רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש): הבדלים בין גרסאות בדף

בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו"ר המהר"ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת"ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] [[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש|שכתב בכתב ידו]].

==חתונתו==

בשנת [[תר"ז]], כש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בן 14, התחתן עם מרת [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]].

החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר"ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה{{הערה|פטירתה היתה בעקבות הקפידה של האח הבכור רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שאף לו היתה בת בגיל המתאים להשתדך עם אדמו"ר המהר"ש, ובעקבות פטירתה התעוררה קפידה גם על בתו של הרב"ש והיא נפטרה בדמי ימיה.}}. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו"רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.  

שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אלמנת [[אדמו"ר האמצעי]], לחתנה, אדמו"ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר"ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' [[אהרן משקלאב]].