עיתון: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 8 בתים ,  6 בספטמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "וכיו(ב'|"ב)" ב־"וכיוצא בזה"
מ (החלפת טקסט – "מלה" ב־"מילה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (החלפת טקסט – "וכיו(ב'|"ב)" ב־"וכיוצא בזה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 10: שורה 10:
"איך ייתכן שלתלמידי הישיבה תהיה ידיעה אודות ליובאוויטש או תומכי תמימים מתוך עיתונים... כיצד זה בכלל יש לתלמידי הישיבה ידיעה בעיתונים... תלמידי התמימים ואף אברכים אינם צריכים לדעת את הנעשה בעיתונים.
"איך ייתכן שלתלמידי הישיבה תהיה ידיעה אודות ליובאוויטש או תומכי תמימים מתוך עיתונים... כיצד זה בכלל יש לתלמידי הישיבה ידיעה בעיתונים... תלמידי התמימים ואף אברכים אינם צריכים לדעת את הנעשה בעיתונים.
מה שלפעמים נזכר בהם אודות ליובאוויטש, תומכי תמימים וכו', הרי זה עבור אנשי הרחוב אך לא לאנשים מבפנים...
מה שלפעמים נזכר בהם אודות ליובאוויטש, תומכי תמימים וכו', הרי זה עבור אנשי הרחוב אך לא לאנשים מבפנים...
אפילו נניח שמלכתחילה נתכוונו לעיין רק במקום שמדובר אודות ליובאוויטש, הרי רואים במוחש אשר כשמביטים בעיתון בעמוד אחד, מסתכלים גם בעמוד שני ושלישי. את הידיעות אודות ליובאוויטש ותומכי תמימים אפשר לשאוב ממקור אחר... ירוד ירדנו..."}} ומכל שכן כלפי ילדים{{הערה|שיחת שבת פרשת בחוקותי, כ"ב [[אייר]] תשמ"ו, ('תורת מנחם התוועדויות' [[תשמ"ו]] חלק ג עמוד 394): "... מנהג אמהות הכשרות בישראל, שבמקום לספר לילדים "סיפורים" ו"חדשות" מ"עיתונים" וכיו"ב - מספרים להם סיפורי התורה (גם עניינים שלא למדם עדיין ב"[[חיידר|חדר]]"), מתוך חיות והתלהבות כר, "כחדשים", עד שהדבר נעשה כמו "חי", ועל ידי זה מקבלים הילדים חינוך יהודי אמיתי שיפעל וישפיע על כל ימי חייהם "חנוך לנער על פי דרכו", שאינה דרך האמת לאמיתו, כמבואר בארוכה בהקדמה ד"חינוך קטן"}}.
אפילו נניח שמלכתחילה נתכוונו לעיין רק במקום שמדובר אודות ליובאוויטש, הרי רואים במוחש אשר כשמביטים בעיתון בעמוד אחד, מסתכלים גם בעמוד שני ושלישי. את הידיעות אודות ליובאוויטש ותומכי תמימים אפשר לשאוב ממקור אחר... ירוד ירדנו..."}} ומכל שכן כלפי ילדים{{הערה|שיחת שבת פרשת בחוקותי, כ"ב [[אייר]] תשמ"ו, ('תורת מנחם התוועדויות' [[תשמ"ו]] חלק ג עמוד 394): "... מנהג אמהות הכשרות בישראל, שבמקום לספר לילדים "סיפורים" ו"חדשות" מ"עיתונים" וכיוצא בזה - מספרים להם סיפורי התורה (גם עניינים שלא למדם עדיין ב"[[חיידר|חדר]]"), מתוך חיות והתלהבות כר, "כחדשים", עד שהדבר נעשה כמו "חי", ועל ידי זה מקבלים הילדים חינוך יהודי אמיתי שיפעל וישפיע על כל ימי חייהם "חנוך לנער על פי דרכו", שאינה דרך האמת לאמיתו, כמבואר בארוכה בהקדמה ד"חינוך קטן"}}.


את הבעיה בקריאת עיתונים, ראה הרבי בביטול הזמן מלימוד [[תורה]]{{הערה|שיחת שבת פרשת אחרי קדושים י"ג [[אייר]] תנש"א: "בנוגע לשלילת הקריאה בעיתונים, הרי לצערנו ולדאבוננו, לא שואלים כלל אם ישנו היתר לבטל זמן מסוים על קריאת עיתונים! ואדרבה, כל אחד חושב בעצמו שלהיותו בךאדם וברצונו להתנהג כבן אדם - עליו לדעת מכל החידושים שמתחדשים בכל יום, וממילא להתאים את הנהגתו לחידושים שמתחדשים בעולם"}}. בעיה נוספת קיימת במרבית העיתונים אשר בהם מתפרסם דברים האסורים על פי ה[[הלכה]] היהודית{{הערה|אגרות קודש כרך יד עמוד תכג, אגרת ה'ר: "במענה על מכתבו מג' אדר ראשון, בו כותב אודות עיתונים החילונים ואותם הגרועים עוד יותר שנדפסים בהם לא רק עניינים חילונים גרידא אלא גם עניינים האסורים, ואיך שיש להיזהר מזה.
את הבעיה בקריאת עיתונים, ראה הרבי בביטול הזמן מלימוד [[תורה]]{{הערה|שיחת שבת פרשת אחרי קדושים י"ג [[אייר]] תנש"א: "בנוגע לשלילת הקריאה בעיתונים, הרי לצערנו ולדאבוננו, לא שואלים כלל אם ישנו היתר לבטל זמן מסוים על קריאת עיתונים! ואדרבה, כל אחד חושב בעצמו שלהיותו בךאדם וברצונו להתנהג כבן אדם - עליו לדעת מכל החידושים שמתחדשים בכל יום, וממילא להתאים את הנהגתו לחידושים שמתחדשים בעולם"}}. בעיה נוספת קיימת במרבית העיתונים אשר בהם מתפרסם דברים האסורים על פי ה[[הלכה]] היהודית{{הערה|אגרות קודש כרך יד עמוד תכג, אגרת ה'ר: "במענה על מכתבו מג' אדר ראשון, בו כותב אודות עיתונים החילונים ואותם הגרועים עוד יותר שנדפסים בהם לא רק עניינים חילונים גרידא אלא גם עניינים האסורים, ואיך שיש להיזהר מזה.