עשרת הדברות: הבדלים בין גרסאות בדף

נוסף בית אחד ,  8 בספטמבר 2020
מ
החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1"
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1")
שורה 5: שורה 5:
בחסידות מוזכר רבות את הכלל שטבע הרב [[סעדיה גאון]]{{הערה|פילון האלכסנדרוני כתב זאת כבר 1000 שנים לפני הרס"ג, אך לא זכה שיתפרסמו ספריו בקרב שלומי אמוני ישראל.}} כי כל התורה כלולה בעשרת הדברות, ובספרי החסידות מבואר יותר כי גם עשרת הדברות כלולות כולם בדיבור הראשון שהוא "אנכי ה' אלקיך".
בחסידות מוזכר רבות את הכלל שטבע הרב [[סעדיה גאון]]{{הערה|פילון האלכסנדרוני כתב זאת כבר 1000 שנים לפני הרס"ג, אך לא זכה שיתפרסמו ספריו בקרב שלומי אמוני ישראל.}} כי כל התורה כלולה בעשרת הדברות, ובספרי החסידות מבואר יותר כי גם עשרת הדברות כלולות כולם בדיבור הראשון שהוא "אנכי ה' אלקיך".


ואמר [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/67b&search=%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%aa+%d7%94%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa תורה אור יתרו,סז, ב]}}: עיקר קבלת התורה הוא הדיבור הראשון של עשרת הדברות "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר אנכי". לכאורה מלת לאמר אין לה הבנה, ואינה כמו כל "לאמר" שבמקרא שפירושה ציווי אלוקי למשה רבינו לומר את הדברים לשאר בני ישראל, שהרי בעשרת הדברות אי אפשר לפרש כך שהרי כל ישראל שמעו פה אל פה דבר ה' את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה כו'.  
ואמר [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/67b&search=%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%aa+%d7%94%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa תורה אור יתרו, סז, ב]}}: עיקר קבלת התורה הוא הדיבור הראשון של עשרת הדברות "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר אנכי". לכאורה מלת לאמר אין לה הבנה, ואינה כמו כל "לאמר" שבמקרא שפירושה ציווי אלוקי למשה רבינו לומר את הדברים לשאר בני ישראל, שהרי בעשרת הדברות אי אפשר לפרש כך שהרי כל ישראל שמעו פה אל פה דבר ה' את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה כו'.  


לכן מן הכרח לומר, כי פירוש המילה הוא ציווי עתידי לאמר ולדבר בעתיד, לאחר שעת מתן תורה, את כל דברי התורה מה שכבר נאמר למשה מסיני, כי כל מקרא ומשנה הלכות ואגדות כולם נאמרו למשה בסיני, הגם שבגמרא הוזכרו שמות תנאים ואמוראים שאמרו הלכה זו כמו בית שמאי אומר כך כו' היינו דבר ה' זו הלכה שנאמרה למשה מסיני שיצא מפי אותו תנא ואמורא. נמצא שקבלת התורה נמשכת תמיד. שה' מסר לנו את הכח לומר את דברי התורה כפי אשר נאמרו בסיני וכמו שכתוב "דברי אשר שמתי בפיך".
לכן מן הכרח לומר, כי פירוש המילה הוא ציווי עתידי לאמר ולדבר בעתיד, לאחר שעת מתן תורה, את כל דברי התורה מה שכבר נאמר למשה מסיני, כי כל מקרא ומשנה הלכות ואגדות כולם נאמרו למשה בסיני, הגם שבגמרא הוזכרו שמות תנאים ואמוראים שאמרו הלכה זו כמו בית שמאי אומר כך כו' היינו דבר ה' זו הלכה שנאמרה למשה מסיני שיצא מפי אותו תנא ואמורא. נמצא שקבלת התורה נמשכת תמיד. שה' מסר לנו את הכח לומר את דברי התורה כפי אשר נאמרו בסיני וכמו שכתוב "דברי אשר שמתי בפיך".