הוא על ידי עבודה נעלית ("מובחרים שבעם ויחידי סגולה") בדומה לכניסה להיכל המלך הדורשת עבודה גדולה ביותר. שונה מכך היא עבודת האדם ב[[חודש אלול]] שתוכנה הוא רק לצאת לקבל פני המלך. שעניינה [[קבלת עול מלכות שמים]] שכן הוא הן אצל אנשי ה[[שדה]] (שעניינה ענייני העולם בכלל, שאינם מנגדים לקדושה.{{מקור}}) והן אצל אנשי המדבר (שמנגדים לקדושה) שהדבר הנדרש מהם הוא לקבל עליהם את עול המלכות ולצאת מהמדבר לקבל את פני המלך.{{הערה|מאמר דיבור המתחיל לך אמר לבי [[ת"ש]] בסופו ספר המאמרים [[ת"ש]] עמוד 167.}}{{הערה|שם=כ"ו}}{{הערה|בלקוטי תורה שם "שיאיר גילוי רצונו יתברך.. שיהיה עיקר רצונו אליו..במסירות נפש..שלא יהיה רצון אחר כלל" ואולי עבודה זו היא אחרי קבלת פני המלך כדלקמן ואולי זה היא הכוונה במאמר אני לדודי [[תשמ"ו]] סעיף ב. "דענין הארת י"ג מדות הרחמים הוא ענין "יאר ה' פניו אליך", דיש לומר, שזה הוא ענין מה שהמלך מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות"}} | בשונה מהעבודה ב[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] שבכדי לקבל את הגילוי הוא על ידי עבודה נעלית ("מובחרים שבעם ויחידי סגולה") בדומה לכניסה להיכל המלך הדורשת עבודה גדולה ביותר. שונה מכך היא עבודת האדם ב[[חודש אלול]] שתוכנה הוא רק לצאת לקבל פני המלך. שעניינה [[קבלת עול מלכות שמים]] שכן הוא הן אצל אנשי ה[[שדה]] (שעניינה ענייני העולם בכלל, שאינם מנגדים לקדושה.{{מקור}}) והן אצל אנשי המדבר (שמנגדים לקדושה) שהדבר הנדרש מהם הוא לקבל עליהם את עול המלכות ולצאת מהמדבר לקבל את פני המלך.{{הערה|מאמר דיבור המתחיל לך אמר לבי [[ת"ש]] בסופו ספר המאמרים [[ת"ש]] עמוד 167.}}{{הערה|שם=כ"ו}}{{הערה|בלקוטי תורה שם "שיאיר גילוי רצונו יתברך.. שיהיה עיקר רצונו אליו..במסירות נפש..שלא יהיה רצון אחר כלל" ואולי עבודה זו היא אחרי קבלת פני המלך כדלקמן ואולי זה היא הכוונה במאמר אני לדודי [[תשמ"ו]] סעיף ב. "דענין הארת י"ג מדות הרחמים הוא ענין "יאר ה' פניו אליך", דיש לומר, שזה הוא ענין מה שהמלך מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות"}} | ||